מוזסוויל

מוזסוויל
Moisés Ville
מאזעסוויל
	בית הכנסת על שם הברון הירש במוזסוויל
מדינה	ארגנטינה
פרובינציה	סנטה פה
חבל ארץ	פמפס
תאריך ייסוד	1889
שטח	291 קמ"ר קמ"ר
גובה	83 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	2,575 (2001)
קואורדינטות	30°43′00″S 61°29′00″W / 30.716667°S 61.483333°W
אזור זמן	UTC -3
	(למפת ארגנטינה רגילה) בואנוס איירס קורדובה בארילוצ'ה רוסאריו טוקומאן מאר דל פלאטה סלטה סנטה פה סן חואן אושואיה איגואסו אקונקגווה ברזיל פרגוואי בוליביה צ'ילה איי פוקלנד אורוגוואי האוקיינוס האטלנטי האוקיינוס; השקט; מוזסוויל

מוזסוויל (בספרדית: Moisés Ville, מבוטא: "מויסס ויז'ה", ביידיש: מאָזעסוויל), היא עיירה בארגנטינה. העיירה ממוקמת במחוז סן קריסטובל, בפרובינציה של סנטה-פה, מרחק 616 קילומטר מן הבירה בואנוס איירס.

היסטוריה

העיירה נוסדה בשנת 1889 על ידי קבוצת יהודים יוצאי מחוז פודוליה שבמזרח אירופה אשר הגיעו לנמל בואנוס איירס על גבי אניית הקיטור "וסר" ב-14 באוגוסט 1889. מוזסוויל הייתה המושבה היהודית הראשונה בארגנטינה, והקדימה קבוצות מתיישבים יהודיים אחרים מבסרביה שהקימו יישוב סמוך בשם מוניגוטס (Monigotes‏). 130 המשפחות המייסדות (815 בני אדם) היו הראשונים שזכו לשם "קולונוס" (Colonos) ועד היום נחשבים צאצאיהם למעין "אריסטוקרטיה מקומית" בקרב יהדות ארגנטינה ורישום אילן היוחסין מעסיק רבים וזכה אף באתר באינטרנט.

רבה של המושבה היה הרב אהרן גולדמן שהפליג אף הוא באניית "וסר" ואף קבע את שם המקום על שם משה רבינו^[^{דרוש מקור]}. הרב אהרן גולדמן נודע כאחד הרבנים הגדולים בתקופתו והתכתב עם רבים מגדולי הדור. חלק מתשובותיו נדפסו כיובל שנים אחר פטירתו בספר דברי אהרן.

המתיישבים היהודיים רומו כמה פעמים במהלך הגעתם לארגנטינה על ידי נוכלים, וסבלו ממחלות ומתנאים קשים בתחילת ההתיישבות. כאשר הסתבר מצבם הקשה נחלצו לעזרתם גורמים שונים, בעיקר מתוך העולם היהודי, והחל משנת 1891 החל לתמוך בהם הברון מוריס הירש. מוזסוויל הייתה המושבה הראשונה שזכתה לסיועו, והמניע להמשך תמיכתו בהבאת יהודים מאירופה לארגנטינה. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 המשיכו להגיע למושבה יהודים מפולין, מאוקראינה, מרוסיה, מרומניה ומבסרביה. חלקם הגיעו לארגנטינה לאחר פוגרום קישינב ב-1903. עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנות ה-30 של המאה ה-20 הגיעו למושבה גם יהודים שנמלטו מגרמניה.

מקימי היישוב שמו להם למטרה ליצור יישוב יהודי חקלאי שתושביו עובדי אדמה. בשיא פריחתה התגוררו במושבה אלפי יהודים. פעלו בה 7 בתי כנסת, בתי ספר, סמינר למורים, תנועות נוער, מרכזי תרבות ואולם תיאטרון ("קדימה"). המושבה כונתה "ירושלים של ארגנטינה".

במהלך השנים, מרבית תושביה היהודים של מוזסוויל עלו לישראל או היגרו לערים הגדולות בארגנטינה. גרעין עולים יוצאי המושבה הקים בשנת 1949 את קיבוץ מפלסים ובשנת 1954 את מושב העובדים ניר צבי.

כיום מתגוררים במקום כ-2,500 תושבים, רובם לא יהודים. אך עדיין פעילים במוזסוויל בית הספר היהודי, בית כנסת, מרכז תרבות וכן מוזיאון המתעד את תולדות המושבה.

ממשלת ארגנטינה הכריזה על המושבה כאתר שימור לאומי.

אלברטו גרשונוב

אחת הדמויות הידועות שחיו ביישוב היה העיתונאי אלברטו גרשונוב (מבוטא גרשונוף)(אנ'). גרשונוב נולד ב-1883 בפרוסקורוב שבאוקראינה והיגר עם משפחתו ב-1889 למוזסוויל ובהמשך עבר לגור בבואנוס איירס. בבגרותו עבד כעיתונאי בעיתון הלאומי של ארגנטינה "לה נאסיון" (La Nacion) וכתב ספרים על יהדות ארגנטינה שהידוע מהם הוא הספר "הגאוצ'וס היהודים של הפמפס" (Los gauchos judíos) שתיאר את חיי החקלאים היהודים בארגנטינה. גרשונוב נפטר ב-1950^[1]