רבי שמחה בונים מפשיסחה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ברוך הלוי אפשטיין
רבי שמחה בונים בונהרד מפשיסחה
חיבורו העיקרי "קול שמחה"
מקום לידה וודז'יסלאב, פולין
מקום קבורה פשיסחה
חסידות פשיסחה
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
מספר בשושלת השני
הקודם רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
הבא בנו רבי אברהם משה מפשיסחה,
תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק
תחילת כהונה תקע"ד
סיום כהונה תקפ"ז
רבותיו רבי מרדכי בענט, רבי ירמיה ממטרסדורף, רבי משה לייב מסאסוב, רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין"), רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש")
אב רבי צבי הירש
בת זוג רבקה
ילדים רבי אברהם משה מפשיסחה, בילא, ליבא
קברו של רבי שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין

רבי שמחה בּוּנֶים בונהרד מפשיסחה (תקכ"ה / תקכ"זי"ב באלול ה'תקפ"ז) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

קורות חייו

נולד בוודז'יסלאב שבפולין. אביו, רבי צבי הירש היה מגיד, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג ובישיבתו של רבי ירמיה ממטרסדורף. בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג של תמריל ברגסון, למד רוקחות, שפות אירופיות ומדעים. נישא לרבקה בת ר' משה אורברגר (אורווערגער) מבנדין. לאחר חתונתו התקרב לחסידות, נסע לרבי משה לייב מסאסוב, ואחר כך נעשה תלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם". נסע תקופה אל הצדיק ר' פישל מסטריקוב (מתלמידי המגיד ממזריטש)[1].

דבק ביהודי הקדוש ומילא את מקומו משנת תקע"ד. העמיק ושכלל את שיטת פשיסחה. בתקופתו התרבו התלמידים בבית מדרשה של פשיסחה, ומאידך גברה ההתנגדות לשיטה זו, עד לפיוס שנערך בעת החתונה הגדולה באוסטילא. שם העיד בנו של היהודי הקדוש רבי ירחמיאל בפני ראש וזקן האדמו"רים בפולין וגליציה, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ה"אוהב ישראל", שאביו אמר שרבי בונים הוא נקודת לבו. לעת זקנותו נעשה עיוור, וגם אז הוא זיהה אנשים. כשרבי שלמה מראדמסק בא לראשונה והושיט לו ידו, אמר זה יש לו חכמת שלמה בקרבו. נפטר בי"ב באלול ה'תקפ"ז ונקבר בעיירה פשיסחה. ליקוטי תורתו בספר "קול שמחה" ו"קול מבשר".

אחר פטירתו קיבלו עליהם חסידים רבים ובראשם רבי יצחק מאיר אלתר את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. תלמידים אחרים, בהם רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב אריה מרדזימין, רבי שרגא פייבל מגריצא, ועוד מגדולי התלמידים, העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, (חתנו של הרב שמואל רפאל'ס חתנו של היהודי הקדוש), אולם הוא לא האריך ימים ונפטר שנתיים אחרי אביו.

אשתו רבקה (תקל"ז - י"ד בסיוון תרי"ח) הייתה נחשבת לדמות רבנית בעירה. הבחורים היו נוהגים לעלות אליה מדי שבת להיבחן על לימודיהם במשך השבוע[2].

חתנו של רבי שמחה בונים היה רבי אלימלך (סבו של הרב צבי אב"ד ליפסק).

תלמידיו

תורותיו

רבי בונים לא כתב יצורות משלו, אך רבות מתורתו הועברו בעל פה, חלקן נאספו בספר קול שמחה. אחרים מצוטטים בעבודות מאוחרות יותר.

אחת מהפתגמים המפורסמים יותר בעל פה המיוחסים לרבי בונים היא:

לעולם יהיו לו לאדם שני כיסים באחד יהא מונח המאמר "ואנוכי עפר ואפר", ובשני "בשבילי נברא העולם". ובכל פעם שיכבדוהו או שיבקשו ממנו ליטול שררה על הציבור יוציא את הפתק "ואנוכי עפר ואפר", ובכל פעם שתזדמן לידו מצווה או אפשרות לזכות את כלל ישראל, אל יצטנע אלא יוציא את הפתק השני "בשבילי נברא העולם" ויעשה זאת בשמחה...

לקריאה נוספת

  • צבי מאיר רבינוביץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה: חייו ותורתו, תל אביב: תבונה בסיוע מוסד הרב קוק, תש"ה.
  • יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא, ב' כרכים, בני ברק תשנ"ז[3].

קישורים חיצוניים

ספרים

הערות שוליים

  1. רמתיים צופים, עמ' 184.
  2. מוסף שבת המבשר פרשת בהעלותך תשע"ד, מדור "פסיפס", בשם ר' משה אהרן בוים ששמע מאחיו רבי הירש לייב שהכירה.
  3. חלק א' באתר אוצר החכמה. חלק ב' באתר אוצר החכמה


תקופת חייו של רבי שמחה בונים מפשיסחה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0