ויליאם צ'נדלר
לידה |
28 בדצמבר 1835 קונקורד, בניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 בנובמבר 1917 (בגיל 81) קונקורד, בניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | ויליאם איטון צ'אנדלר | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות בלוסום היל, קונקורד, בניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
|
ויליאם איטון צ'אנדלר (באנגלית: William Eaton Chandler; 28 בדצמבר 1835 - 30 בנובמבר 1917) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא צ'סטר ארתור וכסנאטור מטעם ניו המפשייר.
ראשית חייו
ויליאם צ'אנדלר נולד ב-28 בדצמבר 1835 בקונקורד, בירת מדינת ניו המפשייר לאביו נתן ס. צ'אנדלר ולאמו מרי אן (לבית טאקר) צ'אנדלר. אחיו הבכור, ג'ון צ'אנדלר, היה סוחר מצליח בהודו המזרחית ואחיו הצעיר, ג'ורג' צ'אנדלר היה עורך דין ששירת כקצין בדרגת מייג'ור במלחמת האזרחים האמריקנית.
ויליאם צ'אנדלר למד בבית הספר הציבוריים אקדמיית ת'תפורד ואקדמיית פמברוק ולאחר מכן למד בבית הספר הרווארד למשפטים, שם הוא החל את התכתבותו הרומנטית עם לוסי למברט הייל, בתו של הסנאטור ג'ו פארקר הייל. הוא סיים את לימודיו ב-1854 ושנה לאחר מכן התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק בעריכת דין בקונקורד.
ב-1859 נשא צ'אנדלר לאישה את אן גילמור, בתו של מושל ניו המפשייר, ג'וזף גילמור. ב-1874, לאחר מותה של אן, חידש צ'אנדלר את מערכת היחסים שלו עם לוסי הייל, שב-1865 התארסה בחשאי עם ג'ון וילקס בות', רוצחו של הנשיא אברהם לינקולן, מבלי שידעה על מזימת הרצח. באותה שנה נישאו צ'אנדלר והייל ובמרץ 1875 נולד בנם היחיד, ג'ון פארקר הייל צ'אנדלר.
קריירה
ב-1859 מונה צ'אנדלר כקצרן של בית המשפט העליון של ניו המפשייר. בשנים 1862–1864 הוא שימש כחבר בית הנבחרים של ניו המפשייר ובשנתיים האחרונות לכהונתו זו הוא כיהן כיושב ראש הבית.
ב-1865 מונה צ'אנדלר על ידי הנשיא אברהם לינקולן כיועץ המשפטי של מחלקת הצי. לאחר מכן הוא מונה לעוזר הראשון למזכיר האוצר עד להתפטרותו ב-1867.
הוא שב לניו המפשייר ובמהלך שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19 הוא היה עורך עיתון ומוציא לאור. במקביל הוא המשיך את פעילותו הפוליטית והיה חבר הוועידה החוקתית של ניו המפשייר ב-1876 וחבר בית הנבחרים של המדינה ב-1881. ב-1882 מונה צ'אנדלר על ידי נשיא ארצות הברית, צ'סטר ארתור למזכיר הצי. ב-1883 הוא ניהל את תכנון חילוץ משלחת מפרץ ליידי פרנקלין (אנ') בפיקודו של לוטננט אדולפוס גרילי. צ'אנדלר כיהן כמזכיר הצי עד 1885.
כחבר המפלגה הרפובליקנית נבחר צ'אנדלר לסנאט ארצות הברית כדי לאייש את המושב בסנאט שהתפנה בעקבות מותו של אוסטין פייק וכיהן מה-14 ביוני 1887 ועד 3 במרץ 1901, לאחר שבבחירות של 1900 לא עלה בידו להיבחר מחדש. בתקופת כהונתו בסנאט כיהן צ'אנדלר כיושב ראש ועדת ההגירה, כיושב ראש ועדת מפקד האוכלוסין וכיושב ראש ועדת הבחירות של הסנאט.
ב-1892 הציע צ'אנדלר איסור על הגירה כדי למנוע את כניסתם של ארצות הברית של גרומים בלתי רצויים, כמו נשאי כולרה, אנרכיסטים, ניהיליסטים, פוליגמיסטים, חברי מאפיה, אנאלפביתים, עיוורים ונכים, חסרי אמצעים ועוד. בין הפתרונות שהציע צ'אנדלר לטיפול ב"פגעים שהתרבו לאין שיעור בשנים האחרונות, של מהגרים משפל המדרגה מאיטליה, טורקיה, הונגריה, פולין ורוסיה", היו הוספת דרישות השכלה ובעלות על רכוש לכל בני המשפחות שביקשו להגר לארצות הברית.[1] בראש המתנגדים להצעתו של צ'אנדלר היו חברות הספנות שעמדו לאבד חלק ניכר מהכנסותיהן כתוצאה מקבלת חוק זה. גרסה מרוככת של הצעת חוק ההגירה של צ'אנדלר התקבלה כחוק ב-3 במרץ 1893. החוק דרש מחברות הספנות להכין רשימות של הנוסעים כולל מידע מלא עליהם. חוק זה היווה פשרה שעל פיה יכלו חברות הספנות לתמוך ברפורמה בהגירה.
ב-1901 מונה צ'אנדלר על ידי הנשיא ויליאם מקינלי כיושב ראש ועדת הפיצויים שהוקמה על פי תנאי חוזה פריז שסיים את מלחמת ארצות הברית-ספרד. הוא שימש בתפקיד זה מהקמת הוועדה ועד לסיום עבודתה ב-1907.
לאחר פרישתו מן החיים הציבוריים שב צ'אנדלר לעיסוקו בעריכת דין בקונקורד ובוושינגטון.
מותו והנצחתו
ויליאם צ'אנדלר נפטר בקונקורד ב-30 בנובמבר 1917 ונטמן בבית הקברות בלוסום היל שבעיר. צי ארצות הברית הנציח אותו בקריאת משחתת על שמו, שהייתה בשירות מ-1919 ועד תום מלחמת העולם השנייה.[2]
נכדו של צ'אנדלר, תאודור צ'אנדלר, התגייס לצי ארצות הברית ב-1911, כאשר סבו עוד היה בחיים והתקדם לדרגת אדמירל משנה. במלחמת העולם השנייה הוא נהרג מהתקפת קמיקזה.[3]
קישורים חיצוניים
- ויליאם צ'נדלר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
27867586ויליאם צ'נדלר