נופר צהוב
 נופר צהוב
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | נופראים |
| משפחה: | נופריים |
| סוג: | נופר |
| מין: | נופר צהוב |
| שם מדעי | |
 Nuphar luteum
| |
הנוּפָר הצהוב (שם מדעי: Nuphar luteum) הוא צמח מים רב-שנתי ממשפחת הנופריים. בארץ ישראל צומח במקווי מים בעמק החולה ובמקורות הירקון. בעבר היה נפוץ באגם החולה, בנחלי מישור החוף, בביצות ובשאר מקווי המים המתוקים. עקב ייבוש הביצות וזיהום מקורות המים אוכלוסיות הנופר נפגעו קשות, נוספה לכך גם פגיעתן של הנוטריות אשר התפשטו בארץ בעשרות השנים האחרונות ומכרסמות את צמחי המים ובכך מסכלות כל ניסיון להשבתו אל בתי הגידול מהם נכחד. המין נמצא כיום בסכנת הכחדה ומוגדר כצמח מוגן[1].
הנופר גדל לצד הנימפאה הלבנה והנימפאה התכולה. בעל עלים מעוגלים הצפים על המים או מזדקרים מעליהם. כשאר צמחי המים בארץ, הפריחה באביב ובקיץ. בארץ אפשר לראותו בעין תאו ובאתרים נוספים בעמק החולה, בבריכת הנופרים בפארק מקורות הירקון ובגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב.
התאמות הנופר הצהוב לבית הגידול המימי
המשקל הסגולי של הצמח קטן מהמשקל הסגולי של המים – דבר המאפשר לצמח לצוף מעל פני המים ולקבל אנרגיית אור המאפשרת לו לקיים פוטוסינתזה. שורשיו הם עמוקים ומסועפים ואורכם יכול להיות עד אורך של פי 3 מאורכו של הצמח – דבר המאפשר לצמח לקבל מינרלים גם מהמים וגם מקרקעית הבריכה. שטח הפנים של העלים הוא גדול יחסית לנפחם – דבר המגדיל את כמות אנרגיית האור שהצמח קולט ומגדיל גם את קצב הפוטוסינתזה. פריחת פרחי הנופר הצהוב מתרחשת בקיץ, כאשר במים יש כמות רבה של חרקי מים שמאביקים את הצמחים – דבר המסייע לצמח להתרבות. שורשיו מכוסים בשעווה מיוחדת – דבר המגן על השורשים מפני ריקבון וכניסת מים לתאי השורש. הגבעול בנוי מרקמה בעלת מבנה ספוגי – דבר המאפשר לצמח להתאים את עצמו למפלס המים המשתנה בהתאם לעונות השנה ולזרימת הנחל. לצמח יש רקמה הנקראת ארנכימה (מלשון air=חָמְצַן) שמעבירה לצמח חמצן מהעלים דרך הפטוטרת והגבעול אל השורשים – דבר המסייע לביצוע הנשימה התאית בשורשים.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נופר צהוב |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
