מעיינות ראש העין
| שם נוסף | מעיינות הירקון |
|---|---|
| מיקום המעיין | |
| מדינה | ישראל |
| מחוז | מחוז המרכז |
| אזור | למרגלות תל אפק, בתחומי הגן הלאומי ירקון |
| גובה | כ-50 מטר מעל פני הים |
| נתוני המעיין | |
| סוג זרימה | מעיין איתן |
| ספיקה ממוצעת | 220 מיליון מטר מעוקב בשנה |
| גישה למעיין | |
| דרך גישה | ר |
מעיינות ראש העין, הקרויים גם מעיינות הירקון, נמצאים למרגלות תל אפק, בתחומי הגן הלאומי ירקון שהוקם סביבם. מעיינות אלה הם מקור נביעתו של נחל הירקון (הניזון גם משלושה נחלי אכזב הזורמים אליו). המעיינות משתרעים על שטח של כ-250 דונם. עד המאה העשרים זרמו מי המעיינות לנחל הירקון, אך כיום מרבית המים משולבים במפעלי השקיה ואינם מגיעים לירקון.
ניצול מי המעיינות
בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעת ששלטונות המנדט הבריטי חיפשו פתרון לאספקת המים לירושלים המתפתחת, עלה הרעיון להביא מים ממעיינות ראש העין, אולם השלטונות בחרו באופציות זולות יותר בדמות מעיינות עין פואר[1][2]. בתחילת שנות ה-30 נבחנו שתי אפשרויות: הירדן והירקון. הירדן קרוב יותר לירושלים אך נמוך הרבה יותר מנחל הירקון ולשם העלאת המים לגובה נדרשו אמצעים טכנולוגיים מורכבים יחסית, ולכן, החליטו הבריטים להעדיף את חלופת מפעל ירקון-ירושלים. העבודות החלו בשנת 1933[3][4]. באמצעות משאבות שהוצבו במקורות הירקון הוזרמו מים עד לשער הגיא ומשם באמצעות משאבות נוספות לתוך העיר[5]. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה, כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא אמבטיה שלמה בכל יום.
בתחילת שנות ה-50 עודד דוד בן-גוריון את יישוב הנגב. גם הוא הסכים כי הירקון הוא מקור מים משמעותי והורה על הקמת מפעל ירקון-נגב. את מי הירקון שאבו שלושה מנועים של משחתות אמריקאיות ממלחמת העולם השנייה שהוסבו למשאבות מים ונקברו תחת גבעה משוריינת בגבעת השלושה. הסיבה לשריון הייתה שהגבול עם ירדן עבר במרחק של 3 קילומטרים ממקורות הירקון והיה חשש שמא יפגיז הלגיון הירדני את המפעל וכך תושבת אספקת המים לנגב. מפעל ירקון-נגב נחנך בשנת 1955, ובשנת 1964 השתלב במערכת המוביל הארצי.
בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעיתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי.
מתוך שפיעה ממוצעת של 220 מיליון מטר מעוקב בשנה, זורמים כעת לירקון רק 2.7 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, כלומר 1.2% בלבד מהשפיעה הכוללת.
בסמוך למעיינות פועל מרכז הדרכה למבקרים של חברת "מקורות".[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מעיינות ראש העין, באתר של עיריית ראש העין
תל אפק 3D - תמונות בתלת ממד מהגן הלאומי ירקון וממפעל המים המנדטורי, באתר "המימד השלישי"
הערות שוליים
- ^ ירושלים צפויה לצמאון, דואר היום, 30 באוגוסט 1928
- ^ המחסור במים מדאיג את שלטונותינו למאוד, דואר היום, 27 באפריל 1931
- ^ הנציב העליון מבטיח מים לירושלים, דבר, 25 ביולי 1933
- ^ עבודת מפעל המים לירושלים מתחילה בקרוב, דואר היום, 25 באוקטובר 1933
- ^ למפעל המים לירושלים , דואר היום, 3 בדצמבר 1933
- ^ אתר מעיינות הירקון בראש העין, באתר "מקורות"
24505568מעיינות ראש העין