חסן סלאמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסן סלאמה
תמונה שפורסמה בעיתון המצרי אל-מֻסַוור (المصوّر) ביום 12 בינואר 1948. הכיתוב הוא: "הגיבור חסן סלאמה מפקד החזית הדרומית"
תמונה שפורסמה בעיתון המצרי אל-מֻסַוור (المصوّر) ביום 12 בינואר 1948. הכיתוב הוא: "הגיבור חסן סלאמה מפקד החזית הדרומית"
לידה 1912
הכפר קולה, ארץ ישראל
נהרג 2 ביוני 1948 (בגיל 36 בערך)
סביבות ראש העין
השתייכות צבא מלחמת הקודש
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול, מלחמת העצמאות
מפקדת חסן סלאמה ליד רמלה לאחר פיצוצה
מפקדת חסן סלאמה (2012)

חסן סלאמהערבית: حسن سلامة; 19122 ביוני 1948) היה מראשי המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט) בשנים 19361939. בתקופת מלחמת העצמאות שימש כסגנו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני ונהרג בראשית יוני 1948 לאחר קרב עם אנשי אצ"ל.

ביוגרפיה

נולד בכפר קולה שבשפלה בשנת 1912. עבד בנעוריו כסייס בפתח-תקווה ומכר נשק לחברי "ההגנה".[1] בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים 19361939 (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט) היה מראשי הכנופיות הערביות החמושות שפעלו נגד יהודים ובריטים. ביולי 1936 הרס הצבא את ביתו בקולה. הוועד הערבי העליון מחה על "המעשה התוקפני של הרס ללא הצדקה".[2] בשנות המרד היה אחראי גם לרציחת ערבים רבים. במהלך המרד מונה למפקד אזור המרכז (יפו, לוד ורמלה).[3] מחמד עזת דרוזה, שהיה חבר "ועדת הג'יהאד המרכזית" (אנ') של המרד, סיפר בזיכרונותיו על מקרה שבו סלאמה ניצל את סמכותו וכוחו והשתלט על פרדס של אדם שנעדר מהארץ, והשכירו לאחרים.[4]

עם דיכוי המרד הערבי הגדול ברח סלאמה ללבנון וסוריה. ב-1939, בעת ששהה בסוריה פנה באופן עקיף אל הקונסול הבריטי בדמשק והציע את שירותיו לבריטים - אך נדחה.[5] משם היגר ביחד עם המופתי הירושלמי לעיראק. מעיראק עבר לגרמניה הנאצית ומשם חזר בצניחה בעת מלחמת העולם השנייה כשותף למבצע "אטלס" צנחנים גרמנים וערבים שצנחו באזור יריחו. באוקטובר 1944 לכדו הבריטים חלק ממשתתפי המבצע באזור יריחו אך לא את סלאמה, שברח לביתו של רופא בכפר קטן ליד קולה. שם גם טופלה פציעה ברגלו, אשר נגרמה בעת הצניחה. לטענת העיתון לה מונד שימש סאלמה כ"קצין-מקשר" במסגרת צבא גרמניה הנאצית, במטה של רומל.[6]

מפקדת חסן סלאמה שכנה במבנה בית ספר לקצינים של צבא בריטניה, בסמוך לעיר רמלה ובאר יעקב, על יד מסילת הברזל בכניסה הצפון-מערבית לעיר. יחד עם עבד אל ג'באר שומארי, המפקד העיראקי של רמלה, התעללו בתושבי האזור וביצעו תקיפות בדרכים שהובילו למערב ירושלים. יחד עמם במבנה שהו כ-100 חיילים עיראקיים. המבנה היה שייך למועצה המוסלמית העליונה.

מפת הקרב בשכונת התקווה, בדצמבר 1947

הכפר סלמה ממזרח לשכונת התקווה, היה מגדולי הכפרים בסביבה והתגוררו בו יותר מ-7,600 תושבים. חסן סלאמה תכנן מתקפה נגד שכונת התקווה מבעוד מועד, בגלל המבנה הטופוגרפי שהקנה לו יתרון. הוא תכנן הפגזת מרגמות והתקפת הטעייה שתמשוך את כוחות ההגנה למקום אחד, ואחר כך - הסתערות מחץ על שכונת "בית יעקב". הוא גייס לשם ההתקפה 400 לוחמים חמושים מלוד, רמלה ושכם. היה זה העימות הצבאי הגדול הראשון במלחמת העצמאות - קרב שכונת התקווה.

מפקדת ההגנה קיבלה התרעת מודיעין קיום המתקפה וגודל הכוח הלוחם אבל לא את מיקומה. ב-8 בדצמבר 1947 בשעה 19.00 החלה ההתקפה באש רובים ומקלעים עזה הסתערות של מאות לוחמים וכן של אנשי כפר סלמה. עקב תקלות נשק נסוגו המגינים, אנשי יחידת החי"מ. הערבים לא ניצלו את הצלחתם הראשונה להמשך ההתקפה, אלא החלו בשוד, ביזה והצתה. כ-30 בתי השכונה שהיו ברובם צריפים, הוצתו ושני יהודים נרצחו. כעבור כמה שעות הגיעה יחידת חי"ש למקום והצליחה לתפוס מחדש את בתי השכונה, תוך שהיא גורמת לעשרות הרוגים בקרב התוקפים.[7][8] התבוסה פגעה קשה ביוקרתו של חסן סלמה. הוא לא ניסה אחר כך לתקוף יישובים יהודיים והפנה את מאמציו לפגיעה בתחבורה היהודית.

בערב מבצע נחשון (מלחמת העצמאות), ב-5 באפריל 1948, הוחלט על תקיפת המפקדה ששימשה בסיס לפעולות על הציר במערב ירושלים במבצע הנקרא "חסל", כנראה על שם חסן סלאמה. כוח של גדוד 52 מחטיבת גבעתי פשט על המבנה ותוך כדי קרב הניח מטעני נפץ שגרמו לקריסת שני שלישים ממנו. בפעולה נהרגו בין 14 ל-20 משוכני המבנה. חסן סלאמה עצמו לא נפגע, כי ביקר באותו לילה בחתונה בעיר לוד או ביפו, אבל יוקרתו בעיני האוכלוסייה המקומית וחייליו נפגעה וזה הקל על ביצוע מבצע נחשון יום למחרת פיצוץ המפקדה. לכוח הפושט היו מספר נפגעים קל בלבד. בעקבות הפשיטה העביר סלאמה את מרכז פעילותו לכפר יהודייה.[9]

ב-31 במאי 1948 תקף חסן סלאמה בראש כוח משוריינים את כוח אצ"ל שכבש את ראש העין יום לפני כן, ואילץ אותו לסגת מראש העין (עד מבצע בתק).[10] בהתקפה זאת נפצע סלאמה אנושות[11] ומת לאחר ימים ספורים.

בנו של חסן סלאמה, עלי חסן סלאמה ("הנסיך האדום"), היה לימים מנהיג ארגון הטרור הפלסטיני ספטמבר השחור שפעל בשנות ה-70. הוא חוסל ב-1979 על ידי מכונית תופת בביירות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסן סלאמה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אורי מילשטיין, עקרונות השרידות: מידע באתר אורי מילשטיין
  2. ^ יהושע פורת, ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, עמ' 230.
  3. ^ מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 26.
  4. ^ מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 35.
  5. ^ הבולשת הבריטית מדווחת על חסן סלאמה, פורסם בבלוג של ארכיון המדינה: http://israelidocuments.blogspot.co.il/2015/06/67.html
  6. ^ "לה מונד" על פרצופו של חסן סלמה, דבר, 11 בפברואר 1948
  7. ^ תולדות מלחמת הקוממיות, עמ' 88
  8. ^ הקרב הראשון - שכונת התקווה סיפורו של גדוד 53 בחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות
  9. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה : דביר, תשס"ד 2004, 119
  10. ^ התקפת נגד של האויב בראש-העין, דבר, 31 במאי 1948
  11. ^ חסן סאלמה, ראש הכנופיות, נפצע, דבר, 1 ביוני 1948
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37502051חסן סלאמה