כפר הבפטיסטים
 |
כפר הבפטיסטים הוא מרכז אירוח המשמש כמתחם עבור קייטנות, כנסים ומחנאות תפילה עבור מאמינים באותו האיש. מורכב מקבוצות יהודים משיחיים, ערבים בפטיסטים וקבוצות בינלאומיות. חלק ממתחם כפר הבפטיסטים משמש למשחקי ליגה של נבחרת ישראל בבייסבול וסופטבול וכן מארח חלק ממשחקי המכבייה.
המקום נמצא סמוך לכביש 40, ביציאה מפתח תקווה לכיוון כפר סבא. בסמוך לכפר עוברים נחל הירקון ושביל ישראל, ולידו נמצא גן לאומי ירקון.
היסטוריה
הכשרת הקרקע של הכפר החל כבר בשנת 1950[1]. על פי התכנית, נועד הכפר להיות יישוב חקלאי לכ-50 איש, ולכלול בית ספר ללימודי קודש. הכפר הוקם בשנת 1955[2] על ידי עמותת "כנס הבפטיסטים בישראל", קבוצה של מאמיני ישו, ציוניים ואוהבי ישראל מארצות הברית, מזרם הבפטיסטים, בהעברת בית יתומים מנצרת לשטח של 40 דונם שנועד להקמת הכפר[3]. באוקטובר 1955 התקיים כנס של בפטיסטים תושבי ישראל בכפר[4].
בשנת 1962 תואר הכפר[5]:
- "הבתים צנועים, בני קומה אחת, אחד מהם בן קומתיים. ליד הבתים בריכת שחיה גדולה ומסביב צריפים, בניני משק ושדות המגיעים עד לגדות הירקון הסמוך."
בשנותיו הראשונות שימש המקום כבית יתומים[6]. מאוחר יותר הוקם בכפר בית ספר[7][8]. לבית הספר היו בשנת 1962 כ-30 תלמידים שלמדו בארבע כתות וכתה מכינה. בנוסף ללימודים רגילים, בהנחיית שבעה מורים, חלקם מארצות הברית וחלקם יהודים מתל אביב, עסקו התלמידים בעבודות במשק החקלאי של הכפר שכלל 200 דונם ובהם ירקות, פרדס (50 דונם) ורפת עם כמה עשרות ראשי בקר[5]. התלמידים למדו עברית, ערבית ואנגלית וקבלו השכלה מוסיקלית[9]. רוב התלמידים היו ערבים, אבל היו גם תלמידים יהודים או בנים לאב יהודי[10]. משרד החינוך לא הכיר בבית הספר[11]. בשנת 1970 התגוררו בכפר שלוש משפחות[12]. בית הספר נסגר בשנת 1972. באותה שנה אורגנה קייטנה בכפר, שהביאה לפרסומים של הרבנות הראשית לישראל המזהירים מפני מסיונריות[13].
הכפר שימש גם מקום התכנסות בו מתכנסים מדי שבוע לתפילה בשבת בפטיסטים ישראלים[10][14] ויש בו מקום ללינת צליינים[15].
מ-1964 נכלל הכפר בשטח השיפוט של העיר פתח תקווה, על אף שמהווה מובלעת בשטח מועצה אזורית דרום השרון.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כפר הבפטיסטים- ליטל לוין, מייסד כפר הבאפטיסטים שנפצע - שב לישראל, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2010
הערות שוליים
- ^ בקרבת פ"ת יקום ישוב חקלאי של נוצרים בפטיסטים, על המשמר, 8 בנובמבר 1950
- ^ ספי בן יוסף (ע), כרך מישור החוף הדרומי, פלשת, מדריך ישראל החדש, ירושלים: כתר הוצאה לאור, משרד הביטחון הוצאה לאור, 2001
- ^ שאול בן חיים, כפר בפטיסטי ליד פתח תקוה, מעריב, 2 בספטמבר 1955
- ^ כנס שני של הבפטיסטים בישראל, למרחב, 5 באוקטובר 1955
- ^ 5.0 5.1 ש. קריינוק, אלף באפטיסטים בישראל, הארץ, 23 באוקטובר 1962
- ^ הבפטיסטים - שכני אם המושבות, הבוקר, 26 בספטמבר 1958
- ^ ג. בן אורי, ה'מטבילים' מאמינים בחופש האמונה, מעריב, 21 בספטמבר 1961
- ^ אפרת ארד, לינדסי לימדני לאהוב את ישראל, מעריב, 3 באוקטובר 1961
- ^ פנחס גייסטמן, מורים ותלמידים יהודים בכפר הבפטיסטים, הבוקר, 24 במאי 1963
- ^ 10.0 10.1 יוסף בן מאיר, מורים יהודיים מלמדים בכפר הבאפטיםטים, הצופה, 23 במאי 1966
- ^ י. בן אמיר, בכפר הבפטיסטים מלמדים בעברית, דבר, 1 בינואר 1970
- ^ ארנון מגן, מנהל נוצרי, מחנך מוסלמי ומזכיר יהודי, למרחב, 13 במרץ 1970
- ^ קריאה ואזהרה, דבר, 25 במאי 1972
- ^ אהרן מגד, בני האמונה של ג'ימי קארטר, דבר, 25 בפברואר 1977
- ^ מנחם תלמי, אל כפר הבפטיסטים, מעריב, 30 במרץ 1973
36691166כפר הבפטיסטים