קציר (יישוב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | מנשה |
| גובה ממוצע[1] | 324 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,689 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -7.8% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   קציר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.vaad-katzir.org.il | |
קָצִיר הוא יישוב מדרום לנחל עירון ברכס אמיר, הכולל את "הגבעה המערבית" ו"הגבעה המרכזית", השוכנות על שתי גבעות נפרדות ברכס אמיר, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים.
במדרון המערבי של הרכס עליו נבנה היישוב, שוכן האתר הארכאולוגי "אל-אחוואט", בו התגלה יישוב מתקופת התנחלות השבטים בארץ כנען.
היסטוריה
היישוב קציר הוקם במאי 1982 על קרקע של הסוכנות היהודית, כיישוב קהילתי שתושביו מאוגדים באגודה שיתופית. היישוב היה חלק מתוכנית עירון להקמת יישובים יהודיים משני עברי הקו הירוק בין עמק עירון לג'נין והיווה את היישוב הדרומי ביותר של תוכנית המצפים בגליל. היישוב הוקם על ידי התאחדות האיכרים באזור הידוע כגבעה המערבית. ההתיישבות כללה בתים בסגנון קרוואנים, הקיימים עד היום בקריית האומנים בחלק המזרחי של היישוב. תושביו היו בעיקר אקדמאים שעבדו מחוץ ליישוב וחיפשו מגורים באזור כפרי[3].
בעת תכנונו נקרא היישוב "מצפה ברקאי ב'", עד קביעת שמו "קציר", על ידי ועדת השמות הממשלתית[4], עוד טרם הקמת היישוב. לפי תוכנית המתאר הראשונה שלו, שאושרה עוד בשנת 1981, היישוב יועד ל-30 משפחות[5]. בשנת 1987 אושרה תוכנית מקיפה יותר ליישוב שכללה מאות מגרשים לבנייה פרטית[6]. למרות ניסיונות שיווק[7], נותר היישוב קטן מאד ועד שנת 1990 הכיל פחות מ-30 משפחות.
בשנת 1990 הוקמה מדרום-מזרח לגבעה המערבית הגבעה המרכזית. שכונה זו נבנתה על ידי משרד הבינוי והשיכון על מנת ליצור מקומות מגורים לעולים במסגרת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. במשך שנים היו מרבית התושבים בגבעה זו עולים חדשים, אולם בשנים האחרונות פחת שיעורם. בשנת 1994 אושרה תוכנית מתאר מקיפה ליישוב המרחיב את אזורי הבנייה בגבעה המערבית, מגדיר שטחי בנייה לגבעה המרכזית וכן מגדיר שכונה נוספת לבנייה עתידית - הגבעה המזרחית[8]. באוקטובר 2015 החלו עבודות הפיתוח בגבעה זו.
במסגרת מדיניותן של הסוכנות היהודית ושל האגודה השיתופית קציר, נקבעו תנאי קבלה ליישוב שבגבעה המערבית אשר אפשרו בפועל מכירת קרקעות ליהודים בלבד. בשנת 1995 עתרו עאדל ואימאן קעדאן לבג"ץ בטענה שיש בכך אפליה פסולה. המדינה השיבה בטענה שהעותרים יכולים לרכוש דירה בגבעה המרכזית או בחריש, ואילו הגבעה המערבית היא יישוב קהילתי הומוגני שזכאי לקבוע בעצמו את תנאי הקבלה אליו. בשנת 2000 ניתן פסק הדין, הידוע כבג"ץ קעדאן, שקבע כי גם אזרחים לא-יהודיים יורשו לרכוש קרקע ויחידות דיור ביישוב. מספר תושבים מבאקה אל-גרבייה מימשו את זכותם והחלו בהליכים לקבלת היתרי בניה.
נכון להיום (2015) מתגוררות ביישוב משפחות ערביות אחדות. כל אדם יכול להתיישב בקציר (בכל אחת מן הגבעות) ללא צורך בוועדת קבלה.
השתייכות מוניציפלית
בראשית דרכו השתייך היישוב למועצה אזורית מנשה. בשנת 1992, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, הוכלל היישוב קציר ביחד עם היישוב חריש במועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", שהייתה ה"כוכב" הצפוני ביותר בתוכנית "יישובי הכוכבים". בשנת 1995 הוסב שם המועצה המקומית לקציר-חריש. בשנת 2012, חרף התנגדות המועצה האזורית[9] שטענה שהיישוב קציר הוא בעל אופי עירוני ואינו תואם את האופי הכפרי של המועצה, הופרד היישוב קציר מהיישוב חריש (במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר), והוחזר לתחום שיפוטה של מועצה אזורית מנשה.
אתר שומרה
על הגבעה המערבית, בסמוך לבית הספר של היישוב, נמצאו שרידי חווה חקלאית מהתקופה הרומית. האתר, שמכונה "השומֵרה", אומץ על ידי תלמידי בית הספר המקומי במסגרת תוכנית חינוכית ייחודית של רשות העתיקות[10].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קציר- אתר המקומון של קציר
- פסק הדין בפרשת קעדאן
- יואב שטרן, עאדל קעדאן החל לבנות את ביתו ביישוב קציר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2007
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ניבה לניר, חרשת וקצרת תאמין, דבר, 23 בספטמבר 1983
- ^ צבי אילן, אבני אית"ן, דבר, 30 בינואר 1981
- ^ תוכנית: ג/990, אתר מינהל מקרקעי ישראל
- ^ תוכנית: מ/139, אתר מינהל מקרקעי ישראל
- ^ מבצע קליטה בקציר, מעריב, 28 ביוני 1985
- ^ תוכנית: מ/196א/במ, אתר מינהל מקרקעי ישראל
- ^ מכתב ראש המועצה בנושא צרוף היישוב קציר למועצה האזורית מנשה, אתר מועצה אזורית מנשה
- ^ ידיעה באתר רשות העתיקות
| ||||||||||||||||
