אתרוג מורכב
דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.
שאלה זו תלויה במספר היבטים הלכתיים, כמו: האם פירות הגדלים על אילן שעבר הרכבה נחשבים כפירות הכנה או הרוכב או כפירות משותפים של שניהם? ולכן - האם ניתן להגדיר פרי שגדל על הרכבה של אתרוג עם מין פרי הדר אחר, כאתרוג הראוי להינטל כאחד מארבעת המינים, לפי המסורת המזהה את "פרי עץ הדר" האמור במקרא כפרי האתרוג. ייתכן גם שפעולת ההרכבה עצמה, כשהיא נעשית על מין אחר, אסורה לפי ההלכה משום איסור כלאיים, ואפשר שביצוע האיסור פוסל את השימוש בפירות אותו אילן לקיום מצוות, בשל הכלל ההלכתי הפוסל מצווה הבאה בעבירה.
לשאלה זו משנה משמעות מאחר שעץ האתרוג חלש מטבעו, והיה נהוג במקומות רבים לחזקו על ידי הרכבתו על כנה של עץ חזק יותר כמו עץ החושחש. הפיתוי לעשות זאת באתרוגים המיועדים למצוות ארבעת המינים היה גדול אף יותר, הפירות המתקבלים מעץ מחוזק, יפים יותר, ובשל כך מבוקשים יותר לשם הידור מצווה, שבמצוות נטילת אתרוג דקדקו בו רבים לאור הצו המקראי ”ולקחתם לכם... פרי עץ הדר” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ').
בהיעדר דיון בשאלה זו בספרות ההלכה המוקדמת, נחלקו פוסקי ההלכה בארץ ישראל ובאירופה בתקופה זו בעיקר כשרותו של האתרוג המורכב. גם לאחר שהוכרע בידי רוב הפוסקים שאין לצאת ידי חובה באתרוגים מורכבים, נותרה מחלוקת בדבר אופי האיסור והאם הוא איסור דרבנן או מן התורה. לשאלה האחרונה השלכה ברורה במקרי ספק, שכן לפי כללי הפסיקה המקובלים "ספק דרבנן לקולא" ואילו "ספק דאורייתא לחומרא". שאלה זו התעוררה מחדש בעת פולמוס אתרוגי קורפו במחצית השנייה של המאה ה-19.
רקע
האפשרות להרכיב עצי פרי הייתה ידועה באזור המזרח התיכון בתקופה שבה פעלו בו חז"ל, היא הייתה בשימוש בחקלאות, והשלכות הלכתיות שלה נידונו כבר בספרות חז"ל: במשנה לגבי דינים רלוונטיים כמו: איסור כלאיים במעשה ההרכבה[1], איסור הרכבה בשנת שמיטה[2] ודוגמאות נוספות. ובגמרא לגבי חישוב גיל האילן לגבי איסור ערלה כשגיל הכנה והרוכב אינם זהים[3].
לאור זאת, עובדת ההתעלמות במקורות המוקדמים משאלת כשרות האתרוג המורכב לנטילה ולברכה, דורשת הסבר. מחד, ייתכן שהדבר מלמד על כך שאין חיסרון הלכתי באתרוג המורכב ולכן לא נדרשה התייחסות הלכתית ספציפית; אם לא הרכיבו אתרוגים בתקופת המשנה רק בשל הפסול ההלכתי, בהנחה שאכן האתרוג המורכב פסול, לא היו התנאים והאמוראים נמנעים מלציין את ההלכה שהוא פסול. מאידך, אפשר שלא נהגו להרכיב אתרוגים באותה תקופה ולכן לא נזקקו לשאלה זו. הבוטנאי פרופ' אליעזר גולדשמידט(אנ')[4] הציע כהסבר להשערה זו, את דעתם של חוקרים מתחום הפיזיולוגיה של הצמח כמו הרברט ג'ון ובר (אנ') ואחרים, לפיה חדרו פירות ההדר האחרים לתחומי המזרח הקרוב רק בימי הביניים[5]. עובדה זו מסבירה היטב את היעדר האפשרות להרכיב אתרוגים בתקופה הרלוונטית[6].
הדיון ההלכתי
הטיעונים לאי-כשרותו של האתרוג המורכב
רוב הפוסקים שעסקו בשאלת כשרותו של האתרוג המורכב לשמש כאחד מארבעת המינים ולברכה על נטילתו, נקטו שאין ליטול אותו, ובמקרה שאין אתרוג אחר אין לברך על נטילתו עם הלולב, ההדס והערבה, את ברכת "על נטילת לולב". טיעוניהם העיקריים לפסיקה זו היו כדלהלן:
- כאשר מרכיבים עץ שאינו אתרוג, לדוגמה: לימון, על כנה של אתרוג, הפירות הגדלים על העץ המורכב זהים לפירות העץ המקורי ולכן דינם כלימון ואינם אתרוג.
- כאשר מרכיבים אתרוג על כנה של עץ אחר, נידון האילן לפי כלל הלכתי האמור לגבי מניין שנות ערלה בעצים מורכבים ולפיו כאשר הרכיבו אילן צעיר על גבי כנה זקנה, "בטלה ילדה בזקנה". בעוד לגבי דיני ערלה, השלכתו של הכלל הזה מקלה בדרך כלל, שכן החלת דיני הכנה הזקנה על הרוכב הצעיר חוסכת ממנו את הצורך להמתין שלוש שנים בטרם ניתן יהיה לאכול מפירותיו, לגבי מצוות ארבעת המינים נוצרת בעיה, אם הרוכב נחשב כחלק אינטגרלי של הכנה, הרי שאינו אתרוג, ולכן על אף שפירותיו דומים מאוד לפירות האתרוג וברמה הגנטית הם זהים לגמרי, מבחינה הלכתית הוא נחשב לימון או חושחש ואין מקיימים מצווה בנטילתו.
- גם אם נקבל את ההנחה שהכלל ההלכתי הנ"ל נאמר רק לגבי חישוב גיל העץ בנוגע לדיני ערלה, ואינו קובע את שם הפרי (ראו להלן בתגובות המכשירים), עדיין יש לחשוש שהפרי המשותף הגדל על כנה ורוכב ממינים שונים, מקבל את שמם של שני האילנות המקוריים, וממילא לא ניתן להשתמש בו כ"פרי עץ הדר" שלפי המסורת הוא פרי עץ האתרוג ולא פרי עץ משולב. יתרה מזו, גם אם נוכיח שהפרי המורכב אינו נחשב למין חדש וחלק האתרוג שבו נחשב כאתרוג, עדיין נחשב הוא כ"מקצת אתרוג" ואי אפשר לצאת בו ידי חובה.
- לאור האמור, יש מן הפוסקים שנקטו שיש למדוד רק את אחוזי האתרוג מכלל הפרי המורכב, ולכן יידרש פרי בגודל כפול מהשיעור הרגיל, כי חלק הלימון או החושחש אינו נמדד לצורך חישוב שיעור גודלו של האתרוג.
- פוסקים אחרים העלו סברה, שיש לדון את חלק הפרי האחר כמי שאינו, ולכן נחשב האתרוג כפרי פגום, ודינו של אתרוג שנחסר ממנו קצת, שאינו כשר.
- על הרכבת אילן באילן אחר ישנו איסור כלאים, ולכן האילן המורכב ופירותיו נחשבים כמי שנעשתה בהם עבירה, ופסולים לקיום מצוות. גם אם ההרכבה נעשתה על ידי גוי, כתבו כמה פוסקים שאיסור הרכבה נאמר גם לבני נח ולכן נחשב האילן כמי ש"נעבדה בו עבירה".
- תגובות המכשירים לטיעוני הפוסלים
- זיהויו של האתרוג כ"פרי עץ הדר" נקבע בגמרא לפי מספר קריטריונים שכולם מתקיימים גם באתרוג המורכב, גם בפירות רוכב זר על כנת אתרוג. לפיכך, הרי זה אתרוג מצד עצמו ולא רק מפני שהכנה היא אתרוג.
- דין ביטול ילדה בזקנה נאמר רק לגבי חישוב גיל העץ בנוגע לדיני ערלה, אך אינו משנה את שם ומהות העץ המורכב, ולכן הרוכב ופירותיו נחשבים לאתרוג, גם כאשר הכנה ממין אחר.
- פרי עץ משולב העונה על הקריטריונים שהציבה הגמרא ל"פרי עץ הדר", נחשב אף הוא ל"פרי עץ הדר" ולכן אין העובדה שמשולב בו פרי נוסף מגרעת מכשרותו לקיום המצווה. ועוד זאת, גם אם האחוז של הפרי הנוסף אינו מוגדר כפרי עץ הדר, היותו של האחוז המקורי "מקצת אתרוג", אינה מהווה חיסרון שכן מצאנו לגבי דינים אחרים בדברים שהם תולדות הרכבה או הכלאה, שכשנדרש דבר מסוים, גם מקצת הדבר נחשב כדבר כולו.
- מאחר שכל הפרי נחשב ל"פרי עץ הדר" גם אם אין שמו אתרוג, הרי כולו בכלל חשבון השיעור ואין צורך להכפיל את גודלו.
- מאחר שאין חלק מוגדר בפרי שנחשב כתולדת הפרי המורכב, הלימון או החושחש, אלא שבכל חלק של הפרי ישנם אחוזים מן המורכב, אין לדון את הפרי כפרי חסר, כי הוא מושלם בצורתו ואי אפשר להגדיר את חלקו כמי שאינו.
- כנגד הטיעון לפסילת האתרוג המורכב מטעם איסור הכלאים, הגיבו המתירים: 1. היא לא תקפה לגבי הרכבת לימון ואתרוג, ההרכבה המצוייה ביותר, שכן לימון ואתרוג נחשבים כמין אחד לגבי איסור כלאים. 2. אין פסול בדבר ש"נעבדה בו עבירה" לקיום מצוות, החיסרון שבדבר כזה מתבטא רק לגבי קרבנות, שאין להקריב על המזבח קרבנות שנעשתה בהם עבירה, אך אין זה פסול גורף לקיום כלל המצוות. 3. במקרה שגוי ביצע את ההרכבה, לא נעשתה כל עבירה, שכן בניגוד לטענת הפוסלים, אין בני נח מוזהרים שלא להרכיב אילנות ממינים שונים אלו באלו.
הטיעונים לכשרות האתרוג המורכב
מלבד טענותיהם של המכשירים לאי-תקפותם של טיעוני הפוסלים את האתרוג המורכב, הועלתה בידי רבי יואל סירקיש[7] טענה נוספת: מאחר שטכניקת ההרכבה הייתה מוכרת כבר בעולם העתיק, ומאחר שעץ האתרוג הוא עץ חלש, אך סביר להניח שגם בעבר היו מרכיבים אותו על עצים חזקים יותר, מה גם שלשם מצוות אתרוג ישנו הידור מיוחד באתרוגים נאים בצורתם, וזו תוצאה שניתן להשיג בקלות גבוהה יותר כאשר מרכיבים את האתרוג על כנה של עץ חזק יותר. לאור הנחה זו, יש להסיק מהעובדה ששאלת כשרותם של האתרוגים המורכבים לא עלתה לדיון בין הפוסקים עד המאה ה-16, שהיה ברור עד אז לכולם שאין כל בעיה באתרוגים אלו ושהם כשרים למהדרין.
לקריאה נוספת
- אליעזר גולדשמידט, בעיית האתרוג המורכב וטיבם של האתרוגים המצויים בימינו, תחומין, ב, תשמ"א, עמ' 135–145
- משה רענן, כשרות אתרוגים מורכבים: היבטים הלכתיים וביולוגיים. בתוך: ובחג הסוכות, 2011, עמ' 257–306
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, אתרוג מורכב ודין הפיטם, באתר פניני הלכה
- מידע על אתרוג מורכב בקטלוג הספרייה הלאומית
ביבליוגרפיה
- ספרות השו"ת
- רבי משה איסרליש, שו"ת רמ"א, סימן קי"ז, במהדורת ורשה תרמ"ג (ד"צ ירושלים תשל"ג), באתר היברובוקס
- רבי משה אלשיך, שו"ת מהר"ם אלשיך, סימן ק"י, במהדורת ירושלים תש"ך), באתר היברובוקס
- רבי יעקב ריישר, שו"ת שבות יעקב, חלק א סימן ל"ו, במהדורת למברג תרנ"ז (ד"צ ירושלים תשל"ב), באתר היברובוקס
- רבי אפרים זלמן מרגליות, שו"ת בית אפרים, סימן נ"ו, במהדורת ורשה תרמ"ד, עמודים 184–199, באתר היברובוקס
- רבי מנחם מנדל שניאורסון, שו"ת צמח צדק אורח חיים, סימן ס"ד, במהדורת ניו יורק תשנ"ד, באתר היברובוקס
- רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, שו"ת משפטי עזיאל חלק א סימן כ"ד, במהדורת תל אביב, תרצ"ה, באתר היברובוקס
- ספרות מקור הלכתית אחרת
- רבי מרדכי יפה, לבוש החור, אורח חיים, סימן תרמ"ט, סעיף ד
- רבי דוד הלוי סגל, ט"ז, אורח חיים, סימן תרמ"ט ס"ק ג'
- רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, מגן אברהם, אורח חיים, סימן תרמ"ח ס"ק כ"ג
כללי
- Elisabetta Nicolosi, Stefano La Malfa, Mohamed El-Otmani, Moshe Negbi, and Eliezer E. Goldschmidt, or the Authentic Citron (Citrus medica L.): Historic and Genetic Analysis, HortScience December 2005 40:1963-1968, (Full Text (PDF)
הראי"ה קוק, עץ הדר, ירושלים תרס"ז, תשמ"ה ותשמ"ו
- פרופ' זהר עמר, אתרוגים 'מורכבים' ו'מוכלאים', באתר מכון התורה והארץ
- הרב לוי יצחק סופר, האתרוגים המכונים "יאנאווע" (א), בתוך: אור ישראל, מט, באתר היברובוקס
- הרב לוי יצחק סופר, האתרוגים המכונים "יאנאווע" (ב), בתוך: אור ישראל, נג, באתר היברובוקס
- הרב לוי יצחק סופר, האתרוגים המכונים "יאנאווע" (ג), בתוך: אור ישראל, נז, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת כלאים, פרק א', משנה ד'.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ב', משנה ו'.
- ^ דברי רבי אבהו בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ג עמוד ב'.
- ^ גולדשמידט, בעיית האתרוג המורכב וטיבם של האתרוגים המצויים בימינו, להלן בפרק "לקריאה נוספת".
- ^ H.J. Webber, W. Reuther & H.W. Lawton; History and Development of the Citrus Industry in: The citrus industry (W. Reuther, L.D Batchelor & H.J. Webber, eds) Volume 1, pp 1 - 39 Revised ed. (1967) University of California Berkley.
- ^ לפי שמואל טולקובסקי, (פרי עץ הדר - תולדותיו בתרבות העמים בספרות, באמנות ופולקלור מימי קדם עד זמננו. ירושלים: מוסד ביאליק, 1966, עמ' 307) היו נפוצים באזור כבר בתקופה הרומית, חושחש, תפוז ולימון. אך גולדשמידט מציין כי דבריו אינם מקובלים על כלל החוקרים. גולדשמידט מחזק את ההשערה שמיני הדרים אחרים לא היו בנמצא, גם מדברי הגמרא (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א עמוד א'): ”לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רימון ולא דבר אחר”, לדבריו יש להסיק מכך שלא נשללו הדרים אחרים הקרובים יותר אל האתרוג, שאלו לא היו בנמצא.
- ^ שו"ת הב"ח, סימן קלו.
