אמנון (דג)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמנון
Tilapia123.JPG
אמנון מהמין mariae
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה מיתרניים
מחלקה מקריני סנפיר
סדרה דקראים
משפחה אמנוניים
אמנון מהמין rendalli
Tilapia mariae נתפס בחכה
אמנונים באקווריום
אמנון מהמין Tilapia buttikoferi
אמנון שוחה
ארוחה של דג אמנון

אַמְנוּן, ציקליד או מוּשְט הוא שם כולל למספר מינים של דגי מאכל ונוי ממשפחת האמנוניים, המצויים באגמים ונהרות חמים באפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית. האמנון ניזון בעיקר מן הצומח אך מספר מינים ניזונים מן החי. את האמנונים למטרות אכילה דגים או מגדלים בבריכות ובשרם נחשב למשובח. בשל זנבו שצורתו כמסרק קיבל הדג את הכינוי מושט, שפירושו בערבית "מסרק". את שמו העברי קיבל הדג מהשפה הארמית דווקא. נון בארמית = דג, אם = אמא. אמנון = הדג של האמא. לדג ניתן שם זה היות שהורי הצאצאצים (בחלק מהמקרים רק האם) מגינים ושומרים על הצאצאים בחירוף נפש, יתקפו ויגרשו כל דג או בעל חיים אחר שמתקרב אליהם. האמנונים הם מבין ההורים המסורים ביותר כשמדובר בדגי מים מתוקים.

מבנה גוף

לאמנונים קשקשים רבים לאורך גופם. סנפיר גבם מוארך, חלקו הקדמי קוצני ומשונן, בעוד חלקו האחורי פחות קוצני ואף רך. קוצים נוספים ימצאו גם בסנפיר האחורי של האמנון. בלסתותיו של האמנון מספר רב של שיניים קטנות מאוד. הוא משתמש בשתי לוחיות גרם הנמצאות בבית הבליעה לשם טחינת מזונו. אורכו: 7-40 ס"מ, רוחבו: 2-13 ס"מ. צבע ביטנו אדום.

התרבות

בתקופת הרבייה, בעונת הקיץ, הזכר תוחם לעצמו טריטוריה קטנה במים רדודים ומגרש ממנה זכרים אחרים. כאשר מתקרבת נקבה בשלה לרבייה נערך טקס שבסופו מטילה הנקבה כמה מאות ביצים אל תוך המים. לאחר ההטלה וההפריה מתקרבים שני ההורים אל הביצים ואוספים אותן אל פיהם. שם הן נשמרות עד שבוקעים הדגיגים. גם בשעת סכנה נמלטים הדגיגים הצעירים אל תוך חלל הפה של אחד מההורים. המים הנכנסים לפה עוברים על פני הביצים ומספקים להן חמצן. ההורה, הנושא את הביצים המופרות בפיו, אינו אוכל מזון, במהלך התפתחותן ועד לסוף תקופת השמירה עליהן. כשהם בני חודש ניתק הקשר בין בני הזוג לבין להקת הצאצאים, והאמנונים הצעירים עוזבים את הוריהם ושוחים לדרכם. ההורים נערכים להטלה שנייה.

מינים שונים של אמנון

  • אמנון מצוי - (Tilapia zilli)
אורך: עד 30 ס"מ.
מיקום: מים עומדים, או מים שזרימתם איטית.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים ובהם מחילות עמוקות וחדרי התרבות, בשטחים חשופים מצמחייה. אימון הדגיגים, בקן ובסביבתו, על ידי הזכר.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנון הגליל - (Sarotherodon galilaeus)
אורך: עד 38 ס"מ.
מיקום: קרבת החוף, בעומק שאינו עולה על 10 מטרים.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים ובהם מחילות קצרות, באזורים עתירי צמחייה, הביצים מוטלות בקן, מופרות ומועברות לפה ההורים. אימון הדגיגים, בין הצמחים על ידי שני ההורים.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנון הירדן - (Oreochromis aureus)
אורך: עד 35 ס"מ.
מיקום: מים עומדים, או מים שזרימתם איטית.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים גדולים במיוחד וסימטרים. הביצים נאספות לפי הנקבה בלבד. צפיפות הקינים גבוהה משל שאר מיני האמנון.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנונית יוסף (חנוס) - (Astatotilapia flavijosephi)
אורך: עד 13 ס"מ.
מיקום: מים רדודים בקרבת אבנים.
מזון: פלנקטון, אבנים[1].
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן, מעיינות הסחנה. גדל גם כדג נוי באקווריום.
גידול הצאצאים: הזכר בונה גומה קטנה, הנקבה באה אל הקן ומטילה את ביציה ובעודה אוספת את הביצים אל הפה היא חושבת שהכתמים על הסנפיר האחורי שלו הם ביצים. אימון הדגיגים על ידי הנקבה.
  • טברנון לסתני - (Tristramella sacra)
מיקום: אגמי מים מתוקים.
תפוצה בישראל: כנרת. (לא נצפה מאז 1990, כנראה נכחד עקב התייבשות הכנרת).
  • טברנון סימון כנרתי (מרמור) - (Tristramella simonis simonis)
אורך: עד 20 ס"מ.
מיקום: מים מתוקים, בין סלעים ואבנים.
מזון: אוכל כל (פלנקטון, צמחים ודגים קטנים).
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנון היאור - (Oreochromis niloticus)
אורך: עד 40 ס"מ.
מיקום: נחלים.
מזון: בטבע - פלנקטון, בשבי - מזון מרוכז.
תפוצה בישראל: בטבע - נכחד, בעבר (עד סוף שנות ה-60) היה מצוי בנחל ירקון ובמעיינות ראש העין. כיום מגדלים את אמנון היאור בבריכות דגים.
  • אדמונית - אמנון אדום - (Oreochromis rossa)
דג זה הוא פרי פיתוח ישראלי.
אורך: עד 35 ס"מ.
מיקום: בריכות דגים.
מזון: מרוכז.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה תגלית של פרופ' מנחם גורן ויפעת גואטה - בוואלה!חדשות.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0