קיווי (פרי)

קיווי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	וסקולאריים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	אקטינידיים
סוג:	Actinidia
מין:	קיווי
שם מדעי
Actinidia chinensis

קיווי חתוך

קיווי (שם מדעי: Actinidia chinensis) הוא פרי אכיל ממשפחת האקטינידיים בסדרת האברשאים ומקורו בדרום סין, שם הוא מהווה פרי לאומי. צורתו של הקיווי אובלית וגודלו כשל ביצה קטנה.

צבעו החיצוני חום ומרקם קליפתו שעיר, צבעו הפנימי ירוק וגרעיניו שחורים. לרוב מקלפים את הקליפה החומה לפני האכילה. מרקמו הפנימי רך וטעמו מתואר לפעמים כשילוב של תות שדה, בננה ואננס.

גידול ושיווק מסחרי

בשנת 1904 הביאה מארי איזבל פרייזר (Mary Isabel Fraser), מנהלת המכללה לבנות מהעיר וַנְגַּנוּאִי שבאי הצפוני, את זרעי הקיווי לניו זילנד מיִיצַ'אנְג שבסין. הזרעים נשתלו לראשונה בשנת 1906, במשתלה בוַנְגַּנוּאִי, ובשנת 1910 הניבו לראשונה פירות. בשנת 1924 פיתח הבוטנאי מאוקלנד, נורמן היווארד (Norman Hayward), זן ניו זילנדי מקומי של הפרי שעד היום נושא את שמו (זן "Hayward"). מאז התרחב גידול הפרי בניו זילנד והוא קיבל את השם דומדמנית סינית (Chinese Gooseberry) בשל מוצאו הגאוגרפי. החל משנת 1937 ובעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה התקבל הפרי באהדה רבה בקרב חיילי צבא ארצות הברית אשר היו מוצבים כדרך קבע בניו זילנד. בשנת 1952 הוחלט לייצא את הפרי לבריטניה.

הפרי מוסחר לראשונה, בשנת 1959, על ידי חברה ניו זילנדית בשם Turners and Growers, שהניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה במערב, עקב המלחמה הקרה. תחילה הוצע לשנות את שם הפרי ל-Melonette, אך הצעה זו נדחתה במהרה על ידי החברה המייבאת, Ziel Company. לאחר מכן הוצע, על ידי חברת Turners and Growers, לקרוא לפרי קיווי (Kiwifruit) על שם הציפור הלאומית של ניו זילנד, הקיווי, הדומה לפרי בצבעה ובצורתה.

שמו המקורי של הפרי בשפה הסינית, אותו החליפו הניו זילנדים עת התחילו לגדלו בארצם בראשית המאה ה-20, היה yáng táo ‏(בתרגום חופשי: אפרסק שמשי). כיום, לפרי מספר שמות רשמיים, כשהשם הנפוץ ביותר הוא qí yì guǒ ‏(בתרגום חופשי: הפרי הקסום), שכן השם הסיני דומה במידה מסוימת לשם קיווי.

כיום משווקת החברה את הפרי תחת המותג Zespri מכיוון שהחל משנת 2005 השם קיווי איננו עוד סימן מסחרי.

בשנת 1999 הצליחה חברה ניו זילנדית ליצור קיווי שצבעו הפנימי הוא צהוב המכונה קיווי זהוב או "Chinabelle". לצורך הפיתוח ביצעה החברה הכלאות בין זן סיני של קיווי קטנים מאד וצהובים לבין הקיווי הירוק הסטנדרטי, כיום צובר הפרי החדש תאוצה וצריכתו בעולם הולכת וגדלה.

כיום מגדלים פרי זה בכל העולם, לרבות בישראל. קטיף הקיווי מתבצע במהלך חודש אוקטובר והוא משווק עד חודש מאי בשנה העוקבת.

בישראל מגדלים שני זנים של קיווי, זן "ברונו" ("Bruno"), שגדל בעיקר ברכס תפן וזן "היווארד" ("Hayward"), שגדל בגליל העליון וברמת הגולן.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לגדל בארץ זנים חדשים כמו "Chinabelle" (קיווי זהוב) או קיווי מזן "היווארד" שמבשיל מוקדם יותר, בשלהי הקיץ.

תזונה

כ-100 גרם קיווי מכילים כ-100 מ"ג ויטמין C, המהווה את כל כמות הוויטמין C המומלצת ליום. הקיווי הוא גם מקור מצוין לאשלגן. כמו כן מכיל הקיווי גם חלבונים, ברזל, סידן, מגנזיום, זרחן, אבץ וויטמינים מסדרת ה-B.

יתרון נוסף של הקיווי בא לידי ביטוי בזמן חיי המדף הארוכים שלו, לאחר הקטיף ובמקרר, מבלי להתקלקל ולאבד את ערכיו התזונתיים.

קישורים חיצוניים

• יעל גרטי, לא רק ירוק - קיווי צהוב וגם אדום - כתבה ומתכונים, באתר ynet
• רוצים תות שדה, בננה ואננס בביס אחד? תאכלו קיווי! - מאמר בבלוג של פרי מתוק