הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף IPCC)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים
סינוף בינלאומי הארגון המטאורולוגי העולמי, התוכנית הסביבתית של האו"ם

הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים או IPCC (באנגלית: Intergovernmental Panel on Climate Change) הוא גוף בינלאומי שמנסה לכמת את שינוי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20 ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו. הפאנל שם דגש מיוחד על נתוני ההתחממות העולמית. הוא הוקם בשנת 1988 על ידי שני ארגונים של האו"ם – הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) ועל ידי ממשלות המדינות החברות באו"ם. הפאנל מבסס את פרסומיו בעיקר על סמך עבודות מדעיות או טכניות שפורסמו או עברו ביקורת עמיתים.[1] כותבי הדו"חות הרשמיים של הפאנל הם חוקרים הממומנים על ידי הממשלות. הפאנל כולל שלוש קבוצות עבודה שבוחנות בנפרד את ההיבטים השונים של שינוי האקלים. הדו"חות עוברים בקרה על ידי מאות מומחים חיצוניים ששולחים לפאנל את הערותיהם.

הפאנל פרסם ששה דו"חות הערכה בשנים 1990, 1995, 2001, 2007, 2014 ו-2021. דו"ח משלים פורסם ב-1992. בצד הדו"ח המלא, מפרסם הפאנל סיכום המיועד לקובעי המדיניות בעולם.[2] הדו"חות של ה-IPCC מצוטטים באופן נרחב ברוב הדיונים הנוגעים לשינוי האקלים, והם קיבלו הכרה כמקור סמכותי ומהימן. כך למשל, טען לורד ריס, נשיא החברה המלכותית, המוסד המדעי המכובד ביותר בבריטניה: "ה-IPCC הוא הסמכות העולמית המובילה בעולם בנושא שינוי האקלים".[3]

הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים קיבל, יחד עם אל גור מארצות הברית, את פרס נובל לשלום לשנת 2007, על פעילותם להגברת המודעות לשינוי האקלים ולהתחממות העולמית. הזכייה לוותה בביקורת על רקע מניעים פוליטיים, וכן שעבודת הזוכים לא הייתה קשורה ישירות לסיום סכסוך.[4]

דו"חות הפאנל

דו"ח הערכה ראשון: 1990

דו"ח הערכה הראשון של ה-IPCC הושלם בשנת 1990, ושימש כבסיס עבור "אמנת המסגרת של האו“ם בדבר שינויי האקלים", UNFCCC (אנ'). תקציר הדו"ח לקובעי מדיניות של WGI כולל:

  • אנחנו בטוחים בדברים הבאים: קיים אפקט חממה טבעי...; פליטות שמקורן בפעולות אנושיות מגבירות באופן משמעותי את הריכוזים האטמוספיריים של גזי חממה: פחמן דו-חמצני, מתאן, CFC, וניתראת אוקסיד. הגברות אלו יעצימו את אפקט החממה, דבר שיגרום לחימום ממוצע של פני השטח של כדור הארץ. גז החממה העיקרי, אדי מים, יגדל כתוצאה מהתחממות עולמית, ויעצים אותה עוד יותר.
  • חישבנו בביטחון כי: פחמן דו-חמצני אחראי למעלה ממחצית האפקט של הגידול בגזי חממה; נדרשת הורדה מיידית של למעלה מ-60% בפליטות שמקורם בפעילויות בני אדם של גזים יציבים כדי לייצב את הריכוז שלהם ברמות של היום...
  • בהתבסס על המודלים הנוכחיים, אנו חוזים: תחת "עסקים כרגיל" עליה של הטמפרטורה העולמי הממוצעת במהלך המאה ה-21 ב-0.3 מעלות צלזיוס כל עשור (עם אי ודאות של 0.2 עד 0.5 מעלות לעשור); זה יותר מאשר מה שנצפה באלפי שנים האחרונות; תחת תרחישים אחרים... המניחים עליה מתמשכת של רמות בקרה, שיעור העלייה בטמפרטורה הממוצעת העולמית הוא כ-0.2 עד 0.1 מעלות צלזיוס לעשור.
  • יש הרבה אי ודאות בתחזיות שלנו במיוחד בהתייחס לתזמון, עוצמה ודפוסים אזוריים של שינויי אקלים, עקב העדר הבנה מלאה של: מקורות וכיורים של גזי חממה; עננים; אוקיינוסים; והקרח בקטבים.
  • השיפוט שלנו הוא: הטמפרטורה הממוצעת העולמית של האוויר עלתה ב-0.3 עד 0.6 מעלות צלזיוס ב-100 השנים האחרונות; הגודל של התחממות זו הוא עקבי באופן רחב עם תחזיות של מודלי אקלים, אבל הוא גם באותו סדר גודל של שונות אקלים טבעית. ולכן העלייה הנצפית יכולה להיות בעיקרה בעקבות שונות טבעית זו. הסבר אחר יהיה ששונות זו וגורמים אחרים מעשי ידי אדם יכלו לקזז התחממות עולמית שמקורה באנושות בגודל עוד יותר גדול. הגילוי החד משמעי של הגידול באפקט החממה לא צפוי להתרחש במשך עשור או יותר.

דו"ח משלים: 1992

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

פורסם על מנת לתרום לדיוני פסגת כדור הארץ, שנערכה בריו דה ז'ניירו.

דו"ח הערכה שני: 1996

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

דו"ח הערכה שלישי: 2001

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

דו"ח הערכה רביעי: 2007

ב-10 בפברואר 2007 אישרה מליאת ה-IPCC את התקציר למקבלי החלטות של הדוח.[5] כותרת המסמך הייתה: "שינויי האקלים 2007: הבסיס המדעי הפיזיקלי". תרומתה של קבוצת העבודה המהווה חלק מדוח ההערכה הרביעי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים.

להלן עיקרי ממצאי הדו"ח:[6]

  • אם ריכוזי גזי החממה באטמוספירה יכפיל את עצמו ביחס לרמה שלפני התקופה התעשייתית, הדבר יגרום בוודאות להתחממות של כ-3 מעלות בממוצע (טווח של 2-4.5 מעלות). לראשונה, סיפק ה-IPCC הערכה של ההתחממות הצפויה כתוצאה מעליה ספציפית בריכוז גזי החממה שיתרחש במהלך המאה ה-21, ביחד עם טווח ביטחון המבוסס על מודלי אקלים מקיפים.
  • רמת גזי החממה של 650 חלקיקים למיליון עלולה לחמם את כדור הארץ ב-3.6 מעלות בעוד רמה של 750 חלקיקים למיליון עלולה להוביל להתחממות של 4.3 מעלות. אלף חלקיקים יעלו את הטמפרטורה ל-5.5 מעלות ו- 1,200 חלקיקים ב-6.3 מעלות. ריכוזי גזי חממה עתידיים קשים לחיזוי והם תלויים בצמיחה הכלכלית, בפיתוח טכנולוגיות חדשות, במדיניות ובגורמים נוספים.
  • הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח גדלה ב-0.74 מעלות במהלך מאה שנים (1906–2005). נתון זה גבוה מההערכה שבוצעה בשנת 2001 של גידול של 0.6 מעלות במאה שנה. זאת בשל רצף השנים החמות שנרשמו מאז. 11 מתוך 12 השנים האחרונות נמצאות ברשימת 12 השנים החמות ביותר מאז החלו הרישומים בשנת 1850. עליה של 2 מעלות צלזיוס חזויה לכל אחד משני העשורים הבאים.
  • ההערכה הטובה ביותר לעליה בגובה פני הים בשל התרחבות האוקיינוסים והמסת הקרחונים עד לסוף המאה, בהשוואה לממוצע העשור 1989–1999 צומצם לטווח של 28–58 סנטימטרים, לעומת הערכה של בין 9 ל-88 סנטימטרים בדו"ח משנת 2001, בשל שיפורים בהבנת הנושא. בכל אופן, ערכים גבוהים של עד 1 מטר עד שנת 2100 יכולים עדיין לבוא בחשבון, אם תכסית הקרח תמשיך להימס ככל שהטמפרטורה תעלה. הפחתה בנפח הקרח הקטבים גרמה למי הים לעלות ב-4–6 מטרים.
  • הקרח הימי צפוי להצטמק הן באזור הארקטי והן באזור אנטארקטיקה. אזורים נרחבים של האוקיינוס הארקטי עלולים לאבד את קרח העד המכסה אותם עד סוף המאה ה-21 אם הפליטות האנושיות ימשיכו בקצב הנוכחי. תכסית הקרח הצטמקה כבר ב-2.7% לעשור מאז 1978, כשהמינימום הקיצי צנח בכ-7.4% בעשור.
  • כיסוי השלג הצטמצם אף הוא במרבית האזורים, בפרט באביב. התכסית המקסימלית של כפור קרקעי בחורף ובאביב צנח בכ-7% בחצי הכדור הצפוני מאז מחצית המאה ה-20. מספר ימי הקפאון הממוצע של נהרות ואגמים בחצי הכדור הצפוני ב-150 השנים האחרונות צנח בשיעור של 5.8 ימים למאה שנה, בעוד שיום שבירת הקרח הקדים ב-6.5 ימים למאה.
  • סביר מאוד כי שיעור המשקעים יעלה בקווי הרוחב הגבוהים ויפחת במרבית האזורים הסוב-טרופיים. תבנית המשקעים תמשיך להשתנות באותו הכיוון שנראה במאה ה-20.
  • סביר כי מגמת העלייה במידות חום קיצוניות וגלי חום תמשיך. משכם ועוצמתם של אירועי הבצורת גדל על פני עשורים נרחבים מאז שנות השבעים של המאה ה-20, בפרט באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. אזור הסאהל, המזרח התיכון, דרום אפריקה וחלקים מדרום אסיה כבר הפכו יבשים יותר במהלך המאה ה-20.
  • שיעור דו תחמוצת הפחמן והמתאן באטמוספירה כיום הוא גבוה יותר. כפי שהוזכר לעיל, ריכוזי דו תחמוצת הפחמן כבר עלו מרמתם בתקופה הקדם תעשייתית - 280 חלקיקים למיליון ל-379 חלקיקים למיליון ב-2005, ואילו ריכוז המתאן עלה מ-715 חלקיקים למיליארד ל-1,774 חלקיקים למיליארד ב-2005.
  • מספר רב של אי ודאויות נפתרו. רשומות הטמפרטורה של האטמוספירה התחתונה ממדידות לוויינים מתיישבות עם הרישומים הקרקעיים. בין אי הודאויות שטרם נפתרו - תפקידם של העננים, הקריוספירה (הקרחונים וכיפות הקרח), האוקיינוסים, הצטמצמות היערות ושאר השינויים בתכסית הקרקע, וכן עדיין לא ברור הקשר בין האקלים והמחזורים הביולוגיים.

דו"ח הערכה חמישי: 2014

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
החל מהדוח החמישי החלו להתפרסם מתווים מייצגים של ריכוז (RCP)

דו"ח הערכה שישי: 2021

הדו"ח השישי של IPCC נכתב על-ידי 234 מדענים מ-66 מדינות[7], והוא החמור ביותר מכל הדוחות שהארגון פרסם[8]. חלקו הראשון של הדו"ח פורסם באוגוסט 2021.[9] סיכום של הדוח כולל מספר נקודות מפתח לפי נושאים[10].

מצב האקלים

  1. אין עוררין על כך שהשפעה אנושית גרמה להתחממות האטמוספירה, האוקיינוסים והקרקע. בכל האתרים הללו חלו שינויים רחבי היקף מהירים.
  2. קנה המידה של השינויים הוא חסר תקדים.
  3. השינוי האקלימי משפיע על התרחשויות קיצוניות במזג האוויר והאקלים ברחבי העולם כולו. זה כולל גלי חום, משקעים כבדים, בצורות וסופות טרופיות.
  4. ההערכה של נקודת האיזון ברגישות האקלים היא 3 מעלות צלזיוס.

עתידים אקלימיים אפשריים

  1. בכל התסריטים האפשריים של הפחתת פליטות פחמן, פני השטח בעולם ימשיכו להתחמם לכל הפחות עד אמצע המאה. במהלך המאה ה-21 תהיה התחממות גלובלית של 1.5 עד 2 מעלות צלזיוס, אלא אם כן תהיינה הפחתות חריפות בפליטת CO2 וגזי חממה אחרים בעשורים הקרובים. סיכון זה הוא גבוה מאוד.
  2. שינויים אקלימיים רבים (הפשרת קרחונים, סופות טרופיות, משקעים כבדים ובצורות) גדלים ביחס ישר להתחממות הגלובלית.
  3. המשך ההתחממות הגלובלית צפויה להקצין את מחזור המים העולמי, כולל משקעי מונסון וחומרתם של אירועים יבשים ורטובים.
  4. בתסריטים של פליטות CO2 גוברות, מבלעי הפחמן בים וביבשה צפויים לעבוד פחות טוב.
  5. שינויים רבים שחלו ועוד יחולו בשל פליטת גזי חממה הם בלתי-הפיכים במאות עד אלפי שנים הקרובות. הדבר נכון במיוחד ביחס לשינויים באוקיינוסים, שכבות הקרח וגובה פני הים.

מידע אקלימי להערכת סיכונים והסתגלות אזורית

  1. מניעים טבעיים ושונות פנימית יווסתו את השינויים הנגרמים על-ידי האדם, במיוחד בטווח הקרוב ובקנה מידה אזורי. יחד עם זאת, תהיה להם השפעה מעטה על ההתחממות הגלובלית של היובל.
  2. עם התקדמות ההתחממות הגלובלית, כל אזור צפוי לחוות יותר ויותר שינויי אקלים.
  3. קיימים גם סיכונים נמוכים יותר כמו התמוטטות שכבות הקרח, שינויים פתאומיים בזרמי הים, אירועי קיצון מורכבים והתחממות חמורה. בניגוד לסיכון הגבוה מאוד של התחממות של 1.5 עד 2 מעלות צלזיוס, הסיכון לאירועים אלה נמוך יותר, אך לא ניתן לפסול את התרחשותם.

הגבלת שינויי אקלים עתידיים

  1. כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם לרמה מסוימת, יש להגביל את פליטות הפחמן המצטברות ולהגיע לכל הפחות לאפס פליטות CO2, ולהפחית במידה רבה פליטות של גזי חממה אחרים. הפחתה מהירה, חזקה ומתמשכת של פליטות מתאן תגביל גם היא את ההתחממות הגלובלית, בעקבות הפחתה בזיהום אֵירוֹסוֹל. צעד זה ישפר גם את איכות האוויר.
  2. תסריטים הכוללים פליטות נמוכות מאוד (SSP1-1.9) או נמוכות (SSP1-2.6) של גזי חממה, יובילו תוך שנים להשפעות ברורות על גזי החממה ואיכות האוויר, זאת בהשוואה לתסריטים הכוללים פליטות גבוהות (SSP3-7.0) או גבוהות מאוד (SSP5-8.5). ברמת ודאות גבוהה ניתן לומר שההבדלים בין התסריטים הללו יורגשו בהתחממות הגלובלית על פני הקרקע תוך כ-20 שנה, ולאחר מכן גם במדדים נוספים.

ביקורת על הדו"ח

ערך מורחב – הכחשת שינויי האקלים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אודות IPCC, באתר הפאנל
  2. ^ הסיכום לקובעי המדיניות של דו"ח ההערכה הרביעי שפורסם ב-2007
  3. ^ Sample, Ian (2 בפברואר 2007). "Scientists offered cash to dispute climate study". the Guardian. נבדק ב-2017-10-01. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "ANALYSIS-Nobel is sweet revenge for Gore, blow to Bush". Reuters. 12 באוקטובר 2007. נבדק ב-2017-08-31. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ http://ipcc-wg1.ucar.edu/wg1/wg1_home.html (הקישור אינו פעיל, 1 באוקטובר 2017)
  6. ^ אבי בליזובסקי, ‏עכשיו זה ודאי – כדור הארץ מתחמם, קובע פאנל האו"ם בנושא שינויי האקלים, באתר "הידען", 3 בפברואר 2007
  7. ^ הולך הולך ומתחמם – דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים – IPCC, באתר GOV.IL
  8. ^ Major climate changes inevitable and irreversible – IPCC’s starkest warning yet, the Guardian, ‏2021-08-09 (באנגלית)
  9. ^ AR6 Climate Change 2021: The Physical Science Basis — IPCC
  10. ^ IPCC, Climate Change 2021: The Physical Science Basis, 2021. (באנגלית)


משבר האקלים
מושגי יסוד איכות הסביבה • התחממות עולמית • קיימות • שינוי אקלים
יוזמות מדיניות בינלאומיות בולטות ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים • הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים • התוכנית הסביבתית של האו"ם • ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים • אג'נדה 21 • פסי התחממות
הסכמים מדיניים בינלאומיים פסגת כדור הארץ (1992) • פרוטוקול קיוטו (1999) • הסכם קופנהגן (2009) • הסכם פריז (2015)
גופים וארגונים אזרחיים בולטים בעולם גרינפיס • הקרן העולמית לשימור חיות הבר • המרד בהכחדה • אנדה גלנדה
ראו גם אירוע ההכחדה בהולוקן • אפקט החממה • הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים • חרדת אקלים
זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33314611הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפאנל_הבין-ממשלתי_לשינוי_האקלים&oldid=2130525"