אנדה גלנדה
 EG | |
| התאגדות | מרי אזרחי |
|---|---|
| תחום | צדק סביבתי, משבר האקלים |
| שפה רשמית | גרמנית, אנגלית |
| מדינה | גרמניה |
| תקופת הפעילות | 2015–הווה (כ־9 שנים) |
| מוטו |
להפסיק פחם. להגן על האקלים![1] |
אנדֵה גֵלֵֶנדֵה (בגרמנית: Ende Gelände בראשי תיוות: EG ; בתרגום חופשי: "סוף הסיפור" ובתרגום מילולי "סוף שטח") היא תנועת מרי אזרחי בינלאומית שנוסדה בגרמניה, הפועלת באמצעות השתלטות על מכרות (בעיקר פחם) כדי להעלות את המודעות לצדק סביבתי.[2] אנדה גלנדה מארגנת מאז 2015 פעולות מרי אזרחי נגד מכרות פחם בחבל הריין, בלוסטיה (אנ') ובלייפציג. מאז 2017, היא השתתפה במחאות מרי אזרחי נגד כריית פחם וסדיקה הידראולית בפולין, הולנד וצ'כיה. היא תומכת בתנועה של ונציה נגד ספינות שיוט גדולות. בהפגנות השנתיות בגרמניה השתתפו בין 3000 ל-7000 משתתפים.[3] היא תומכת בקביעות בעצרות אנטי גזעניות בגרמניה ואירחה מגוון הפגנות מקומיות קטנות יותר מאז 2018.
.jpg)
תולדות הארגון
אנדה גלנדה נוסדה על ידי ברית רחבה של קבוצות שפועלות נגד שימוש בפחם, קבוצות פעולה אקלימיות עממיות. ארגוני סביבה כמו שביתת בתי הספר למען האקלים, גרינפיס ו-Bund für Umwelt und Naturschutz Deutschland (אנ') הביעו סולידריות עם התנועה. אנדה גלנדה התפתחה מברית לתנועה בפני עצמה עם הופעתן של קבוצות מקומיות עצמאיות מאז 2017. בשנת 2020, יש לה 50 קבוצות מקומיות בגרמניה ועוד תשע ברחבי אירופה (שוודיה, הולנד, דנמרק, צרפת, בלגיה, שווייץ, איטליה, אוסטריה, צ'כיה). התנועה הבינלאומית כיום נפגשת בערך פעם בחודש בערים שונות בגרמניה, כשהדיונים לרוב מתקיימים בו זמנית גם באנגלית. עלונים ותקשורת במחנות האקלים מתורגמים לרוב לאנגלית או לשפות אירופאיות אחרות. יש כ-19 קבוצות עבודה בנושאים כמו הקמת המחנה, קשרי עיתונות, כספים, עניינים משפטיים ועוד.
ארגון אנדה גלנדה אינו חלק מעמותה ואינו מקבל מימון קבוע. הוא נתמך על ידי רשת נרחבת של מתנדבים, רבים מהם מאורגנים בתנועות אחרות כמו הצוות המשפטי שתומך בכל אלו העומדים בפני השלכות משפטיות של פעולות של אי ציות אזרחי. הארגון אינו רשום כחוק בגרמניה ולכן לא ניתן לתמוך כלכלית על ידי רוב הארגונים הלא ממשלתיים. דוברי העיתונות שלה משתמשים בעיקר בשמות בדויים, אם כי יש אנשים שעובדים עם שמם האמיתי.
אנדה גלנדה היא אחת הקבוצות הסביבתיות העצמאיות הגדולות. תרבות קבלת ההחלטות והארגון העצמי שלה נתפסת בדרך כלל כגורם מפתח בכושר העמידה של הארגון.
מגפת הקורונה
ההפגנות בשנת 2020 נדחו עד סוף ספטמבר עקב מצב פורץ מגפת מחלת נגיף קורנה 2019. אנדה גלנדה השתמשה במערכת עם רשימות מפוענחות כדי לרשום משתתפים ולאפשר מעקב לאחור של אנשים, תוך בדיקה שהרשויות לא יוכלו להשיג רשימות עם שמות.
שיטות ומתודות
חברי הארגון חוסמים ומשבשים את הפעילות בתשתיות פחם פעם או פעמיים בשנה באירוע גדול. צורות הפעולה של הארגון הן חסימות מוצהרות בגלוי של תשתיות מאובנים, כמו פחם וגז. במסורת של מרי אזרחי בדרכי שלום, הארגון מתריס כנגד הפרת הסגת הגבול בשטחי התשתיות על ידי הליכה לתוך מכרות פחם והתעלמות מקריאות להפסיק שהוציאו הרשויות. ההכוונה לפעילים היא להישאר רגועים ולא לסכן איש. המטרה אינה להרוס או לפגוע בתשתיות אלא לחסום בגוף המפגינים את הסדר התקין.
אנדה גלנדה רואה את עצמה במסורת של מרי אזרחי בהפגנות סביבתיות כמו מחנות האקלים הראשונים בבריטניה או התנועה האנטי-גרעינית בגרמניה.
עימותים שלווים עם המשטרה ו"זרימה דרך קווי המשטרה" מתורגלים בעיקר ב"אימון פעולה" (aktionstraining) עם קבוצות בינוניות וקטנות של 10 עד 100 אנשים בערים עם סניפים מקומיים של אנדה גלנדה ובמחנות אקלים לפני פעולה.
התנגדות למפלגת הימין הקיצוני ולגזענות
אנדה גלנדה השתתפה במספר עצרות ועצרות נגד גזענות נגד פגישות של מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) עם הסיסמה "תנועת אקלים משמעה אנטיפא".
הימין הקיצוני AfD מציג בקביעות את אנדה גלנדה כארגון קיצוני ולא לגיטימי, וקורא לגינויו באמצעים חוקיים או על ידי השירות החשאי הלאומי "Verfassungsschutz" (הגנה על החוקה). מאז 2016 השירות החשאי סימן את אנדה גלנדה ברשימתו עם ארגונים שהוא מכתיב "קיצוניים", בעיקר בגלל הסיסמה "שינוי מערכתי לא שינוי אקלים" (system change not climate change). בשנת 2020, הסניף המקומי בברלין של AfD החריף את ההאשמה נגד אנדה גלנדה בטענה שהארגון סבלני כלפי אלימות נגד המשטרה, זאת מבלי לספק הוכחות לטענות, למעט השתתפותה של קבוצת שמאל אחרת בשם interventionistische Linke. בתגובה 97 ארגונים סביבתיים בהם 350.org, ידידי כדור הארץ גרמניה, אוקספם והמרד בהכחדה חתמו על מכתב סולידריות, שדחה את ניסיון ה"הפללה" של אנדה גלנדה. השערורייה שהתקבלה הובילה לקריאה לפירוק ה-Verfassungsschutz של ברלין.
תשעה שוטרים הושעו מהפריסה במהלך פעולה של אנדה גלנדה בדצמבר 2019 לאחר שהצטלמו נגד אנדה גלנדה, שם הם קשרו עצמם לזירה הנאו-נאצית המקומית.
אלימות משטרתית
המשטרה וארגוני ימין קיצוני מפרסמים תדיר טענות לפיהן אנדה גלנדה הוא ארגון אלים, בניגוד לתפיסה העצמית של הארגון, שמפריך באופן קבוע את ההאשמות. אנדה גלנדה האשים את המשטרה ב-2017 וב-2020 באלימות בלתי חוקית נגד מפגינים. ברוב המקרים הללו, אנשים נפצעו באמצעות סוסים, אלות, גז פלפל ואגרופים. ב-2020 המשטרה גם פצעה פעילים בעזרת כלבים. מדיווחים עולה כי עשרות מתוך אלפים נפצעו ברובם באורח קל, בעוד שכמה מהם נפצעו קשה.
עמדותיה של אנדה גלנדה נגד אלימות משטרתיות הועלו רבות בתקשורת הארצית בגרמניה והדיווח היה בעיקר בעד אנדה גלנדה, אף שהמשטרה לא נשאה באחריות אישית עד 2020. בשנים 2017 ו-2020, עיתונאים נפצעו על ידי המשטרה ואיש אבטחה פרטי של RWE. אנדה גלנדה פרסם הודעה לעיתונות ב-2020 שהעלתה את ההאשמות נגד המשטרה לרמה של בעיה משטרתית בגרמניה, שכן הן מפרות באופן שיטתי את הזכויות החוקתיות של פעילים.
מטרות
אנדה גלנדה מחשיב את עצמו כחלק מהתנועה העולמית לצדק אקלים. היא קוראת להפסקה מיידית של ייצור החשמל בפחם ולמעבר חברתי ואקולוגי שמתגבר על "קפיטליזם מאובן". אנדה גלנדה דוחה את ההריסה המתמשכת של כפרים לצורך הרחבת מכרות פחם. אנדה גלנדה תמכה בכיבוש יער המבאך הסמוך לקלן שהיה אמור להיחתם לצורך הרחבת מכרה פחם. היער ניצל לבסוף, ו-אנדה גלנדה קרא לזה ניצחון של תנועת צדק האקלים.
אירועים קטנים ומקומיים יותר
אנדה גלנדה השתתפה או ארגנה אירועים קטנים יותר, כמו פרסום נגד השטיפה הירוקה של חברת הרכבות הלאומית של גרמניה, או נגד מדיניות האקלים של הקנצלרית מרקל.
קבוצות מקומיות הפגינו בהפגנות ופעולות של אי ציות אזרחי נגד תחנת הכוח החדשה Datteln 4 השורפת פחם קשה מיובא מרוסיה וקולומביה, ונגד "ועדת הפחם" הממשלתית שהוציאה תוכנית בשנת 2020 לסיום ייצור החשמל הפחם על ידי 2038 - הרבה יותר מאוחר ממה שדרשו ארגוני תנועה סביבתית וארגונים לא ממשלתיים,
עובדים ואיגודים מקצועיים
אנדה גלנדה קיימה מספר שיחות ברמה בינונית עם נציגי איגודי עובדים. בין דרישותיה אסטרטגיית מעבר לאזורים התלויים בפחם ואסטרטגיית יציאה ללא פיטורים. 30 עובדי הפחם הנותרים בגרמניה מאוגדים מאוד. איגוד IGBCE דוחה בעיקר דרישות למעבר והיה סקפטי לגבי הסכם האקלים של פריז ופוליטיקת האקלים. האיגוד המקצועי השני בגודלו Ver.di תומך בתוכנית יציאה מהירה מפחם מאז 2016.
אירופיזציה
אנדה גלנדה הכריזה על אסטרטגיית EGGE (Ende Gelaende goes Europe) בשנת 2018 והפכה ליותר ויותר בינלאומית. עד כה קיימים סניפים בשמונה מדינות באיחוד האירופי, ששלחו פעילים לגרמניה לצורך חסימות המוניות של אנדה גלנדה. מגרמניה פעילים היו בוונציה בהפגנות נגד ספינות "לא גראנד נאווי" ב-2019 ו-2020, לצ'כיה בהפגנות נגד הפחם מאז 2017, ועד למחנות נגד פחם והפגנות בפולין. 2019 ו-2020, כמו גם במחאת Code Root נגד הפריחה בהולנד ב-2018 וב-2019. מלבד מחנות האקלים בצרפת בשנים 2019 ו-2020, כל מחנות האקלים ופעולות המחאה ניסו להציע תרגום סימולטני על ידי מתנדבים, בעיקר לאנגלית.
פעולות בולטות
- Ende Gelände 2015, כיבוש מכרה הגיר הפתוח גרצוויילר, גרמניה
- Ende Gelände 2016, כיבוש מכרות פחונים פתוחים באזור לוסאטיה, גרמניה
- Ende Gelände 2017, כיבוש מכרות פחם פתוחים בשדות הפחם של ריינלנד, גרמניה
- Ende Gelände 2018, כיבוש מכרה הפח הפתוח Hambach, גרמניה
- Ende Gelände 2019, עיסוקים סביב המכרות הפתוחים גרצוילר ו-Lusatian, גרמניה
- Ende Gelände 2020, כיבוש של מכרה בורות פתוחים Garzweiler וגם אתר בניית צינורות גז, גרמניה, כיבוש יער Danneröder כדי למנוע את הרס שלו עבור כביש מהיר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אנדה גלנדה
- האתר הרשמי (באנגלית)
- תמונות באתר פליקר (באנגלית)
- טאדז'יו מולר, לא כולנו באותה הסירה: משבר האקלים כמשבר של צדק, תרגום מאנגלית: יוענה גונן, באתר העוקץ, 11.07.18
אנדה גלנדה, ברשת החברתית פייסבוק
אנדה גלנדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנדה גלנדה, ביישום טלגרם
אנדה גלנדה, ברשת החברתית אינסטגרם
אנדה גלנדה, סרטונים בערוץ היוטיוב
אנדה גלנדה, סרטונים באתר Vimeo
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ בגרמנית: !Kohle stoppen. Klima schützen
- ^ https://www.ende-gelaende.org/en/about-us/
- ^ https://edition.cnn.com/2019/06/23/europe/germany-climate-protest-garzweiler-coal-mine-intl-scli-grm/index.html
| משבר האקלים | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | איכות הסביבה • התחממות עולמית • קיימות • שינוי אקלים | 
|
| יוזמות מדיניות בינלאומיות בולטות | ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים • הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים • התוכנית הסביבתית של האו"ם • ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים • אג'נדה 21 • פסי התחממות | |
| הסכמים מדיניים בינלאומיים | פסגת כדור הארץ (1992) • פרוטוקול קיוטו (1999) • הסכם קופנהגן (2009) • הסכם פריז (2015) | |
| גופים וארגונים אזרחיים בולטים בעולם | גרינפיס • הקרן העולמית לשימור חיות הבר • המרד בהכחדה • אנדה גלנדה | |
| ראו גם | אירוע ההכחדה בהולוקן • אפקט החממה • הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים • חרדת אקלים | |
