דניס מקווגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דניס מקווגי, 2009

דניס מקווגי (Denis Mukwege; נולד ב-1 במרץ 1955) הוא גינקולוג קונגולזי, מומחה בטיפול בנשים שנפלו קורבן לעינוי. מאז 1996 טיפל עם עמיתיו בעשרות אלפי נשים שנפגעו במהלך מלחמת קונגו השנייה. ב-2018 זכה, בצוותא עם נאדיה מוראד, בפרס נובל לשלום "על מאמציהם לסיום השימוש באלימות כלפי נשים כנשק בסכסוכים ובמלחמות".[1]

ביוגרפיה

מקווגי נולד בבוקאבו שבקונגו הבלגית, השלישי מבין תשעת ילדיו של כומר פנטקוסטלי. הוא סיים לימודי רפואה בבורונדי ב-1983. לאחר שהתמחה בגינקולוגיה בצרפת, חזר לקונגו ב-1989. הוא עבד בבית חולים בלאמרה, והתמחה בטיפול בנשים הסובלות מפיסטולה. בית החולים נהרס במהלך מלחמת קונגו הראשונה ועשרות מהמאושפזים ואנשי הצוות נהרגו. מקווגי נמלט לקניה, וב-1996 חזר לקונגו והיה ממייסדי בית החולים פאנזי בבוקאבו שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. גם בית חולים זה נהרס במלחמה, וב-1998 נאלץ מוקווגי להקימו מחדש. בעקבות מלחמות האזרחים בקונגו, החל בית החולים בניהולו של מקווגי לטפל בנשים רבות שעברו עינוי על ידי המורדים. במקביל ייסד מקווגי את קרן פאנזי (שלימים נקראה על שמו) לטיפול בקורבנות, שמסייעת לנשים בטיפול משפטי ופסיכולוגי ובייעוץ בתחומים נוספים.

בספטמבר 2012 נשא נאום בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות, ובו קרא להתערבות מיידית של העולם לעצירת הפשעים נגד האנושות שנעשים במזרח קונגו, ולפעולה נגד המדינות שתומכות בקבוצות המורדים (כשהוא מתכוון לרואנדה שמחמשת אותם). הוא מתח ביקורת גם על מדינתו, שלא מספקת הגנה לאזרחיה.

כחודש לאחר נאומו נעשה ניסיון התנקשות בחייו, כשחמושים השתלטו על ביתו בבוקאבו ואיימו על ילדיו בשעה ששהה מחוץ לבית. עם הגיעו למקום תקפו אותו ורצחו את שומר ראשו. בעקבות האירוע נמלט מקווגי עם משפחתו לשוודיה, ומשם לבלגיה. בינואר 2013 חזר לקונגו.

ב-2015 קיבל תואר דוקטור למדעי הרפואה מהאוניברסיטה החופשית של בריסל. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה: "Etiologie, classification et traitement des fistules traumatiques uro-génitales et génito-digestives basses dans l'est de la RDC" (אטיולוגיה, סיווג וטיפול בפיסטולות ובטראומות גניטליות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו).[2]

פרסים והוקרות

ב-2007 זכה בפרס זכויות האדם של הרפובליקה הצרפתית, ב-2008 זכה בפרס זכויות האדם של האו"ם ובפרס אולוף השוודי. ב-2009 זכה בתואר אביר לגיון הכבוד הצרפתי. ב-2010 זכה במדליית ראול ולנברג מטעם אוניברסיטת מישיגן,[3] ב-2011 בפרס המלך בודואן מבלגיה, ב-2013 זכה בפרס הקיום הנכון, ב-2014 זכה בפרס סחרוב לחופש המחשבה, ב-2016 זכה בפרס סיאול לשלום ונכלל ברשימת טיים 100.[4]

בנוסף זכה לתוארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אקדמיים שונים בהם אוניברסיטת אומאו בשוודיה ואוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.

באוקטובר 2018 זכה, בצוותא עם נאדיה מוראד, בפרס נובל לשלום.[1][5]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניס מקווגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Announcement" . The Nobel Peace Prize
  2. ^ Défense de thèse du Dr Denis Mukwege, האוניברסיטה החופשית של בריסל
  3. ^ דניס מקווגי באתר הפרס
  4. ^ דניס מקווגי באתר טיים
  5. ^ סוכנות AP ואוריאל לוי, ‏פרס נובל לשלום יוענק לנאדיה מוראד ודניס מקווגי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 באוקטובר 2018


זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26054455דניס מקווגי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דניס_מקווגי&oldid=867770"