האם תרזה

האם תרזה
Nënë Tereza
לידה	26 באוגוסט 1910; אוסקופ, האימפריה העות'מאנית
פטירה	5 בספטמבר 1997 (בגיל 87); כלכותה, הודו
"קדוש" עבור	הכנסייה הקתולית
תארים	האם תרזה הקדושה של כלכותה
ביאטיפיקציה	19 באוקטובר 2003, כיכר פטרוס הקדוש, קריית הוותיקן על ידי יוחנן פאולוס השני
קאנוניזציה	4 בספטמבר 2016, כיכר פטרוס הקדוש, קריית הוותיקן על ידי פרנציסקוס
חג	5 בספטמבר

האם תֶּרֶזָה או אמא תרזה (נולדה כאגנס גונג'ה בויאג'יו; 26 באוגוסט 1910 – 5 בספטמבר 1997) הייתה נזירה אלבנית-קתולית, מיסיונרית, פעילה הומניטרית ומקימת מסדר המיסיונרים של הצדקה שסייע לעשרות אלפי אנשים. עבודתה, סיועה ההומניטרי ותמיכתה בעניים בכלכותה שבהודו הפכו אותה לאחת מהנשים המפורסמות ביותר בעולם ולסמל לצדקות ויושר בעיני רבים.

לתרזה הוענק ב-1979 פרס נובל לשלום ובשנת 1980 פרס בראט רטנה (Bharat Ratna), הפרס האזרחי הגבוה ביותר בהודו. היא קיבלה אזרחות כבוד בארצות הברית ב-1996, הוכרזה כמבורכת על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2003 וכקדושה על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב-4 בספטמבר 2016.

האם תרזה התפרסמה ונעשתה מוכרת גם בזכות ספריה הרבים הדנים בנצרות, ברוחניות ובתפילות, שחלקם נכתבו יחד עם ידידה האח רוז'ה (Frère Roger). על אף ההערכה הרבה שלה זכתה, היו גם שמתחו עליה ביקורת חריפה והאשימו אותה בין השאר בקיצוניות דתית ובחוסר יושרה.

האם תרזה דיברה לעיתים קרובות בנאומים או כנסים נגד הפלה מלאכותית ומניעת הריון בעיקר בפגישותיה עם משרדי ממשלה. בנאום שנשאה בעת קבלת פרס נובל, אמרה כי: "הפלה היא הרוע הגדול ביותר, והאויב הגדול ביותר של השלום... אם אמא מסוגלת להרוג את בנה או בתה, מה מונע ממנה להרוג את עצמה או כל אחד אחר מאיתנו? - שום דבר!".

לתרזה היו דעות נחרצות גם נגד גירושין. היא טענה כי צריך להפוך את הגירושין ללא חוקיים, והיא ניהלה קמפיין גדול אך לא מוצלח בשנת 1997 במטרה להפוך את הגירושין באירלנד ללא חוקיים. למרות זאת, יש שמאמינים שלבסוף שינתה את דעתה בעניין גירושים, כשאמרה בריאיון למגזין מסוים על הגירושין של הנסיך צ'ארלס והנסיכה דיאנה "טוב שזה נגמר. בכל מקרה אף אחד מהם לא היה מאושר".

אחת הציטטות הידועות המיוחסות לה גורסת כי כאשר נשאלה תרזה מדוע אין היא מגיעה להפגנות נגד המלחמה ענתה, עלינו לפעול בעד ולא נגד, עשו הפגנה בעד השלום ואבוא.

40 ממכתביה נדפסו תחת הכותרת "אמא תרזה: הפוך נא לאורי", ומהם עולה כי היא הייתה נתונה לעינויי נפש כתוצאה מספקות אמוניים.

עבודתה של האם תרזה נתקלה בביקורת, נטען שהיא ניצלה את מצוקת החולים כדי להמיר את דתם לנצרות-קתולית ושבחלק מהמימון שהיא השיגה נעשה שימוש למיסיון במקום שימוש לעזרה לעניים. טענות מסוג זה מופיעות בספרו של כריסטופר היצ'נס אודות האם תרזה, שפורסם ב-1995. טענות נוספות כגון היותה התורמת הגדולה למוסד הוותיקן והגנתה על עבריינים הוצגו בסדרה "האמא תרזה - בשם האלוהים" אשר שודרה ב-2022.

כמו כן, נמתחה ביקורת על הסטנדרטים הרפואיים של מרפאות המסדר. נטען שאין בהם הפרדה בין החולים ובכך נפגעת בריאותם של חולים בעלי מחלות הניתנות לריפוי. כמו כן הועלו טענות כנגד רמת ההיגיינה הנמוכה הקיימת במרפאות.

בית הולדתה בסקופיה הפך למוזיאון המתאר את פועלה. נמל התעופה של טירנה נקרא על שמה וכן בית החולים בטירנה. במקדוניה נקרא על שמה הכביש המהיר היוצא מהבירה סקופיה.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35434487האם תרזה

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (12 במאי 2022)

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קשה, הרבה חמקמילים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.	שכתוב


לידה	26 באוגוסט 1910 אוסקופ, האימפריה העות'מאנית
פטירה	5 בספטמבר 1997 (בגיל 87) הודו כלכותה, הודו
"קדוש" עבור	הכנסייה הקתולית
תארים	האם תרזה הקדושה של כלכותה
ביאטיפיקציה	19 באוקטובר 2003, כיכר פטרוס הקדוש, קריית הוותיקן על ידי יוחנן פאולוס השני
קאנוניזציה	4 בספטמבר 2016, כיכר פטרוס הקדוש, קריית הוותיקן על ידי פרנציסקוס
חג	5 בספטמבר

האם תרזה

תפריט ניווט

חיפוש