דאג המרשלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דאג המרשלד (המרכלד)
Dag Hammarskjöld
דאג המרשלד
דאג המרשלד
לידה 29 ביולי 1905
פטירה 18 בספטמבר 1961 (בגיל 56)
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
מזכ"ל האו"ם ה־2
10 באפריל 1953 – 18 בספטמבר 1961
(8 שנים ו־23 שבועות)
אירועים בתקופתו

דאג היילמאר אגנה קרל המרכלד, או המרשלד (בשוודית: Dag Hammarskjöld להאזנה (מידע • עזרה); 29 ביולי 1905 – 18 בספטמבר 1961) היה דיפלומט שוודי, והמזכיר הכללי הנבחר השני של האו"ם, מאפריל 1953 עד למותו בתאונה אווירית בשנת 1961[1].

תחילת דרכו

דאג המרשלד נולד בעיר ינשפינג שבדרום שוודיה, והתגורר באופסלה במשך רוב ילדותו. הוא היה הצעיר מארבעת בניהם של ראש ממשלת שוודיה יילמאר המרשלד ואגנס אלמקוויסט. משפחתו שירתה את הכתר השוודי מאז המאה ה-17.

הוא למד לתואר ראשון במשפטים ותואר שני בכלכלה באוניברסיטת אופסלה. עם סיום לימודיו העתיק את מקום מגוריו לסטוקהולם. ב-1933 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטוקהולם. התזה שלו עסקה במחזור העסקים.

קריירה

מ-1930 עד 1934 שימש המרשלד מזכיר של ועדה ממשלתית שעסקה באבטלה, וב-1936 החל לעבוד כמזכיר בבנק המרכזי של שוודיה. הוא התקדם במהרה בסולם הדרגות, וב-1941 היה לנגיד הבנק, תפקיד אותו מילא עד 1948.

בראשית 1945 מונה ליועץ כלכלי של הקבינט. במסגרת זו עסק בתאום המאמץ הממשלתי להקלת המצוקה הכלכלית בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה.

ב-1947 הצטרף למשרד החוץ של ארצו וב-1949 התמנה למזכיר המדינה לענייני חוץ. הוא היה חבר במשלחת לוועידה הפריסאית שבה נוסדה תוכנית מרשל. ב-1948 שב לפריס כדי להשתתף בייסודו של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופאי (אשר נקרא בהמשך ה-OECD). ב-1950 עמד בראש המשלחת השוודית ל-UNISCAN (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי בין שוודיה, דנמרק, נורווגיה ובריטניה).

ב-1951 התמנה לשר בלי תיק ושימש בפועל כסגן שר החוץ. הוא מעולם לא הצטרף למפלגה פוליטית אך שירת בקבינט שהיה ברובו סוציאל-דמוקרטי.

ב-20 בדצמבר 1954, לאחר מותו של אביו, העניקו לו חברי האקדמיה השוודית את המקום שפינה האב במוסד המלכותי היוקרתי.

פרק האומות המאוחדות בקריירה שלו החל ב-1951, כאשר התמנה לסגן יושב ראש המשלחת השוודית לעצרת הכללית של הארגון. ב-1952 התקדם לתפקיד יושב ראש המשלחת.

מזכ"ל האו"ם

לאחר התפטרותו של מזכ"ל האו"ם טריגווה לי ב-1953, החליטה מועצת הביטחון להמליץ על המרשלד כמחליפו, החלטה שהפתיעה את המרשלד עצמו. המינוי אושר במועצה ב-31 במרץ ברוב של עשר נגד אחת, ובאספה הכללית שנפגשה בין ה-7 באפריל ל-10 בו, ברוב של חמישים ושבע נגד שלוש. ב-1957 נבחר לכהונה נוספת.

בראשית כהונתו שקד המרשלד על חיזוק המזכירות, על ידי גיוס 4,000 אנשי מנהלה תחתיו. הוא קבע כי למזכ"ל יש זכות לפעול בשעת חירום בלא להמתין לאישור האספה הכללית או מועצת הביטחון.

המרשלד ניסה להביא להתקרבות בין ארצות ערב לישראל. ב-1955 ביקר בסין העממית ונשא ונתן לשחרורם של 15 שבויי מלחמה אמריקאים שנפלו בידי הסינים במלחמת קוריאה. בימי מלחמת סיני הוא הקים את UNEF, כוח או"ם שמנה בשיאו 6,000 חיילים ונועד לשמור על השלום בחצי האי סיני. היה זה כוח האו"ם הראשון מסוגו, והוא פעל באזור עד שיורשו של המרשלד, או תאנט, החליט להוציאו משם בתקופת ההמתנה שקדמה למלחמת ששת הימים.

ב-1960 ביקשה הקולוניה הבלגית לשעבר קונגו, שזכתה בעצמאותה לא מכבר, את עזרת האו"ם בשמירה על הסדר ובהרגעה של המרי האזרחי. המרשלד ביקר ברפובליקה הצעירה ארבע פעמים, אך בכל זאת לא הצליח לרצות את ברית המועצות, שדרשה פעולה נמרצת יותר בתחום הדה-קולוניזציה של אפריקה. בספטמבר 1960 גינו הסובייטים את החלטתו לשלוח כוח שלום לקונגו. הם תבעו ממנו להתפטר, וביקשו להחליפו ב"טרויקה" של שלושה בעלי זכות וטו מובנית. ניקיטה חרושצ'וב כתב בזכרונותיו כי המטרה הייתה לייצג באופן שווה שלוש קבוצות של ארצות: קומוניסטיות, קפיטיליסטיות ועצמאיות[2].

נסיבות מותו

בספטמבר 1961 נודע להמרשלד על קרבות שפרצו בין כוחות האו"ם שלו לקטנגה של מואיז טשומבה. בלילה שבין 17 בספטמבר ל-18 בו, הוא היה בדרכו לאזור, על מנת לנהל משא ומתן להפסקת אש. מטוסו התרסק בקרבת העיר נדולה שברודזיה הצפונית (היום זמביה). שישה עשר הנוסעים, והמרשלד בתוכם, נהרגו. נסיבות ההתרסקות הן נושא לספקולציות שונות, כאז גם היום.

חוקרי התאונה תלו אותה אז בכך שהמטוס ניגש לנחיתה הלילית בנמל התעופה של נדולה בגובה נמוך מדי. מסיבות ביטחוניות לא דווחה תוכנית הטיסה, ואחת מההשערות שהועלו היא שהטייסים השתמשו בטעות בחישוביהם בנתוני הגובה של נדולו שבקונגו, הנמוכה יותר, במקום נדולה. לא נמצאו כל ראיות לחבלה, לפגיעת טיל אוויר-אוויר, או לכך שהמטוס נחטף.

ב-19 באוגוסט 1998 חשף יושב ראש ועדת האמת והפיוס הדרום אפריקאית דזמונד טוטו מכתבים שנתגלו, לפיהם סוכנים דרום-אפריקאים הם שהפילו את המטוס, על ידי הטמנת פצצה בציוד הנחיתה שלו, שהתפוצצה עם פתיחת הגלגלים לקראת הנחיתה [3]. הוועדה טענה גם למעורבות בריטית ואמריקאית בהתנקשות, אולם זו הוכחשה על ידי משרד החוץ הבריטי. הרקע לתאוריות הקשר השונות לאורך השנים היה חוסר שביעות הרצון של המעצמות השונות מגישתו העצמאית של המרשלד, אשר לכאורה נטה לתת עצמאות רבה יותר למדינות אפריקה משהן היו מעוניינות בה.

ב-29 ביולי 2005, במלאת מאה שנה להולדת המרשלד, ריאיין העיתון אפטנפוסטן את הגנרל הנורווגי ביורן אגה, שהיה קצין האו"ם הראשון שראה את גופת המזכ"ל ביום התאונה. אגה סיפר כי ראה חור שנפער במצחו של המרשלד, וכי חור זה טושטש במכוון בתמונות שהתפרסמו. נראה היה לאגה כי גופו של המרשלד נזרק מהמטוס, ולפי דשא ועלים שנמצאו בידיו, שהוא שרד את ההתרסקות וניסה להתרחק משרידי המטוס [2]. שתי הגרסאות המאוחרות, זו של אגה וזו של טוטו, אינן מתיישבות זו עם זו.

בשנת 2016 יצא לאקרנים סרט דרמה היסטורית בהפקת נטפליקס בשם מצור ג'דוטוויל המתאר את הקרבות שהתנהלו בין כוחות האו"ם שהמרשלד שלח לקטנגה לבין המורדים המקומיים בתוספת שכירי חרב צרפתיים, ומתמקד בסיפורה של פלוגה אירית שהתמקמה בג'דוטוויל ובמשך כמעט שבוע עמדה במצור מול הכוחות המקומיים ושכירי החרב שלא היססו לירות בהם ולהפציצם.

בשנת 2019 יצא לאקרנים סרט נוסף של הבמאי הדני מארס ברוגר בשם "המרשלד: תיק פתוח" (Cold Case Hammarskjöld). הסרט, שהשתתף בפסטיבל דוקאביב 2019, בוחן את נסיבות מותו של המרשלד, חושף עדויות ומסמכים חדשים ומגיע למסקנה שהמרשלד חוסל במזימה שהיו מעורבים בה לכאורה ארגוני הביון של ארצות הברית, בריטניה ודרום אפריקה. בעקבות ממצאי הסרט הוחלט באו"ם לחדש את החקירה סביב מותו של המרשלד, אך בריטניה ודרום אפריקה מסרבות לשתף פעולה עם החוקרים.

לאחר מותו הוענק להמרשלד פרס נובל לשלום לשנת 1961. ב-1963 פורסמו פרקים מיומניו האישיים בספר Vägmärken (סימני דרך). היומנים מגלים את אישיותו של המרשלד, שהיה נוצרי אדוק ומיסטיקן.

אחייניתו של המרשלד, אלינור המרשלד, הייתה שגרירת שוודיה בישראל.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאג המרשלד בוויקישיתוף
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות
מזכ"לי האומות המאוחדות
בריטניהבריטניה גלאדווין ג'ב (זמני) נורווגיהנורווגיה טריגווה לי שוודיהשוודיה דאג המרשלד בורמהבורמה או תאנט אוסטריהאוסטריה קורט ולדהיים פרופרו חוויאר פרז דה קוויאר מצריםמצרים בוטרוס בוטרוס ראלי גאנהגאנה קופי אנאן קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית באן קי-מון פורטוגלפורטוגל אנטוניו גוטרש
זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
  1. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1961
  2. ^ [1]
  3. ^ BBC News | Africa, UN assassination plot denied, news.bbc.co.uk
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32061170דאג המרשלד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דאג_המרשלד&oldid=1936322"