חרדת אקלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חרדת אקלים (באנגלית: Climate anxiety) הידועה גם כחרדה אקולוגית (eco-anxiety) ולחץ אקלימי (eco-distress) הוא מונח המשתמש לתיאור "פחד כרוני מפני אבדון סביבתי".[1] תופעת חרדת האקלים נחקרת באופן מקיף מאז שנת 2007, וקיימות לה הגדרות שונות אשר עדיין נמצאות בשימוש.[2] הגדרה נפוצה נוספת למונח היא: "התחושה הכללית שהיסודות האקולוגיים של הקיום נמצאים בתהליך של קריסה".[3] חלק מהחוקרים משתמשים במונח "חרדה אקולוגית" כמילה נרדפת ל"חרדת אקלים", בעוד שאחרים מעדיפים לראות בהם מונחים נפרדים.[3] בעוד שחלק גדול מהשיבוש האקולוגי נובע משינויי אקלים, חלקם נגרמים מפעילות אנושית ישירה, כגון בירוא יערות. מצב של חרדת אקלים אינו נחשב לאבחנה רפואית, אלא כתגובה רציונלית למציאות של שינויי אקלים, אולם מקרים חמורים של חרדה מסוג זה עלולים להשפיע על בריאות הנפש אם הם נותרים ללא טיפול.[4]

חרדה אקלימית היא רגש לא נעים, אם כי הוא יכול להיות ניתן להסתגלות, ולהניע התנהגות מועילה כמו איסוף מידע רלוונטי בנושא.[5] עם זאת, הוא יכול להתבטא גם בהימנעות מעימותים, או אפילו להיות "משתק". אנשים מסוימים דיווחו שהם חווים כל כך הרבה חרדה ופחד לגבי העתיד בצל שינויי האקלים, עד כדי כך שהם בוחרים לא להביא ילדים לעולם.[6] בשנת 2017 גדלה במהירות תשומת הלב בציבור באשר לחרדה אקלימית, ובמיוחד מאז סוף 2018, כאשר פעילת הסביבה השוודית גרטה טונברי דנה בפומבי בחרדה האקלימית שלה.[3][7]

בשנת 2018, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה פרסמה דו"ח בנושא השפעת שינויי האקלים על בריאות הנפש. בדו"ח נכתב, בין היתר, כי "שינויים הדרגתיים וארוכי-טווח באקלים יכולים גם להציף מספר רגשות שונים, לרבות פחד, כעס, תחושות של חוסר אונים או תשישות".[8] באופן כללי הנושא נוטה להשפיע בצורה הרבה ביותר על צעירים. הלחץ הקשור לאקלים אשר משפיע על בני נוער ואנשים בשנות ה-20 לחייהם הושווה לפחדים מהמלחמה הקרה שאחזה בצעירים מדור הבייבי בום שהגיעו לבגרות תחת איום של השמדה גרעינית.[9] מחקר מצא כי על אף שישנן חוויות רגשיות מוגברות הקשורות להכרה ולציפייה לשינויי האקלים ולהשפעתם על החברה, אלו הן מטבען ניתנות להסתגלות. יתר על כן, עיסוק בחוויות רגשיות אלו מוביל להגברת החוסן, יכולת הפעולה העצמאית, התפקוד הרעיוני והפעולה הקולקטיבית. אנשים מתבקשים למצוא דרכים קולקטיביות לעבד את החוויות הרגשיות הקשורות לאקלים על מנת לתמוך בבריאותם הנפשית וברווחתם.[10]

שכיחות

סקרים שנערכו בשנת 2018 בארצות הברית מצאו בין 21%[11] ל-29%[12] מהאמריקאים אמרו שהם "מאוד" מודאגים לגבי האקלים, פי שניים מהשיעור שנמצא במחקר דומה משנת 2015. המצב הפך נפוץ במיוחד בקרב ילדים וצעירים – באוניברסיטאות מסוימות יותר מ-70% מהסטודנטים תיארו את עצמם כסובלים מחרדה אקולוגית, אם כי נכון לתחילת 2021, הדרכים התקפות להערכת שכיחות החרדה האקולוגית או האקלימית לא היו מבוססות היטב.[13][14][15] סקר שפורסם בספטמבר 2021 ונערך בקרב 10,000 צעירים ברחבי העולם, מצא שכמעט 60% היו מאוד מודאגים או מודאגים במיוחד משינויי האקלים. שני שלישים אמרו שהם חשים עצובים, מפוחדים וחרדים, בעוד שקרוב ל-40% דיווחו שהם מהססים להביא ילדים לעולם.[16] דו"ח מאוקטובר 2021 המבוסס על סקרים שנערכו בבריטניה מצא כי 78% מהנשאלים הביעו מידה מסוימת של חרדה אקולוגית. הדו"ח לא מצא הבדל משמעותי ברמות החרדה האקולוגית בהתבסס על גיל או מעמד חברתי. עם זאת, הוא מצא שנשים (45%) נטו יותר באופן ניכר לדווח על רמות גבוהות של חרדה אקולוגית, בהשוואה לגברים (36%).[17][18]

מחקר משנת 2022 שהוזמן על ידי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (אנ') דיווח כי "חרדות סביב שינויי האקלים ובעיות סביבתיות" גרמו לנדודי שינה בקרב 70% מהאמריקאים.[19]

אף על פי שהרעיון של חרדה אקולוגית וחרדה משינויי אקלים צבר תאוצה, אחד הנושאים המובילים הנוכחיים בספרות המדעית מביע דאגה לגבי ההערכה שלהם.[20][21]

תפיסה זו של חרדה וצער אקלימיים או אקולוגיים היא מרחיקת לכת בשל האופי הנרחב של המודעות לשינויי האקלים, המתאפשרת באמצעות התקשורת מבוססת-הטכנולוגיה של ימינו. שינויי האקלים הם איום חמור, מתמשך וגלובלי המאופיין במידה רבה בחוסר ודאות וחוסר הבנה. מסיבה זו, חרדה וצער בקרב בני אדם הם תגובות טבעיות ורציונליות עבור אלה שחשים פחד או חוסר שליטה. לדוגמה, תחושות מסוג זה עשויות לצוץ אצל אנשים שנאלצים לעזוב את בתיהם, להתמודד עם אי ודאות לגבי הסביבה שלהם בעתיד, או לחוש דאגה לפגיעה העתידית של ילדיהם. ניתן לחלק את הצער האקלימי לשלוש קטגוריות: הפסדים אקולוגיים פיזיים, המחסור בידע בנושאי סביבה והפסדים עתידיים צפויים.[22] אלה המסתמכים באופן הדוק ביותר על הקרקע ועל פעילויות המבוססות על קרקע עבור מחייתם ורווחתם, כגון ילידים וחקלאים, פגיעים במיוחד להידרדרות במצב בריאות הנפש.[23]

תגובות רגשיות

השפעות פסיכולוגיות אקלימיות אחרות נחקרות פחות היטב מאשר חרדה אקלימית. השפעות אלו כוללות דיכאון אקלימי, כעס אקלימי ומצבים של הכחשה או חוסר תחושה, שעלולים להיגרם כתוצאה מחשיפה רבה מדי להצגה של איום האקלים באופן זורע בהלה. מחקר שהשתמש בניתוח גורמים מאשש על מנת להפריד בין ההשפעות של חרדה אקלימית, דיכאון אקלימי וכעס אקלימי, מצא שכעס אקלימי הוא הטוב ביותר לרווחתו של האדם, וגם טוב להנעת המעורבות בפעולה קולקטיבית ואינדיבידואלית כאחד, כדי למתן את שינויי האקלים.[24] דו"ח אחר, משנת 2021, מצא כי כעס אקולוגי נפוץ יותר באופן משמעותי בקרב צעירים.[25]

טיפול ומענה

הצעד הראשון של מטפלים בטיפול בחרדה אקולוגית הוא להבין שתגובה של פחד למצב אמיתי אינה פתולוגית. פחד אקולוגי הוא תגובה נורמלית לחלוטין, גם אם הקליינט רואה אותה כמטרידה מאוד. מטפלים צריכים להתייחס ברצינות להפחדים של הקליינטים מהמצב ו"לא להניח שהם בעיה נפשית לא-מתפקדת או שאדם הסובל מחרדה אקלימית הוא חולה בצורה כלשהי". עם זאת, פחד וחרדה מהתחממות כדור הארץ עלולים להחמיר מצבי בריאות נפשית קיימים.[26] התסמינים כוללים עצבנות, נדודי שינה, חוסר תיאבון, התקפי חולשה, התקפי חרדה ועוויתות. מבחינת טיפולית, מודלים אינדיבידואליסטים של בריאות הנפש "לא נועדו להתמודדות עם טראומה קולקטיבית בקנה מידה פלנטרי".[26]

טיפולים לא-קליניים שונים, אפשרויות לעבודה קבוצתית, פורומי תמיכה אינטרנטיים וספרים לעזרה עצמית הם אפשרות זמינה עבור אנשים הסובלים ממצבים פסיכולוגיים פחות חמורים. חלק מההשפעות הפסיכולוגיות אינן דורשות צורה כלשהי של טיפול, ואף יכולות להיות חיוביות: למשל, דאגה משינויי האקלים יכולה להיות קשורה בצורה חיובי לחיפוש מידע ולתחושת יכולת להשפיע על בעיות כאלה.[27]

באופן כללי, פסיכותרפיסטים אומרים שכאשר אנשים נוקטים בפעולה, בין אם על ידי שינוי אורח חייהם על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם, או על ידי מעורבות באקטיביזם חברתי, הדבר מפחית את רמות החרדה שלהם על ידי הבאת תחושת העצמה אישית ותחושות של קשר עם אחרים בקהילה.[28][29] פסיכולוגים רבים מדגישים כי בנוסף לפעולה, יש צורך בבניית חוסן נפשי כדי למנוע שחיקה.[30][31][32][33]

סקירה משנת 2021 של ספרות מדעית מצאה כי תגובות רגשיות למשבר יכולות להיות ניתנות להסתגלות כאשר לאדם יש את היכולת והתמיכה לעבד רגש זה ולהתבונן בו. במקרים אלה, אנשים מסוגלים לצמוח מניסיונם ולתמוך באחרים. בהקשר של שינויי אקלים, יכולת זו להתבוננות עמוקה נחוצה כדי לנווט את האתגרים הרגשיים איתם מתמודדים אינדיבידואלים וחברות כאחד.[34][24][35]

ארגונים

מספר ארגוני פסיכולוגיה עוסקים בפסיכולוגיה אקלימית (אנ').[36][37][38] חוקרים ציינו כי יש צורך בגישה מערכתית על מנת לספק אמצעים שונים לאנשים בקשר להשפעות של בעיות אקולוגיות ושינויי אקלים על בריאות הנפש.[1][39] ארגונים מסוימים מספקים הדרכה אינטרנטית כדי לסייע למטפלים לסייע לילדים ולצעירים בהתמודדות עם החרדה האקולוגית שלהם, לדוגמה הקולג' המלכותי לפסיכיאטרים (אנ').[4]

קישורים חיצוניים

הרצאות TED:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Clayton, Susan; Manning, Christie; Krygsman, Kirra; Speiser, Meighen (במרץ 2017), Mental Health and Our Changing Climate: Impacts, Implications, and Guidance (PDF), American Psychological Association {{citation}}: (עזרה)
  2. ^ Vakoch, Douglas A.; Mickey, Sam, eds. (2023). Eco-Anxiety and Pandemic Distress: Psychological Perspectives on Resilience and Interconnectness. Oxford: Oxford University Press. ISBN 9780197622674.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Pihkala Panu (2020). "Anxiety and the Ecological Crisis: An Analysis of Eco-Anxiety and Climate Anxiety". Sustainability. 12 (19): 7836. doi:10.3390/su12197836.
  4. ^ 4.0 4.1 Dr Catriona Mellor (2020). "Eco distress: for parents and carers". Royal College of Psychiatrists. נבדק ב-25 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Vakoch, Douglas A.; Mickey, Sam, eds. (2022). Eco-Anxiety and Planetary Hope: Experiencing the Twin Disasters of Covid-19 and Climate Change. Cham, Switzerland: Springer. ISBN 978-3-031-08430-0.
  6. ^ Schneider-Mayerson, Matthew; Leong, Kit Ling (1 בנובמבר 2020). "Eco-reproductive concerns in the age of climate change". Climatic Change (באנגלית). 163 (2): 1007–1023. Bibcode:2020ClCh..163.1007S. doi:10.1007/s10584-020-02923-y. ISSN 1573-1480. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Vaughan, Adam (18 בדצמבר 2019). "The Year the World Woke up to Climate Change". New Scientist. Vol. 244, no. 3261/62. pp. 20–21. ארכיון מ-22 בדצמבר 2019. נבדק ב-3 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Climate Change's Toll On Mental Health (אורכב 18.12.2019 בארכיון Wayback Machine), APA, 29 March 2017
  9. ^ 'Climate grief' takes toll on younger generations (אורכב 18.10.2020 ב Archive.today), SC Times, 21 April 2019.
  10. ^ Kieft, J.; Bendell, J (2021). "The responsibility of communicating difficult truths about climate influenced societal disruption and collapse: an introduction to psychological research". Institute for Leadership and Sustainability (IFLAS) Occasional Papers. 7: 1–39. ארכיון מ-10 במרץ 2021. נבדק ב-3 באפריל 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ 'Climate grief': The growing emotional toll of climate change NBC News, 24 December 2018
  12. ^ Climate Change in the American Mind: December 2018, Climate Change Communication
  13. ^ Alan E Stewart (2021). "Psychometric Properties of the Climate Change Worry Scale". International Journal of Environmental Research and Public Health. 18 (2): 494. doi:10.3390/ijerph18020494. PMC 7826965. PMID 33435348.
  14. ^ Judy Wu, Gaelen Snell, Hasina Samji (2020). "Climate anxiety in young people: a call to action". The Lancet. 4 (10): e435–e436. doi:10.1016/S2542-5196(20)30223-0. PMID 32918865.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ^ Susan Clayton (2020). "Climate anxiety: Psychological responses to climate change". Journal of Anxiety Disorders. 74: 102263. doi:10.1016/j.janxdis.2020.102263. PMID 32623280.
  16. ^ Roger Harrabin (14 בספטמבר 2021). "Climate change: Young people very worried - survey". BBC News. נבדק ב-23 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Toby Helm (31 באוקטובר 2021). "Eco-anxiety over climate crisis suffered by all ages and classes". The Observer. נבדק ב-7 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Rowenna Davis (באוקטובר 2021). "A Criis in Common" (PDF). Global Future. נבדק ב-7 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Weisbrod, Katelyn (2022-09-03). "Warming Trends: Climate Insomnia, the Decline of Alpine Bumblebees and Cycling like the Dutch and the Danes". Inside Climate News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-09-04.
  20. ^ Mouguiama-Daouda, C.; Blanchard, M.A.; Coussement, C.; Heeren, A. (2022). "On the Measurement of Climate Change Anxiety: French Validation of the Climate Anxiety Scale". Psychologica Belgica. 62 (1): 123–135. doi:10.5334/pb.1137. PMC 8954884. PMID 35414943.
  21. ^ Clayton, S.; Karazsia, B. (2020). "Development and validation of a measure of climate change anxiety". Journal of Environmental Psychology. 69: 101434. doi:10.1016/j.jenvp.2020.101434.
  22. ^ Clayton, Susan (1 באוגוסט 2020). "Climate anxiety: Psychological responses to climate change". Journal of Anxiety Disorders (באנגלית). 74: 102263. doi:10.1016/j.janxdis.2020.102263. ISSN 0887-6185. PMID 32623280. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Cunsolo, Ashlee; Harper, Sherilee L.; Minor, Kelton; Hayes, Katie; Williams, Kimberly G.; Howard, Courtney (1 ביולי 2020). "Ecological grief and anxiety: the start of a healthy response to climate change?". The Lancet Planetary Health (באנגלית). 4 (7): e261–e263. doi:10.1016/S2542-5196(20)30144-3. ISSN 2542-5196. PMID 32681892. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ 24.0 24.1 Samantha K. Stanley, Teaghan L. Hogg, Zoe Leviston, Iain Walker (2021). "From anger to action: Differential impacts of eco-anxiety, eco-depression, and eco-anger on climate action and wellbeing". The Journal of Climate Change and Health. 1: 100003. doi:10.1016/j.joclim.2021.100003.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  25. ^ Rowenna Davis (באוקטובר 2021). "A Crisis in Common" (PDF). Global Future. נבדק ב-7 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 26.0 26.1 Buzzell, Linda; Chalquist, Craig (2019). It's Not Eco-Anxiety – It's Eco-Fear! A Survey of the Eco-Emotions. www.chalquist.com.
  27. ^ Ojala, Maria; Cunsolo, Ashlee; Ogunbode, Charles A.; Middleton, Jacqueline (18 באוקטובר 2021). "Anxiety, Worry, and Grief in a Time of Environmental and Climate Crisis: A Narrative Review". Annual Review of Environment and Resources. 46 (1): 35–58. doi:10.1146/annurev-environ-012220-022716. ISSN 1543-5938. נבדק ב-5 בינואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Terrified of Climate Change? You Might Have Eco-Anxiety, Time, 21 November 2019
  29. ^ Cossman, Brenda (2013). "Anxiety Governance". Law & Social Inquiry. 38 (4): 892–919. doi:10.1111/lsi.12027. ISSN 0897-6546. JSTOR 24545848.
  30. ^ Davenport, Leslie. (2017). Emotional resiliency in the era of climate change – a clinicians guide. ISBN 978-1-78592-719-5. OCLC 1023251552.
  31. ^ Pihkala, Panu (2019). Climate anxiety. Helsinki: Finnish mental health society.
  32. ^ "Climate change and dealing with burnout | APS". www.psychology.org.au. נבדק ב-13 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "How climate activists avoid burn out". The Ecologist (באנגלית). נבדק ב-13 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Kieft, Jasmine and Bendell, Jem (2021) The responsibility of communicating difficult truths about climate influenced societal disruption and collapse: an introduction to psychological research. Institute for Leadership and Sustainability (IFLAS) Occasional Papers Volume 7. University of Cumbria, Ambleside, UK..(Unpublished)
  35. ^ P. Tschakert, N.R.Ellis, C.Anderson, A.Kelly, J.Obeng (2019). "One thousand ways to experience loss: A systematic analysis of climate-related intangible harm from around the world". Global Environmental Change. 55: 58–72. doi:10.1016/j.gloenvcha.2018.11.006.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  36. ^ "Psychology for a Safe Climate". psc-website (באנגלית). נבדק ב-13 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  37. ^ "Climate Psychology Alliance – Home" (באנגלית בריטית). Climate Psychology Alliance. נבדק ב-13 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Climate Psychiatry Alliance". Climate Psychiatry Alliance (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-13 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Coping with climate change distress | APS". www.psychology.org.au. נבדק ב-13 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)


משבר האקלים
מושגי יסוד איכות הסביבה • התחממות עולמית • קיימות • שינוי אקלים
יוזמות מדיניות בינלאומיות בולטות ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים • הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים • התוכנית הסביבתית של האו"ם • ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים • אג'נדה 21 • פסי התחממות
הסכמים מדיניים בינלאומיים פסגת כדור הארץ (1992) • פרוטוקול קיוטו (1999) • הסכם קופנהגן (2009) • הסכם פריז (2015)
גופים וארגונים אזרחיים בולטים בעולם גרינפיס • הקרן העולמית לשימור חיות הבר • המרד בהכחדה • אנדה גלנדה
ראו גם אירוע ההכחדה בהולוקן • אפקט החממה • הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים • חרדת אקלים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34765311חרדת אקלים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חרדת_אקלים&oldid=2134520"