שינוי אקלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרף המתאר את השינויים בריכוזי הCO2, הטמפרטורה וחלקיקי האבק באטמוספירה במשך השנים האחרונות, לפי מדדים שנמדדו בליבת קרח בתחנת המחקר ווסטוק שבאנטארקטיקה

שינוי אקלים הוא שינוי ארוך טווח ומשמעותי באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ, כתוצאה משינויים טבעיים או כתוצאה מפעילות אנושית. שינוי אקלים עלול להיווצר הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.

שינויי האקלים השפיעו על בני אדם מאז תחילת ההיסטוריה של האנושות, כשהאדם נאלץ להסתגל לשינויים שהתרחשו בסביבתו. למשל - התייבשות הסהרה - השינוי ממקום פורח לשומם, גרמה להגירות הגדולות של האדם מחוץ לאפריקה בעבר הרחוק. בעידן הקרח, גובה פני הים ירד משמעותית וכך האדם היה יכול לנוע בין היבשות. כדור הארץ היה חשוף לשינויים רבים באקלים שגרמו בין היתר לאסונות טבע, כגון עידן הקרח הקטן, שהתרחש באירופה בתחילת ימי הביניים.

בתחילת המאה ה-21, השימוש במושג זה מתייחס בעיקר לתופעת ההתחממות העולמית שחלה בכדור הארץ כתוצאה מפליטות הולכות וגדלות של גזי חממה מאז ההמהפכה התעשייתית במאה ה-18, ולהקצנה בתופעות מזג אוויר כגון בצורת ממושכת, שיטפונות, סופות טרופיות, ברד כבד, קיפאון או טמפרטורות גבוהות ונמוכות קיצוניות, שעלולות להגיע לכדי משבר האקלים אשר יחריף בהדרגה. סוגיית שינויי האקלים נכנסה לתודעה הציבורית בעיקר משום שבניגוד לשינויי האקלים ההיסטוריים שעיצבו את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק ונגרמו ממקור טבעי, שינוי האקלים העכשווי נגרם בעיקר על ידי השפעות אנתרופוגניות - כלומר פעילות אנושית, ובעיקר הזינוק בפליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן (שב-20 שנה הראשונות לשחרורו לאוויר הוא סופח חום פי 84 מפחמן דו-חמצני באותה המסה).

בנוסף קיימים ניסיונות שונים של האדם להשפיע על מזג האוויר, אם בשל למקסם את התועלת לאדם למשל באמצעות הורדת גשם באזורים חקלאיים או למזער נזקים, כגון החלשת סופות טורנדו. פעילות זו מכונה גם "הנדסת אקלים". קיימות תאוריות קונספירציה המתייחסות לפעילות האדם במטרה להשפיע על האקלים באמצעים מלאכותיים, כגון צמצום קרינת השמש החודרת את האטמוספירה ועל ידי כך קירור כדור הארץ או למתקן ה-HAARP המשמש באופן רשמי לחקר היונוספירה ועל פי תאוריות מאפשר שליטה במזג האוויר.

שינויי אקלים בפרהיסטוריה

האקלים של כדור הארץ השתנה רבות לאורך ההיסטוריה. מרבית שינויי האקלים הללו מיוחסים לשינויים קטנים מאוד במסלול כדור הארץ ששינו את כמות האנרגיה הסולארית שכוכב הלכת שלנו מקבל.

שינויי אקלים בולטים המתועדים בהיסטוריה

גל הקור במזרח התיכון המאה ה-11

גל קור קיצוני שרר באסיה המערבית משנת 1027 ועד 1060, והשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות. כבר בשנים 1031-1027 תיעדו תושבי המקום בכתביהם רעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים, אשר מחפשים מזון וכרי מרעה פוריים במקביל לפשיטות ביזה על יישובים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-11 החלו אירועי תסיסה ואלימות בשטחי השושלת הבויהית, אזור ח'וראסאן, ובשטחי האימפריה הביזנטית. פעמים רבות אירועים אלו נסובו סביב מחסור במזון, ונמצאה קורלציה בין אירועים אלימים אלו לבין שינויי האקלים, שגרמו לעליית מחירי המזון[1].

בתוך כמה עשורים, על רקע משבר אקלימי זה, רעב ומהומות, נפלה האימפריה הבויהית, הצטמצמו כוחה ושטחה של האימפריה הביזנטית, וכן נפגעו קשות והתמוטטו אימפריות מקומיות נוספות. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-11 באזור ח'וראסאן-עיראק-איראן, נהרגו על פי תיעודים שונים כשליש מהתושבים, בעקבות שילוב נסיבות של רעב, מלחמת אזרחים ומגפה משתוללת, שמקורן בחוסר יציבות בעקבות הבצורות[1].

אזור זה, שהיה בעיצומו של תור זהב תרבותי - במהלכו היו באותה עת באזור הספריות החשובות ביותר בעולם, והמלומדים והמשוררים החשובים ביותר בעולם, ואפילו כלל את תקופת הגאונים של יהדות בבל - איבד לאורך תקופת גל הקור את מעמדו בראש התרבות העולמית. הקשר בין משבר האקלים לבין סיומו של תור הזהב אינו ישיר ופתלתל וכולל שילוב רב של נסיבות, כך שיש היסטוריונים שממעיטים בחשיבות ההשפעה של גל הקור על תמורה זו, אולם ברור שהקשר ישנו[2].

עידן הקרח הקטן

ערך מורחב – עידן הקרח הקטן

עידן הקרח הקטן הוא כינויה של תקופה של התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19, ולה שלוש נקודות מקסימום, בערך ב־1650, 1770 ו־1850, כשביניהן היו תקופות של התחממות קלה.

יש מחלוקת האם מדובר היה בתופעה גלובלית או בתופעה שהתרחשה רק בחצי הכדור הצפוני.

החורפים הקשים השפיעו על חיי האנשים בצורות מגוונות. אוכלוסייתה של איסלנד הצטמצמה ב־50%, ומושבות הוויקינגים בגרינלנד דעכו עד לסופן המוחלט. בצפון אמריקה, האינדיאנים יצרו אגודות כתגובה לחסר במזון. באירופה השתנתה האדריכלות כך שבמקום אח מרכזית אחת לכל בית, הבתים יחולקו לחדרים שבכל אחד מהם אח משלו.

שינויי האקלים בעידן המודרני

ערכים מורחבים – התחממות עולמית, משבר האקלים

בניגוד לשינויי האקלים הידועים לנו ממאות אלפי השנים האחרונות, שינויי האקלים של התקופה המודרנית בעלי משמעות מיוחדת מכיוון שרוב הסבירות (על פי הערכות נאס"א, יותר מ-95% סבירות) היא תוצאה של פעילות אנושית מאז אמצע המאה ה-20.

מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19 עלתה באופן דרמטי השפעתו של האדם על הסביבה, החל בזיהום הסביבה, דרך השתלטות על שטחי מחיה רבים, ועד פליטה המונית של גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן. השפעות אלו, ובמיוחד פליטת גזי החממה, לקחו חלק במגמת התחממות עולמית שלא הייתה כמוה באלפי השנים האחרונות. בשנים שלפני שנת 1950, יחס חלקיקי הפחמן הדו-חמצני נשמר לרוב בטווח 0.00028-0.00020, וגם בתקופות הקיצוניות ביותר לא עבר את יחס של 0.00030, ואילו בעשור השני של המאה ה-21 היחס הנמדד הגיעה לרמה חסרת תקדים של 0.00040. תופעה זו מגבירה את אפקט החממה הקיים באטמוספירה של כדור הארץ, וגורמת מעשית לעליית טמפרטורות. מידע הנאסף מלווייני מחקר, לצד ליבות קרח שנשאבו ממקומות שונים, וראיות קדומות כמו טבעות עצים, משקעי אוקיינוס, שכבות סלע ועוד, מראה כי ההתחממות הנוכחית מתרחשת בקצב מהיר בערך פי עשרה מהשיעור הממוצע של התחממות ההתאוששות מתקופת הקרח האחרונה.

טמפרטורת פני השטח הממוצעת של כוכב הלכת עלתה בכ-1.5 מעלות צלזיוס מסוף המאה ה-19 ועד שנת 2022, כאשר רוב העלייה התרחשה ב-35 השנים האחרונות. שינוי זה מתרחש בעיקר בגלל העלייה בפליטת גזי חממה על ידי האדם לאטמוספירה. השנים החמות ביותר שנמדדו היו כולן בעשור השני של המאה ה-21,

ב-9 באוגוסט 2021 פורסם דוח מיוחד של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם שקבע חד משמעית ששינויי האקלים הם תוצאת מעשה ידי אדם. הדוח אף קבע כי התחממות נוספת היא בלתי נמנעת, וכי ניתן למנוע התחממות דרסטית אף יותר על ידי הפחתה ניכרת בפליטת גזי החממה[3].

השפעות שינויי האקלים

השלכות ישירות של ההתחממות

האוקיינוסים

האוקיינוסים, להם תפקיד משמעותי בהשפעה על האקלים, ספגו חלק ניכר מההתחממות, כאשר 700 המטרים העליונים של האוקיינוס מראים התחממות של יותר מ-0.2 מעלות צלזיוס מאז שנת 1969. האוקיינוסים גם סופגים אליהם כמות אדירה של פחמן דו-חמצני לעומת תקופות קודמות, כך שמאז תחילת המאה המהפכה התעשייתית חומציות מי האוקיינוסים עלתה בכ-30 אחוז. עליית הטמפרטורה של האוקיינוסים משפיעה על תהליכי היווצרות סופות, ומגבירה את הסיכוי לסופות קיצוניות בעוצמתן[4].

המסת קרחונים

בעקבות שינויים אלו, שכבות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה ירדו במסה שלהן. מניסויי אקלים שונים ובדיקות שבוצעו על ידי נאס"א, עולה כי גרינלנד איבדה בממוצע 286 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בין השנים 1993–2016, בעוד אנטארקטיקה איבדה בממוצע 127 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בתקופה זו. העשור השני של המאה ה-21 שיעור אובדן מסת הקרח של אנטארקטיקה שילש את עצמו. גם במקומות נוספים בעולם, כמו הרי האלפים, ההימלאיה, הרוקי ועוד, נמדדת נסיגה משמעותית של קרחונים.

המסת הקרחונים גורמת לעלייה הדרגתית של מפלס מי הים. בשנים 1916–2016 עלה מפלס מי הים בכ-20 ס"מ. מהירות עליית מפלס מי הים מתגברת באיטיות משנה לשנה, כאשר בשנים 1996–2016 קצב עליית מפלס מי הים הממוצע בכל שנה היה כפול לעומת השנים 1916–1996.

בעקבות שלל סיבות אלו החלו שינויים הדרגתיים באזורי האקלים של כדור הארץ, כאשר המקרים הבולטים ביותר נכון לשנת 2019 הם התרחבות האזור הטרופי סביב קו המשווה לכיוון הקטבים, התקררות מי האוקיינוס דרומית לגרינלנד בעקבות המסת הקרחונים, ועלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים במערבולת הפולארית[4].

שינויים מדיניים

הקרחון האלפיני "תאודול" נמס ואיבד משטחו, וכתוצאה מכך הוא הזיז את הגבול בין איטליה ושווייץ באתר סקי פופולרי. המדינות מנהלות מגעים דיפלומטיים לסכום מקום הגבול המעודכן[5]

ההשפעה על יערות האשור באירופה

עקב התחממות כדור הארץ, נמצא כי יערות אשור באירופה נמצאים בצמיחה מואטת בעשרות השנים לפני 2022, והצפי שהאטה זו תגדל בשנים הקרובות במיוחד בדרום ומרכז אירופה. מיעוט בצמיחת היערות הסופגים פחמן דו-חמצני, ישפיע על ההתחממות הגלובלית[6].

השלכות עקיפות של ההתחממות

השפעת שינויי האקלים על הסביבה רחבה ומגוונת.

השינויים משפיעים בין היתר על החקלאות, משנים את היכולת לגדל גידולים שונים במקומות שונים[7], ואף משפיעים לרעה על ההרכב התזונתי של גידולים[8]. בנוסף, משפיעים השינויים על אזורי המחיה של בעלי חיים שונים, מה שמשפיע על הפצת נגיפים[9]. התחממות מי הים פוגעת באוכלוסיית האלמוגים מה שמשליך על אוכלוסיית הדגה, על התיירות ואפשרויות פיתוח תרופות ומזון מן החי[10][11].

השפעות לפי אזורים ומדינות

השפעות שינוי האקלים בישראל

על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים מ-2008, נמצא כי במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם בדגש על אגן הים התיכון, ובכך על ישראל. על פי תרחיש אחד, תהא עלייה של 1.5°C בטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנת 2020 בהשוואה לשנים 1961–1990. על פי תרחיש נוסף, הטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים 2071–2100 צפויה לגדול בין 3.5°C עד 5°C. כמויות הגשמים בישראל צפויות לקטון ב-10% בשנת 2020, וב־20% בשנת 2050. השפעה צפויה נוספת היא גידול במספר האירועים הקיצוניים בישראל, במקביל עם ירידה בכמות העונות הגשומות. ההבדלים בכמויות המשקעים הממוצעות צפויים לגדול משנה לשנה. צפויה עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים, שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב. יתר על כן, משכי הזמן בין פרקי השנה היבשים לרטובים צפויים לגדול. כלל ההשפעות האלו מצביעות על נטייה ברורה של שינוי באופי האקלים בישראל לאקלים צחיח ויבש. שינויים אלו ישפיעו בצורה משמעותית על ענף הביטוח, ענף האנרגיה, תעשיית החשמל, חקלאות, ניהול משק המים, ובצורה כוללת על התוצר הלאומי של ישראל[12].

בסוף העשור השני של המאה ה-21 תכננו ממשלות ישראל שתי תוכניות לאומיות הקשורות להתמודדות עם שינויי האקלים והשלכותיהם, כאשר המשרד להגנת הסביבה מרכז את ההיערכות הבין-משרדית לשינוי האקלים.

בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2009, הוקם במרץ 2011 מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל –Israeli Climate Change Information Center (ICCIC) [13], שמטרתו לשמש בסיס לתוכנית לאומית בנושא. המרכז הוציא מספר דו"חות שמרכזים את הידע הנצבר ואת פערי הידע הדורשים השלמה.

ה"תוכנית לאומית לבריאות וסביבה", על פי החלטת ממשלה מספר 1287 מיום 20 במרץ 2016, כבר נכתבה אך נכון לסוף שנת 2019 טרם אושרה[14].

התוכנית "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית" אושרה בעל ידי הממשלה בהחלטה 4079, יולי 2018. אחת ממטרות-העל שבה הייתה הגברת העמידות של מערכות אקולוגיות לשינויים הנובעים מהשינוי הצפוי באקלים. במסגרת יישום ההחלטה, מקדם המשרד תוכנית חומש שתתמקד בפעולות מיידיות שתתרומנה לעמידות המערכות האקולוגיות.

בדיון בנושא שהתקיים בכנסת באוקטובר 2018, העלו מספר מומחים בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סכנות בריאותיות שנובעות משינויי האקלים ושהם ממליצים למדינה להיערך לקראתן[15]. הוצגו נתונים על כ-20 אלף אנשים שמתו באותה תקופה בגלי חום ברחבי ארצות מערביות. דווח על שפיעת נחלים נמוכה בגלל מיעוט משקעים לצד הגדלת צריכת האדם לשימושיו ולחקלאות, צוין כי התערבויות משמעותית של האדם בטבע, גורמות לעלייה באוכלוסיות של מינים שונים של בעלי חיים שעלולים להפיץ מחלות המסוכנות לאדם ולחקלאות, כמו מחלות שהחלו להיות נפוצות בדרום אירופה ושקיים חשש שעם המשך שינויי האקלים יתפשטו המחלות גם לישראל על ידי יתושים, כמו זן של מחלת הלישמניה, לישמניה טרופיקה, אשר כבר החלה להתפשט בחלק מאזורי הפריפריה. הוצגה תמונת המצב בים התיכון בו הטמפרטורה עלתה בחצי מעלה יותר מאשר בעולם כולו, כשהדבר משפיע על מערכות רבות כמו דיג ועל אירועי בצורת. נציגי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והרווחה שנכחו בדיון טענו בתגובה שנעשו הכנות שונות, כמו תוכניות טיפול אוכלוסייה והקצאות תקציב.

גיבוש אסטרטגיה לשנים הבאות

בנוסף, מתגבשת אסטרטגיה ברורה לגבי הפעילות והתוכנית הנדרשות לשנים הקרובות כדי להתמודד באופן מיטבי בישראל עם שינוי האקלים וכיצד להעצים את החוסן הלאומי בנושא. בשנת 2020 תוכן תוכנית פעולה שתקצובה ויישומה יביאו את ישראל להיערכות טובה יותר ולמוכנות להתמודדות עם שינוי האקלים[16].

היערכות רשות הטבע והגנים

רשות הטבע והגנים נערכת מאז תחילת 2020 לשינוי האקלים במסגרת הפעולות שהיא מבצעת לצורך שמירת טבע. אף על פי שלא קיימת מדיניות רשמית ברשות להיערכות לשינוי אקלים, ישנן פעולות המתבצעות על ידי הרשות לצורכי שמירת טבע, הכוללות הגדלת שטחי שמורות הטבע, הסדרת התכנון של מסדרונות אקולוגיים וטיפול במינים פולשים ובמינים בסכנת הכחדה, הצפויים להיפגע משינוי האקלים[17].

תגובות בינלאומיות לשינויי האקלים

במהלך המאה ה-20 התחזקו ההשערות שמתקיים שינוי אקלים יוצא דופן, ושישנה השפעת האדם על נושא זה, אולם רק בסוף המאה נושא זה חדר בהדרגה לידיעת הקהל הרחב.

בשנת 1988 הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, גוף בינלאומי שמנסה לכמת את שינוי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20, בדגש על נתוני ההתחממות העולמית, ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו. הגוף הוקם על ידי שני ארגונים של האו"םהארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) ועל ידי ממשלות המדינות החברות באו"ם. הפאנל מבסס את פרסומיו בעיקר על סמך עבודות מדעיות או טכניות שפורסמו או עברו ביקורת עמיתים. כותבי הדו"חות הרשמיים של הפאנל הם חוקרים הממומנים על ידי הממשלות.

בין השנים 1997–1999 נוסח ונחתם פרוטוקול קיוטו, ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים. מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו-חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לבצע פעולות שונות להקטנת הנזק הסביבתי אם אינן מקטינות את הפליטה.

בדצמבר 2007 זכו אל גור והפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בפרס נובל לשלום על הרתמתם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ. באותו חודש התכנסו כ-10,000 משלחות מ-190 מדינות באי באלי באינדונזיה, כדי לנסח אמנה חדשה אשר מיועדת להחליף ב-2009 את אמנת קיוטו, וזאת על רקע המלצתו של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, לקבוע מכסות פליטות גזים שיעמדו על 25% עד 40% פחות, מהרמה של שנת 1990. ארצות הברית, האחראית לכ-25% מהזיהום הכלל עולמי, התנגדה במשך כל ימי הוועידה להחלטה משותפת, מתוך חשש שהמדינות המתפתחות ובראשן סין, הודו ורוסיה, לא יכבדו את ההסכם ובכך תיפגע תחרות כלכלית הוגנת. לבסוף הסכימה ארצות הברית לתמוך בהחלטה, אך סוכם שרמת המכסות תיקבע במשא ומתן בינה ובין המדינות האחרות, עד להחלטה משותפת שתתקבל בשנת 2009.

נובמבר 2018 את ארגון הבריאות העולמי להגדיר את משבר האקלים כמשבר בריאותי. על פי הערכות הארגון, שינויי האקלים גורמים במישרין או בעקיפין לכ-12 מיליון מקרי תמותה מדי שנה, כאשר הגורם העיקרי לכך הוא זיהום האוויר שנוצר בגלל שריפת הדלקים המאובנים.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] הארגון העריך שיישום הסכמי פריז היה מונע כמיליון תמותות מדי שנה[14].

בשנים 2018–2019 החלו התארגנויות המוניות של "שביתות" תלמידים, החוששים מפני עתידם על רקע שינויי האקלים. ההתארגנויות שהיו מקומיות בהתחלה, הפכו במהלך שנת 2019 להמוניות במספר גלים בינלאומיים של מחאה, במידה רבה בהשראה של גרטה טונברי. גל השביתות העולמי הראשון התקיים במרץ 2019, ובו השתתפו 1.6 מיליון איש מיותר מ-125 מדינות[18]. הגל השני התקיים במאי 2019 על רקע הבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי, ובו אורגנו מוקדי מחאה ב-1,600 אירועים ב-125 מדינות[19]. גל השביתות הבינלאומי השלישי התקיים בספטמבר 2019 על רקע פסגת האקלים של האו"ם (אנ'), ובו השתתפו למעלה מ-4 מיליון משתתפים בכ-185 מדינות ברחבי העולם[20], באירוע שנחשב באמצעי התקשורת כמחאת האקלים הגדולה ביותר בהיסטוריה[21][20].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5
  2. ^ היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5, דקות 1:07:11-39:12
  3. ^ הולך הולך ומתחמם – דו"ח המומחים הבין-ממשלתי על שינויי אקלים – IPCC, באתר GOV.IL
  4. ^ 4.0 4.1 ג'ניפר פרנסיס, זהירות, סערה לפניך, באתר מכון דוידסון, מתוך סיינטיפיק אמריקן, ‏29 ביוני 2019
  5. ^ לוקש, אלכסנדרה (2022-07-27). "קרחון נמס הזיז גבול באלפים: "קצב ההמסה - חסר תקדים"". Ynet. נבדק ב-2022-07-27.
  6. ^ ישראלי, יוגב (2022-03-23). "כך משפיעים שינויי האקלים על עצי האשור באירופה". Ynet. נבדק ב-2022-03-23.
  7. ^ משבר האקלים הפך את איטליה ליבואנית זיתים, באתר כלכליסט
  8. ^ Climate change is making our food less nutritious, הפורום הכלכלי העולמי
  9. ^ בריאות וסביבה – שינויי אקלים: היערכות בתחום הבריאות, באתר המשרד להגנת הסביבה
  10. ^ אתר למנויים בלבד רחלי מלק-בודה, ‏העולם מנסה לפענח את סוד העמידות של אלמוגי אילת, בעיתון מקור ראשון, 22 בספטמבר 2019
  11. ^ הידיעות, סוכנויות; פישר, נעה (2022-03-21). "שונית האלמוגים הגדולה בעולם שוב מלבינה". Ynet. נבדק ב-2022-03-21.
  12. ^ פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' אופירה אילון, ד"ר רוסלנה פלטניק ואיילת דוידוביץ', הצעת מחקר לשנת 2002, באתר המשרד להגנת הסביבה
  13. ^ דף הבית | מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים, באתר www.iccic.org.il
  14. ^ 14.0 14.1 שני אשכנזי, ‏חולים בשפעת? גם זה קשור לשינויי האקלים, באתר גלובס
  15. ^ ישראל לא ערוכה להתפרצות מחלות שנגרמות בשל שינויי מזג אוויר קיצוניים, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ‏25 באוקטובר 2018
  16. ^ תמר רביב ואלון זס"ק, היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים, באתר "אקולוגיה וסביבה"
  17. ^ ד"ר רפי קנט וד"ר מיכל שורק, השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן, באתר "אקולוגיה וסביבה"
  18. ^ School strike for climate: Protests staged around the world, BBC
  19. ^ Global Climate Strike: Record number of students walk out, CNN
  20. ^ 20.0 20.1 Across the globe, millions join biggest climate protest ever, הגרדיאן
  21. ^ How big was the global climate strike? 4 million people, activists estimate., VOX


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34441568שינוי אקלים