שארל אלבר גובאט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'ארלס אלברט גובאט

שארל אלבר גובאטאנגלית: Charles Albert Gobat; ‏21 במאי 1843 - 16 במרץ 1914) היה עורך דין ומדינאי שווייצרי, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1902, במשותף עם השווייצרי אלי דוקומון.

גובאט נולד ב-1843 בעיר טרמלה בשווייץ, בן לכומר פרוטסטנטי ואחיינו של סמואל גובאט, מיסיונר אשר שימש כבישוף של ירושלים. בצעירותו זכה גובאט לחינוך נרחב ולמד בין השאר באוניברסיטאות של בזל, פריז וברן. לאחר שהשלים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת היידלברג ב-1867, עסק גובאט בעריכת דין בברן וכמו כן שימש כמרצה למשפטים.

משרדו של גובאט הפך במהרה לאחד המובילים במדינה וההכרה לה זכה הובילה אותו לפתח קריירה פוליטית. ב-1882 מונה למפקח על החינוך בקנטון ברן ובתפקידו זה יישם מספר רפורמות חשובות. ב-1890 נבחר לשמש חבר במועצה הלאומית של שווייץ והחל להיות מעורב בארגונים בינלאומיים לקידום השלום.

ב-1891 גובאט מונה למזכיר הכללי של 'לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ' (בצרפתית: Bureau international de la paix) וב-1902 זכה בפרס נובל לשלום במשותף עם מנהל הארגון, אלי דוקומון. לאחר מותו של דוקומון, ב-1906, לקח גובאט על עצמו את ניהול הלשכה, שזכתה בפרס נובל לשלום ב-1910.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארל אלבר גובאט בוויקישיתוף