אלווה מירדאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אלווה ריימר מירדאלשוודית: Alva Reimer Myrdal) ‏(31 בינואר 1902 - 1 בפברואר 1986) הייתה סוציולוגית, פוליטיקאית ודיפלומטית שוודית וכלת פרס נובל לשלום לשנת 1982. הייתה נשואה לגונאר מירדאל, חתן פרס נובל לכלכלה.

תחילת דרכה

מירדאל נולדה באופסלה שבשוודיה הייתה אחת מחמשת ילדיהם של אלברט ריימר, קבלן בניין שהיה חבר מועצת העיר אסקילטונה במזרח שוודיה, ולובה לרסון ריימר. מירדאל התעמתה עם אמה על מנת שזו תאפשר ללכת ללמוד בבית ספר תיכון ואף הציעה לממן את לימודיה שלה. היא למדה באוניברסיטת סטוקהולם שפות סנקדנביות וספרות והיסטוריה של הדת ועבדה בספרייה לפרנסתה[1]. ב־1924 היא נישאה לגונאר מירדאל. הזוג מירדאל למד בעיות חברתיות וכלכליות בלונדון, במשך שבע שנים בלייפציג, בסטוקהולם, בז'נבה ובארצות הברית, לשם הם נסעו בזכות מלגת רוקפלר[2]. ב-1934 היא קבלה תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניבריסטת אופסלה[1].

קריירה

ב־1934 אלווה וגונאר מירדאל כתבו ביחד הספר "Crisis in the Population Question" ("משבר בשאלת האוכלוסייה"). הספר דן בירידת שיעור הילודה בשוודיה ובפתרונות לסוגיה. ספרם זה עסק בחיפוש אחר רפורמות חברתיות שיאפשרו קיום חופש הפרט (במיוחד עבור נשים), לצד עידוד ילודה. לטענתם הסיבה לירידה בשיעור הילודה אינה קשורה לבעיות מוסריות, כפי שטענו השמרנים בשוודיה אלא למבנה הכלכלי והחברתי. זוגות יולדים פחות ילדים משום שילדים הפכו לעול כלכלי ואמהות נדרשות להפסיק לעבוד על מנת לגדל אותם[3]. על מנת לעודד נטליזם (עמדה פילוסופית המייחסת להולדה ולריבוי טבעי ערך חיובי) משפחות עם ילדים צריכות לקבל תמיכה בצורת רפורמות שונות כגון טיפול רפואי חינם, ארוחות צהריים חינם בבית הספר, דיור בר השגה ושכר דירה מסובסד. הרעיון ששני ההורים יכולים לעבוד מחוץ לבית וכי התפיסה המשפחתית הפטריארכלית השלטת (האב מפרנס העיקרי והאם עקרת בית ועוזרת בפרנסה) צריכה להשתנות באופן משמעותי. השינוי יבוא באמצעות מסגרות מתאימות שהמדינה נדרשת להקים[4]. הספר השפיע על התכנון וההוצאה לפועל של מדיניות הרווחה הלאומית במדינות סקנדינביה[1].

מירדאל פעלה במסגרת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה, מטעמה היא פעלה באופן רשמי משנות הארבעים של המאה ה-20. כנציגת המפלגה היא מונתה לראש צוות במסגרת הכנת מדיניות הרווחה של האומות המאוחדות בשנת 1949. בשנים 19501955 הייתה מירדאל יו"ר החטיבה למדעי החברה באונסק"ו, האישה הראשונה לשאת בתפקיד בדרגה בכירה במוסדות האו"ם. לאחר מכן הייתה שגרירת שוודיה בהודו.

בשנת 1962 נבחרה מירדאל לחברת הפרלמנט השוודי. מאותה שנה ועד 1973 היא נשלחה כנציגת שוודיה לדיוני ועדת האומות המאוחדות לפירוק החימוש, ובשנים 19661973 הייתה מירדאל יועצת בנושא התפרקות מנשק לממשלת שוודיה. מתוקף פעילותה לקידום פירוק הנשק העולמי, הוענק לה בשנת 1982 פרס נובל לשלום, במשותף עם אלפונסו גרסיה רובלס.

פרסים

בנוסף לפרס נובל לשלום זכתה מירדאל גם בפרס השלום של גרמניה המערבית בשנת 1970, יחד עם גונאר מירדאל, בפרס השלום על שם אלברט איינשטיין ב-1980 ובפרס פרס בראט רטנה להבנה בינלאומית, שנה לאחר מכן[5].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלווה מירדאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Alva Myrdal facts, information, pictures | Encyclopedia.com articles about Alva Myrdal, www.encyclopedia.com (באנגלית)
  2. ^ Pace, Eric (1986-02-03). "Alva Myrdal, Nobel Women, Dies in Sweden at 84". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-02-23.
  3. ^ Hideko Magara, Economic Crises and Policy Regimes: The Dynamics of Policy Innovation and Paradigmatic Change, Edward Elgar Pub, 2014, עמ' 340
  4. ^ Valeska Henze, Improving Future(s): Youth Imagery as Representations of the Political Cultures in Sweden and Poland, BWV Berliner Wissenschafts-Verlag, 2014, עמ' 88-89
  5. ^ "Alva Reimer Myrdal | Swedish diplomat". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2018-02-23.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26518962אלווה מירדאל