אונג סן סו צ'י
| לידה |
 יאנגון, בורמה הבריטית (אנ') | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 מיאנמר | ||||||
| |||||||
אָאוּנְג סַאן סוּ צִ'י (בבורמזית: အောင်ဆန်းစုကြည်; נולדה ב-19 ביוני 1945 ביאנגון (ראנגון), מיאנמר) היא פוליטיקאית בורמזית, שכיהנה החל מאפריל 2016 עד פברואר 2021 כיועצת מדינה של מיאנמר (תפקיד דומה לזה של ראש ממשלה שנוצר עבורה) ויושבת ראש של מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה, עד שנעצרה במהלך ההפיכה הצבאית במיאנמר 2021. היא נחשבה לאורך שנות מאבקה באופוזיציה לאחת הפעילות הבולטות בעולם למען קידום הדמוקרטיה וזכויות אדם. בשנת 1990 ניצחה מפלגתה בבחירות הכלליות, אך הכת הצבאית אשר שלטה אז סירבה לוותר על השלטון. בשנת 1991 זכתה בפרס נובל לשלום על פעילותה לקידום הדמוקרטיה בבורמה תוך דבקות בדרך של התנגדות לא אלימה לפי דוגמתם של מהטמה גנדי ומרטין לותר קינג ולפי עקרונות בודהיסטים מהם הושפעה עמוקות.
היא כיהנה החל ממרץ 2016 גם בתפקידים של שרת החוץ של מיאנמר ושרה לענייני משרד הנשיא.
ב־2018 קבע צוות בדיקה מטעם מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם כי ממשלתה של סו צ'י תרמה לביצוע מעשי הזוועות והטבח בבני הרוהינגיה[1]. כתוצאה, נשללו ממנה מספר פרסים שהוענקו לה במהלך שנות המאסר וההתנגדות שלה, ביניהם פרס זכויות האדם של אמנסטי אינטרנשיונל, שהאשימו אותה ב"בגידה מבישה" וכן הפרס על שם אלי ויזל מטעם מוזיאון השואה האמריקאי[2].
שם
במיאנמר אין שימוש בשמות משפחה, ושמה הפרטי כולל את שם אביה אונג-סן, של סבתה מצד אביה, סו, ושמה של אימה צ'י. כתואר כבוד קוראים בתרבות הבורמזית לצעיר/צעירה "אח/ות" ולמבוגר "דוד" (או) או "דודה" (דאו) ולכן היא מכונה "דאו סו צ'י".
קורות חייה
סו צ'י היא בתם הצעירה של הגנרל אונג סן ושל קין-צ'י, שהייתה שגרירת בורמה בהודו ונפאל. אביה עמד בראש המאבק למען עצמאות בורמה וניהל את המשא ומתן מול הבריטים ועם השבטים הצפוניים על הקמת האיחוד של בורמה, אך נרצח בידי יריבים פוליטיים מבית בשנת 1947, שנה לפני קבלת העצמאות. סו צ'י הצעירה עברה עם אמה השגרירה לניו דלהי, ובשנת 1964 השלימה את לימודיה בקולג' "ליידי סרי-ראם" אשר בבירה ההודית. מיד לאחר מכן עקרה לבדה לבריטניה, ובשנת 1969 קיבלה מטעם אוניברסיטת אוקספורד תואר שני (MA) בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה. היא עברה לניו יורק, שם עבדה כשלוש שנים עבור האו"ם בתקופה בה בן ארצה, או תאנט, שימש כמזכירו הכללי של הארגון.
בשנת 1971 נישאה לד"ר מייקל אריס, מומחה לענייני טיבט מאוניברסיטת אוקספורד. לזוג נולדו שני ילדים: אלכסנדר (בשנת 1972) וקים (בשנת 1977). בני הזוג התגוררו באוקספורד, אם כי סו צ'י שהתה לפרקים, לעיתים עם בעלה, ביפן, הודו ובהוטן. במקביל עבדה כחוקרת לתואר שני בנושא ספרות בורמזית באוניברסיטת לונדון.
בשנת 1988 הוזעקה סו צ'י לבורמה כדי שתוכל לסעוד את אמה אשר מצבה הידרדר בעקבות אירוע מוחי חריף. באותם ימים סערו בבורמה הרוחות נוכח המדיניות הכלכלית הכושלת מבית מדרשו של הגנרל הבכיר נה וין. נה וין שלט בבורמה ביד ברזל מאז חולל בשנת 1962 הפיכה צבאית והדיח את ראש הממשלה, או נו, אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות.
בגין הלחץ הציבורי התפטר נה וין ב-23 ביולי 1988, אך הפגנות הענק בדרישה לדמוקרטיזציה לא שככו. הדיקטטור הפורש הבהיר בנאום ההתפטרות כי לא ישלים עם המשך המחאה וכי "הצבא לא יירה עוד כדי להזהיר כי אם במטרה לפגוע". בהתחייבות זו הוא עמד, וכוחות הביטחון אכן דיכאו את ההפגנות באכזריות יוצאת דופן תוך רצח של אלפי מפגינים, בהם נזירים בודהיסטים[3].
ב-26 באוגוסט 1988 נשאה סו צ'י נאום מכונן למרגלות פגודת שוודגון - האתר הבודהיסטי המקודש ביותר בבורמה. "כבתו של אבי איני יכולה להיוותר אדישה אל מול פני המציאות" אמרה סו צ'י לקהל של מאות אלפים, ואולי אף מיליון, בני אדם[4]. בנאומה הציבורי הראשון קראה לקיים במהירות בחירות דמוקרטיות רב-מפלגתיות והפצירה בצבא לחדול ממעשי האלימות הקשים כלפי אזרחים. רהוטה, כריזמטית ובעלת ייחוס משפחתי מפואר, הפכה סו צ'י, אז בת 43, באחת למנהיגה הבלתי-מעורערת של האופוזיציה.
אך לכת הצבאית - אשר כינתה עצמה "מועצת המדינה לשלום ולפיתוח", SLORC בקיצור - לא הייתה כל כוונה לוותר על השלטון עם הסתלקותו של נה וין. הגנרלים אף החליטו בשנת 1989 כי סו צ'י תושם במאסר בית במעונה, בשדרות האוניברסיטה ביאנגון. באותה שנה הכריז עליה ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כאסירת מצפון[5]. בשנת 1990 הסכימה הכת לערוך בחירות, ומפלגתה של סו צ'י, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, ניצחה ב-392 מבין 492 מחוזות הבחירה. מועצת המדינה אשר נדהמה מגודל התבוסה בקלפיות העדיפה להתעלם מתוצאות הבחירות וסירבה לאפשר לעם לממש את רצונו.
מדינות המערב גינו בתקיפות את ראשי הכת הצבאית, וסו צ'י עצמה, כדוברת הרהוטה ביותר של המאבק הבורמזי, זכתה בשלל פרסים בינלאומיים שביקשו להביע תמיכה במאבק למען דמוקרטיה בבורמה. עם פרסים אלו נמנים פרס סחרוב לחופש המחשבה אותו קיבלה בשנת 1990, ופרס נובל לשלום אותו קיבלה שנה לאחר מכן. במסגרת נימוקי הזכייה הגדירה ועדת הנובל את סו צ'י כ"אחת מהדוגמאות הייחודיות ביותר אשר נראו באסיה בעשורים האחרונים בהקשר של הפגנת אומץ לב אזרחי".
ארצות הברית העניקה לסו צ'י את שני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר שלה: מדליית החירות הנשיאותית אשר הוענקה לה על ידי הנשיא ביל קלינטון בשנת 2000, ומדליית הזהב של הקונגרס אשר הוענקה לה בשנת 2008.
למרות תשומת הלב הבינלאומית שוחררה סו צ'י ממעצר הבית רק בשנת 1995. לאורך השנים עשו השלטונות כל אשר לאל ידם כדי שסו צ'י תיאות לעזוב את בורמה, אך היא סירבה משום שידעה שחזרתה לא תותר. בשנת 1997 חלה בעלה של סו צ'י, מייקל אריס, בסרטן. סו צ'י לא עזבה את ארצה אפילו כאשר כל ניסיונותיו של אריס לקבל אשרת כניסה לבורמה כדי שיוכל להיפרד מרעייתו עלו בתוהו. אריס נפטר בבריטניה כעבור שנתיים.
בספטמבר 2000 היא הושמה שוב במעצר בית, אך ב-6 במאי 2002, לאחר משא ומתן בניהולה של בריטניה, שוחררה. בסוף מאי 2003 היא נעצרה שוב. לאחר תקופת מאסר וניתוח שעברה בספטמבר, היא הושמה שוב במעצר בית ביאנגון. ב-13 בנובמבר 2010 שוחררה ממעצר הבית[6]. שחרורה נחשב לאבן דרך בנתיב הדמוקרטיזציה בבורמה, ומשקף את רצונו של נשיא בורמה של אז, (גנרל בדימוס) תיין סיין, לשתף פעולה עם סו צ'י.
במהלך התקופות שבהן הושמה במעצר בית אמרה סו צ'י כי הקפידה לשמור על אורח חיים פעיל אשר כלל מדיטציה יומית וקריאת ספרים רבים. כמו כן היא הרבתה להאזין לרדיו, בעיקר ל-BBC, שם גם שמעה על הכוונה להעניק לה את פרס נובל לשלום. בשלל ראיונות שבה והדגישה כי מבחינתה מעצר הבית לא היה עונש כבד וכי התנאים היו נוחים לאין ערוך בהשוואה לחבריה למאבק אשר נכלאו בבתי הכלא הידועים לשמצה של בורמה.
בחירות הביניים בשנת 2012
באפריל 2012 החליטה סו צ'י כי מפלגתה, הליגה הלאומית למען דמוקרטיה, תיטול חלק בבחירות ביניים שנקבעו לאותו חודש. תוצאות הבחירות היו הוכחה נוספת לפופולריות האישית של סו צ'י בקרב בני עמה; מפלגתה זכתה ב-43 מושבים מתוך 44 מחוזות הבחירה בהם התמודדו נציגי המפלגה (בפרלמנט הבורמזי, על שני בתיו, יש 664 מושבים). סו צ'י, אשר הגדירה את הבחירות כ"חופשיות למדי", נבחרה כחברת פרלמנט מטעם מחוז חקלאי עני למדי[7]. אף על פי שסו צ'י עמדה בראש מפלגת אופוזיציה קטנה יחסית, היא מונתה באוגוסט בידי יו"ר הבית התחתון של הפרלמנט לעמוד בראש ועדה פרלמנטרית לפיקוח על שלטון החוק[8].
איתות נוסף אשר העיד על אמונתה של סו צ'י ברצינות כוונותיו של הנשיא תיין סיין, לבד מנכונותה להשתתף בבחירות, התקבל בסוף מאי 2012. אז יצאה לראשונה אל מחוץ לגבולות ארצה מאז שבה אליה ב-1988. בנאומה בפני באי הפורום הכלכלי העולמי בבנגקוק הזהירה כי תהליכי הדמוקרטיזציה בארצה שבריריים, וכי יידרש סיוע רב לחיזוקם. היא גם קראה למשקיעים זרים לשמור על מידה של ספקנות בריאה כלפי השלטון, ולוודא כי כספיהם לא יזרמו לכיסי אנשי עסקים שמקורבים לשלטון הצבאי הקודם. סו צ'י אף ביקרה במחנה פליטים בגבול בורמה-תאילנד והתקבלה בחום רב על ידי רבים ממי שנמלטו למדינה השכנה נוכח הזוועות שעוללו חיילי צבא בורמה. הדברים אמורים בעיקר לגבי בני המיעוטים הלאומיים אשר מתגוררים באזורי הספר.
חודש לאחר מכן יצאה למסע באירופה. נאום קבלת פרס נובל באוסלו, 21 שנים לאחר שהוענק לה, ריגש רבים. אל דבלין הגיעה עם תומך ותיק, סולן U2 בונו. בבירת אירלנד קיבלה את עיטור החופש של דבלין (עיטור שהוענק גם לג'ון קנדי, לנלסון מנדלה ולברק אובמה). בפורום אקדמי בבריטניה הדגישה כי שמירה על שלטון החוק היא הדרך היחידה להבטיח את זכויות האדם בבורמה, בדגש על זכויות המיעוטים הלאומיים ובני הרוהינגיה, מיעוט מוסלמי שסובל מרדיפה חמורה במיוחד[9].
ב-21 ביוני 2012 נפגשו סו צ'י וראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, בדאונינג 10, פגישה אשר הזכירה את פגישתו המפורסמת של אביה, בשנת 1947, עם ראש ממשלת בריטניה דאז, קלמנט אטלי, כדי לגבש את החוקה של בורמה העצמאית[10]. היא אף נשאה נאום באולם וסטמינסטר בפני שני בתי הפרלמנט, ובכך הפכה לאישה השנייה, אחרי המלכה אליזבת השנייה, שזכתה לכבוד זה. בנאומה קראה למדינות העולם בכלל, ולבריטניה בפרט, להתייחס לבורמה כשווה בין שווים ולסייע ככל יכולתן לכינון מוסדות. היא אף הזהירה כי אם תוחמץ ההזדמנות הנוכחית לכונן בבורמה דמוקרטיה יציבה, ייתכן שזו תשוב רק בעוד כמה עשורים.
בספטמבר 2012 יצאה סו צ'י למסע בן שבועיים בארצות הברית שבמהלכו נפגשה בבית הלבן עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה וכן עם מזכירת המדינה וידידתה הילרי קלינטון וכן עם ראשי הקונגרס משתי המפלגות. במהלך ביקורה הכריזה ארצות הברית על הסרה של חלק גדול מהסנקציות אשר הטילה על מיאנמר; סו צ'י תמכה במהלך. היא התקבלה בחום רב הן בוושינגטון הבירה, והן במפגשיה עם הקהילה הבורמזית בארצות הברית.
בנובמבר ביקרה בהודו, וציינה כי אף על פי שההנהגה ההודית בחרה בעבר להתקרב לכת הצבאית, ולא תמכה די במאבק למען הדמוקרטיה, אין בלבה כעס משום שהיא יודעת שממשלות באות והולכות אך היחסים החמים בין העמים חשובים יותר. באותו חודש הגיע הנשיא אובמה לביקור ראשון של נשיא אמריקני מכהן בבורמה מאז ומעולם, ואף נפגש עם סו צ'י במעונה, שם הודתה לו על תמיכת ארצות הברית לאורך השנים.
הבחירות בנובמבר 2015. יועצת מדינה עם סמכויות של ראש ממשלה
בבחירות הכלליות אשר נערכו בנובמבר 2015 זכתה מפלגתה של סו צ'י ברוב גדול של 80 אחוז מקולות הבוחרים[11]. היא קיבלה 255 מושבים בבית הנבחרים ו-135 מושבים בבית הלאומים. אונג סן סו צ'י עצמה נבחרה שוב בבית הנבחרים. הנשיא תיין סיין כבר ציין כי לא יתנגד לבחירתה של סו צ'י לנשיאה אם ירצה זאת העם[12]. אך בחוקה הבורמזית נכתב כי לא ייבחר לנשיא מי שבני משפחתו הקרובה הם נתינים זרים (ילדיה של סו צ'י אינם אזרחי בורמה, אחיה אמריקני ובעלה היה בריטי). כל שינוי בחוקה מחייב רוב של לפחות 75% מחברי הפרלמנט, אך הואיל ו-25% מהמושבים בכל גוף נבחר בבורמה משוריינים לנציגי הצבא, ברור כי כל תמורה מחייבת הסכמה או לפחות אי התנגדות של הגנרלים. סו צ'י עצמה בטוחה ביכולתה לנהל דיאלוג ולשכנע את הצבא להסכים לתיקונים ברוח הדמוקרטיה בחוקה, לבד מסעיף בדבר מינוי נשיא היא מתנגדת לסמכות שמקנה החוקה למפקד הצבא ליטול את מושכות השלטון אם יחוש כי המדינה בסכנה. עוד לפני הבחירות הבהירה אונג סן סו צ'י שאפילו אם תיחסם בפניה הדרך לנשיאות אם תזכה בבחירות היא תנהל את הממשלה בכל ממשל שבהנהגת מפלגתה . ב-30 במרץ 2016 התמנתה לשר לענייני משרד הנשיא, שרת החוץ, שרת החינוך ושרת האנרגיה בממשלה שקמה בראשות הנשיא החדש טין צ'ו. כעבור זמן קצר נשארה רק בתפקידי שרה למשרד הנשיא ושרת החוץ, תפקידים אותם היא ממלאת עד היום. הנשיא טין צ'ו מינה אותה ליועצת מדינה, תפקיד השקול כנגד תפקיד ראש הממשלה. בית הלאומים אישר יצירת התפקיד ב-1 באפריל 2016 ובית הנבחרים אישר אותו ב-5 באפריל 2016. למחרת היא נכנסה לתפקיד.
היא פעלה לכך שארגון האומות המאוחדות הכריז על יום המודעות לאזור הטרופי.
סוגיית בני רוהינגיה ושינויים בשלטון
אחרי פעולות אלימות של ארגון גרילה של בני רוהינגיה נגד אנשי ביטחון ומתקניהם בשנת 2016 עבר הצבא הבורמזי לפעולות תגמול שהתלוו במדיניות יד קשה נגד אוכלוסייה זו. בשנת 2017 600,000 בני רוהיניגיה נאלצו להימלט לבנגלדש השכנה. אונג סן סו קיו הואשמה כי לא הרימה קול נגד מעשי הצבא וברחבי העולם הועלו נגד הנהגת מיאנמר האשמות כבדות בטיהור אתני ו"רצח עם". בנסיבות אלה כמה מפרסיה ואותות ההוקרה שאונג סן סו קיו זכתה בהם בעבר - כמו פרס אלי ויזל, המדליה מטעם אוניברסיטת אוקספורד ואזרחות הכבוד של קנדה נלקחו ממנה בחזרה. במרץ 2018 עקב תנועת מחאה עממית, התפטר הנשיא טין קיו במפתיע, מסיבות בריאות. יורשו בתפקיד, וין מינט, הוא פעיל ותיק של הליגה הלאומית למען הדמוקרטיה, אולם המדיניות של הממשל הבורמזי בסוגיית בני רוהיניגה לא השתנתה.
ב-31 בינואר 2021, נעצרה אונג סן סו צ'י בידי צבא מיאנמר, שהכריז על תוצאות הבחירות הכלליות בנובמבר 2020 כמזויפות[13][14]. היא הועמדה לדין ונדונה לארבע שנות מאסר.[15]
דמותה במדיה האמנותית
קולנוע
- 2011 - הופק סרט על חייה "The Lady" בבימויו של לוק בסון
פרסים ואותות הוקרה
- 1990 - פרס סחרוב לחופש המחשבה
- 1990 - פרס תורולף-ראפטו (נורווגיה) - מטעם קרן ראפטו לזכויות האדם
- 1991 - הפרס נובל לשלום - "על מאבקה הלא אלים למען דמוקרטיה וזכויות האדם"
- 1992 - הפרס הבינלאומי סימון בוליבר - מטעם אונסק"ו
- 1995 - הפרס ג'ווהרלאל נהרו
- 1997 - הפרס אוקספורד לחירות - הושהה בשנת 2017
- 2000 - מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית
- 2005 - פרס אולוף פלמה
- 2007 - חברה בקבוצת "Global Elders" לקידום השלום וזכויות האדם בעולם
- 2008 - הפרס הבינלאומי של קטלוניה
- 2009 - פרס שגרירת המצפון מטעם הארגון "אמנסטי אינטרנשנל" (בוטל בשנת 2018)
- 2012 - לגיון הכבוד של צרפת בדרגת מפקד
- 2012 - פרס אלי ויזל מטעם מוזיאון השואה בוושינגטון (בוטל ב-2018)
- מדליית החופש של העיר אדינבורו (בוטלה ב-2018)
- תוארי אזרחות כבוד : של העיר פריז (2004) (בוטלה בשנת 2018), של קנדה (2007) (בוטלה ב-2018)
- תוארי דוקטור לשם כבוד - של האוניברסיטה החופשית של בריסל (1994), של האוניברסיטה הקתולית של לוון (1998)
ספרים
- Freedom from Fear (1991)
- Letters from Burma (1991)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אונג סן סו צ'י |
- אונג סן סו צ'י, באתר פרס נובל (באנגלית)
- החלטת ועדת פרס נובל על זכיית אונג סן סו צ'י
- על נאום אונג סן סו צ'י בפורום הכלכלי העולמי בבנגקוק, 1 ביוני 2012
רועי סמיוני, כלת פרס נובל למלחמה, באתר הארץ, 22 ביולי 2019- אונג סן סו צ'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סרטי קולנוע קשורים
"The Lady", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "Beyond Rangoon", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "Burma VJ: Reporter i et lukket land", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, האו"ם: מיאנמר חתרה לרצח עם, גם כלת פרס נובל לשלום אשמה, באתר ynet, 27 באוגוסט 2018
- ^ Aung San Suu Kyi stripped of Amnesty's highest honour over 'shameful betrayal', Rebecca Ratcliffe, The Guardian, 12 Nov 2018
- ^ BBC NEWS | Asia-Pacific | Burma's 1988 protests
- ^ Daw Aung San Suu Kyi's firt ever public speech 1988 - YouTube
- ^ כרונולוגיה באתר אמנסטי, 15 ביוני 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, ראש האופוזיציה במיאנמר שוחררה; "עת לשוחח", באתר ynet, 13 בנובמבר 2010
- ^ Aung San Suu Kyi wins right to run in Burma elections | World news | guardian.co.uk
- ^ Suu Kyi to head ‘rule of law’ committee | Democratic Voice of Burma
- ^ מאות נהרגו בהתנגשויות אלימות במיאנמר
- ^ Aung San Suu Kyi at parliament: Politics live blog. The Guardian 21.6.2012
- ^ ניצחון ענק לאופוזיציה במיאנמר: 80% תמיכה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
- ^ BBC News - Burma's Thein Sein: 'Aung San Suu Kyi could be president'
- ^ רויטרס, ידיעה על מעצרה באתר ה"סידני מורנינג הראלד", 1 בפברואר 2021 (באנגלית)
- ^ הנובל של מנהיגת מיאנמר הוכתם בדם כשהגנה על הצבא. ואז הוא עצר אותה שוב, באתר וואלה!, 1 בפברואר 2021
- ^ סוכנויות הידיעות, מנהיגת מיאנמר המודחת סו צ'י נשלחה ל-4 שנות מאסר, באתר וואלה!, 6 בדצמבר 2021
32732429אונג סן סו צ'י
- תבניות ניווט - פרס נובל
- אי-אלימות
- זוכי פרס נובל לשלום
- דיסידנטים
- זוכות פרס סחרוב
- זוכי פרס סחרוב
- פוליטיקאים בורמזים
- אסירי מצפון על פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל
- מסדר אוסטרליה: עמיתים
- זוכות פרס נובל לשלום
- אסירים פוליטיים
- שרות חוץ
- מקבלות מדליית הזהב של הקונגרס
- מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס
- מקבלות מדליית החירות הנשיאותית
- מקבלי מדליית החירות הנשיאותית
- נשים בודהיסטיות
- זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה
- אישים שהופיעו ברשימת טיים 100
- מורשעים בדין באסיה
- ילידות 1945