אלי דוקומון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלי דוקומון

אלי דוקומוןצרפתית: Élie Ducommun;‏ 19 בפברואר 1833 - 7 בדצמבר 1906) היה עיתונאי שווייצרי ופעיל שלום. זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1902, יחד עם עורך הדין צ'ארלס אלברט גובאט.

דקומון נולד בז'נבה ועבד למחייתו כמתרגל, מורה לשפות, עיתונאי ועורך. משרתו הראשונה, לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים בגיל 17, הייתה כמורה פרטי במשפחה עשירה בחבל סקסוניה בגרמניה, שם רכש שליטה בשפה הגרמנית. הוא שימש כמתורגמן של הנשיאות הפדרלית של שווייץ בין השנים 1873-1869. בשנת 1867 הוא נמנה עם מייסדי 'הליגה לשלום ולחירות' (בצרפתית: Ligue de la paix et de la liberté), אף שהמשיך לעבוד לפרנסתו ואף שימש כמזכיר חברת הפלדה יורה-סימפלון בין השנים 1891-1873.

בשנת 1891 התמנה למנהלה הראשון של לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ, אשר הייתה לארגון השלום הראשון שאינו ממשלתי. הוא סירב לקבל שכר עבור עבודתו בארגון וטען כי הוא מבקש לנהלו אך ורק מסיבות אידאולוגיות. כישוריו הארגוניים תרמו להצלחת הארגון. בשנת 1902 הוענק לו פרס נובל לשלום והוא המשיך לשרת כמנהל הארגון עד למותו בשנת 1906.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי דוקומון בוויקישיתוף



ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24011095אלי דוקומון