קאילש סאטיארת'י (הינדית: कैलाश सत्यार्थी; נולד ב-11 בינואר1954) הוא פעיל זכויות הילדהודי וחתן פרס נובל לשלום לשנת 2014. בשנת 1980 ייסד סאטיארת'י את "התנועה להצלת הילדות" ופעל להגנת זכויותיהם של כשמונים אלף ילדים.[1] בשנת 2014 הוענק לו פרס נובל לשלום, יחד עם מלאלה יוסופזאי, "על מאבק נגד דיכוי ילדים וצעירים ולמען זכותם של כל הילדים לחינוך."[2]
חייו ועבודתו
סאטיארת'י נולד במחוז וידישה במדינת מאדהיה פרדש. לאחר שסיים לימודי תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי סמראט אשוק שבווידישה המשיך בלימודים מתקדמים בהנדסת מתח גבוה. עם סיום לימודיו לימד משך מספר שנים במכללה בבופאל.
בשנת 1980 עזב את משרת ההוראה והחל לעבוד כמזכיר כללי של ארגון החזית המאוחדת לעבודה חופשית, באותה שנה אף ייסד את התנועה להצלת הילדות. הוא היה אף מעורב בתנועה העולמית נגד עבודת ילדים (באנגלית: Global march against child labor), תנועה עממית בינלאומית שהחלה בשנת 1998 ואשר איחדה ארגונים ויחידים למאבק נגד עבודת ילדים. הוא היה אף נשיא התנועה העולמית למען חינוך מעת היווסדה בשנת 1999 ועד לשנת 2011. סאטיארת'י קבע את תו הטוויה (באנגלית: Rugmark בעבר, והיום: Goodweave), שהוא תו יצרן המוצמד לשטיחים שיוצרו בדרום אסיה ומעיד על כך שילדים לא היו מעורבים בייצור השטיח. את תו הטוויה ליווה מסע יחסי ציבור, שנערך באירופה ובארצות הברית בשלהי שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, להעלאת מודעות הציבור לאחריות היצרן להקפדה על ערכים חברתיים בתחום הצריכה והמסחר. סאטיארת'י תרם להעלאת מודעות הציבור לתפיסת עבודת ילדים כנושא של זכויות אדם, זאת בנוסף להיבטי הרווחה שבתופעה זו. הוא טען כי עבודת ילדים מעודדת עוני, אבטלה, בערות, גידול אוכלוסייה ובעיות חברתיות נוספות. טענות אלה זכו לאישוש במספר מחקרים. לסאטיארת'י אף פעל ביצירת הקשרים בין התנועה נגד עבודת ילדים, לבין המאמצים לקידום "השכלה לכל". הוא שימש חבר בגוף שנוסד בארגון אונסק"ו לבחינת הקשר שבין עבודת ילדים לחינוך וכן היה חבר בוועד הארגון הבינלאומי לשותפות עולמית לחינוך (Global Partnership for Education) הפועל להשגת חינוך איכותי לילדים במדינות עניות, ובמספר ארגונים בינלאומיים נוספים.
בעשרים השנים האחרונות זכתה עבודתו של סאטיארת'י להכרה בינלאומית והוענקו לו פרסי הוקרה רבים במדינות שונות באירופה ובארצות הברית.