אייסאקו סאטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אייסאקו סאטו
佐藤 榮作
אייסאקו סאטו
אייסאקו סאטו
לידה 27 במרץ 1901
יפןיפן יפן
פטירה 3 ביוני 1975 (בגיל 74)
מדינה יפן
מפלגה המפלגה הליברלית-דמוקרטית
ראש ממשלת יפן ה־61, 62, 63
9 בנובמבר 19647 ביולי 1972
(7 שנים ו־34 שבועות)
מונרך בתקופה הירוהיטו
לא ידועלא ידוע שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא סאטו.

אייסאקו סאטויפנית: 佐藤 榮作;‏ 27 במרץ 1901 - 3 ביוני 1975) היה פוליטיקאי יפני וראש ממשלת יפן ה-39 במספר. נבחר לראשונה ב-9 בנובמבר 1964, וסיים את כהונתו, לאחר שלוש קדנציות, ב-7 ביולי 1972. סאטו היה ראש הממשלה היפני שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר.

ראשית חייו

סָטוֹ נולד במחוז ימאגוצ'י, ולמד משפט גרמני באוניברסיטת טוקיו. ב-1923 הוא עבר את בחינות השירות הציבורי, ובשנה שלאחר מכן החל לעבוד במשרד הרכבות היפני. הוא שימש מנהל משרד הרכבות של אוסקה מ-1944 עד 1946, וסגן שר התחבורה מ-1947 ועד 1948.

סאטו נכנס לדיאט ב-1949 כנציג המפלגה הליברלית. הוא החל לטפס בסולם הדרגות וב-1951 עד 1952 שימש שר הדואר והתקשורת. לאחר מכן הפך למזכיר הקבינט לראש הממשלה שיגרו יושידה מינואר 1953 עד יולי 1954.

לאחר יסוד המפלגה הליברלית-דמוקרטית עקב מיזוג המפלגה הליברלית עם המפלגה הדמוקרטית, שימש סאטו יושב ראש המפלגה מדצמבר 1957 עד יוני 1958, ולאחר מכן התמנה לשר האוצר בממשלותיהם של נובוסוקה קישי ושל האיאטו איקדה.

סאטו שימש שר הסחר הבינלאומי והתעשייה מיולי 1961 עד יולי 1962, ולאחר מכן היה מנהל הסוכנות למדע ולטכנולוגיה, מנהל הסוכנות לפיתוח הוקאידו ושר האחראי לארגון אולימפיאדת טוקיו, שנערכה בטוקיו ב-1964.

ראש הממשלה

לאחר שאיקדה התפטר מתפקידו בעקבות הידרדרות בבריאותו, מילא סאטו את מקומו. ממשלתו צברה כוח ובשלהי שנות ה-60 הוא שלט בכל ממשלת יפן. כראש ממשלה נהנה סאטו מפופולריות, הודות לכלכלה המשגשגת. עם זאת, מדיניות החוץ שלו, שאיזנה בין האינטרסים של ארצות הברית וסין, נחשבה חלשה. בשל תמיכתו של סאטו בהסכם שיתוף הפעולה וההגנה בין יפן וארצות הברית ובמלחמת וייטנאם התעוררו ברחבי יפן הפגנות סטודנטים כנגד סאטו, שהתרחבו לכדי הפגנות ענק, ובסופו של דבר אילצו את סאטו לסגור את אוניברסיטת טוקיו לשנה אחת ב-1969.

לאחר שלוש כהונות כראש הממשלה, החליט סאטו שלא לרוץ לכהונה רביעית. בבחירות הבאות זכה טקאו פוקודה במרבית הקולות של סיעתו של סאטו, אך שר המסחר והתעשייה קקואיי טנאקה נבחר לראשות הממשלה.

יחסים עם סין וטייוואן

סאטו הביע תמיכה ברפובליקה הסינית. הוא אישר הלוואה בסך 150 מיליון דולר לטייוואן ב-1965, ואף ביקר במדינה שנתיים לאחר מכן. ב-1969 טען סאטו שההגנה על טייוואן היא חיונית להגנת יפן, והביע התנגדות להצטרפות סין לאומות המאוחדות ב-1971 ולביקור ניקסון בסין שנה לאחר מכן.

נושא הגרעין

סאטו הגה את מדיניות שלושת הלַאווים ב-11 בדצמבר 1967, לפיה יפן לא תייצר, לא תכניס לתחומה ולא תביא לאזור נשק גרעיני. במהלך כהונתו ברשות הממשלה חתמה יפן על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, והדיאט אישר את עקרונות האמנה ב-1971.

עם זאת, על פי מסמכים סודיים מאותה תקופה שפרסמה ממשלת יפן ב-2008 עולה שסאטו דווקא תמך בפעולה גרעינית של ארצות הברית כנגד סין, וכן הסכים להצבת נשק גרעיני באוקינאווה, לאחר שזאת תשוב לריבונות יפנית.[1]

אוקינאווה

בסוף מלחמת העולם השנייה הייתה אוקינאווה נתונה תחת כיבוש אמריקאי. בעת ביקורו בארצות הברית ב-1965, ביקש סאטו מפורשות מהנשיא האמריקאי לינדון ג'ונסון להשיב את אוקינאווה ליפן, ובאוגוסט של אותה שנה היה לראש הממשלה היפני הראשון מאז המלחמה שביקר באי.

סאטו חתם על עסקה עם ריצ'רד ניקסון ב-1969, לפיה תשיב ארצות הברית את הריבונות על אוקינאווה ליפן, לאחר שתפנה את הנשק הגרעיני שהוצב באי, אך עם זאת, שמרה ארצות הברית על מספר בסיסים באזור. הריבונות על אוקינאווה שבה ליפן ב-1972.

לאחר הפרישה

סאטו זכה בפרס נובל לשלום עם שון מקברייד ב-1974, והיה לאסייני הראשון לקבל פרס זה.

חייו הפרטיים

סאטו נישא להירוקו מצואוקה ב-1926, ולזוג היו שני ילדים, ריוטרו ושינג'י. סאטו היה אחיו של ראש הממשלה היפני ה-56 נובוסוקה קישי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייסאקו סאטו בוויקישיתוף

הערות שוליים



הקודם:
האיאטו איקדה
ראש ממשלת יפן
(רשימה)
הבא:
קקואיי טנאקה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36777123אייסאקו סאטו