ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2009)
ועידת האו"ם לשינוי האקלים, המוכרת בשם ועידת קופנהגן, היא ועידה של האומות המאוחדות שהתקיימה במרכז בלה (Bella Center) בקופנהגן, דנמרק בין 7 בדצמבר ל-18 בדצמבר 2009. הוועידה הייתה הפגישה החמש-עשרה בין הצדדים החתומים על אמנת המסגרת של האו"ם בנוגע לשינויי האקלים והחמישית בין החתומים על פרוטוקול קיוטו. לאירוע קדם הכנס שינוי אקלימי: סיכונים גלובליים, אתגרים והחלטות במרץ 2009, שאורגן על ידי ארגון האוניברסיטאות הבינלאומי לשיתוף פעולה מחקרי ומטרתו המוצהרת הייתה סיכום הידע המדעי שנצבר בנושא שינויי האקלים.
קוני הדגארד (Hedegaard), פוליטיקאית דנית, הייתה נשיאת הכנס. התפקיד הועבר ללארס לקה ראסמוסן ראש ממשלת דנמרק באופן כמעט סמלי לקראת סיום הכנס.
הסכם קופנהגן נוסח על ידי ארצות הברית, סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה ב-18 בדצמבר. המסמך זיהה כי ההתמודדות עם שינוי האקלים היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של ימינו וכי יש לנקוט פעולות כדי לשמור על עליית טמפרטורה מרבית של שתי מעלות צלזיוס. המסמך אינו מחייב מבחינה משפטית ואינו מכיל כל התחייבויות לצמצום פליטת פחמן דו-חמצני ועל כן מדינות רבות וארגונים לא-ממשלתיים התנגדו להסכם זה.
הרקע לוועידה
ועידת קופנהגן נערכה בשיאן של התרחשויות ציבוריות בנושאים סביבתיים ברחבי העולם, וכן המודעות הגוברת והולכת בקרב אוכלוסיית העולם בנוגע לצורך לכווץ את החור שנפער באוזון ולבלום את התחממות כדור הארץ.
ספרו רב המכר של אל גור, אמת מטרידה, וכן סרטו התיעודי שיצא לאקרנים ב-2006 והפך לאחד מסרטי התעודה הרווחיים בכל הזמנים סיקרו את ההתחממות העולמית ויצרו קונצנזוס בינלאומי בנושא. פרס נובל לשלום שהוענק לו ב-2007 ביטא זאת היטב.
כניסתו של ברק אובמה לתפקיד נשיא ארצות הברית, שלוותה במערכת בחירות סוערת ובססמאות "Yes We Can" ו-"Change" עוררו תקווה עולמית כי הגיע "סוף עידן בוש" ומדיניותה של ארצות הברית בתחומים רבים, ביניהם בתחום הסביבתי, תשתנה.
כל אלו ועוד יצרו ציפייה אדירה ומתח עולמי לקראת הוועידה, ולמעלה מחמשת אלפים עיתונאים מרחבי העולם הגיעו לסקר. את פתיחת הוועידה ליווה הסרט Please Save The World לו נרשמו למעלה ממיליון צפיות ברשת האינטרנט.
מסע פרסום רחב בשם הופנהגן שאורגן על ידי האו"ם וארגון הפרסום הבינלאומי במטרה לתמוך ב-COP15 (אמנת המסגרת של האו"ם בנוגע לשינויי האקלים). במסגרתו נפתח אתר האינטרנט http://www.hopenhagen.org/ בו יכולים אזרחים מרחבי העולם לחתום על עצומה סביבתית
הפולמוס סביב השתתפות המשלחת הישראלית
משלחת רשמית מטעם ישראל, בראשות גלעד ארדן השר להגנת הסביבה, הגיעה לקופנהגן לצורך השתתפות בדיונים, המשלחת מנתה כ-30 חברים שרובם אנשי מקצוע מהמשרד להגנת הסביבה וכן אנשי גופים רלוונטיים נוספים. בהמשך הייתה אמורה להצטרף אליה משלחת ייצוגית גדולה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. משיחות של עיתונאים ישראלים עם חברים מהמשלחת התברר כי אין לה כמעט כל השפעה מעשית בוועידה, משום שכל משלחת חברה לקבוצות אינטרסים שייצגו את עמדותיה ואילו ישראל לא. בין הבולטות בקבוצות: קבוצת המדינות האפריקאיות, קבוצת מדינות האיים, קבוצת האיחוד האירופי, קבוצה של מדינות מתועשות ועשירות בה חברות ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה, ועוד. בכלי התקשורת בישראל פורסם שהמשלחת הרשמית ביקשה להצטרף לקבוצה בה חברות מקסיקו, קוריאה הדרומית ושווייץ, אך זאת האחרונה הטילה וטו על הצטרפות ישראל משום שחששה כי חילוקי דעותיה עם משלחות של מדינות אחרות עלולות לפגוע בנייטרליות שלה. הידיעה עוררה זעם רב בישראל, שרק התגבר כשב-12 בדצמבר הודיעה לשכת ראש הממשלה כי לא ייצא לקופנהגן מכיוון שהשתתפותו בכנס לא מצדיקה את העלויות הגבוהות הכרוכות בנסיעה ובשהייה בדנמרק. ארגוני הסביבה טענו באירוניה כי על רקע המצב הסביבתי הרעוע בישראל, אין טעם שראש הממשלה יצא לייצג אותה בפני בעולם. לבסוף הוחלט כי נשיא המדינה שמעון פרס ישתתף בכנס במקום נתניהו. בנאומו בפני משתתפי הכינוס התחייב פרס כי ישראל תפחית עד שנת 2020 את פליטת דו תחמוצת הפחמן שלה בכ-20% לעומת הגידול הצפוי, אך שר האוצר, יובל שטייניץ, הבהיר שאינו תומך ביעד שהציב פרס, וטען שהנשיא עמד על כך ש"הצגת יעד נמוך יותר פשוט לא באה בחשבון". לאחר הוועידה הפכה התחייבות בעל-פה זאת גם לעמדתה הרשמית של הממשלה, בעקבות מכתב התחייבות ששיגר השר להגנת הסביבה לאו"ם. בהמשך, הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד האוצר, כדי שתציע דרכים ליישום ההתחייבות הזאת.
רשימת הפעולות המוצעות
במהלך הכנס הצהירו מספר מדינות על צעדים שהן מתכוונות לנקוט אם יושג הסכם במהלך הוועידה. בסופו של דבר לא הושג הסכם, וההצהרות יהוו בסיס לדיון ב-2010.
| מדינה | כמות |
|---|---|
| נורווגיה | -בין -30% ל-40% |
| יפן | --25% |
| האיחוד האירופי | בין -20% ל-30% |
| רוסיה | בין -20% ל-25% |
| דרום אפריקה | -18% |
| איסלנד | -15% |
| ניו זילנד | בין -10% ל-20% |
| אוסטרליה | בין -4% ל-33% |
| ארצות הברית | -4% |
| קנדה | -3% |
| ברזיל | -1.8% |
| מדינה | כמות |
|---|---|
| סין | בין -40% ל-45% |
| הודו | בין -20% ל-25% |
הוועידה
אקטיביזם בוועידה
מספר עצרות מחאה קטנות נערכו בשבוע הראשון לוועידה, וההתכנסות המשמעותית הראשונה הייתה תהלוכה המונית שקראה להשגת הסכמה בינלאומית בנושא האקלים ב-12 בדצמבר. על פי ההערכות, השתתפו בה בין 40,000 ל-100,000 איש. 968 מפגינים נעצרו, מתוכם 19 על נשיאת סכינים ולבישת מסכות במהלך ההפגנה.
באותה עת התכנסה בעיר ועידה אלטרנטיבית, Klimaforum09, בה השתתפו יותר מ-50,000 איש. בכנס ניתנה במה לפעילי איכות סביבה מרחבי העולם שארצותיהם נפגעו מההתחממות העולמית. בוועידה השתתפו מנהיגים מרחבי העולם, ביניהם וונדנה שיבה מייסד נבאדניה והסופרת החברתית נעמי קליין.
הארגון האנטי-צרכני "The Yes Men" פרסם הצהרה מזויפת בשם שר הסביבה הקנדי ג'ים פרנטייס בה הוא מתחייב להפחית את רמת הפליטה של גזי חממה מ-1990 עד ל-2020 ב-40%, פי 13 מההתחייבות האמיתית. ההצהרה פורסמה על ידי ה"וול סטריט ג 'ורנל" לפני שנחשפה כתרמית. ג'ים פרנטייס תיאר אותה כ"בלתי רצויה[1]"
ארבעה פעילי גרינפיס התפרצו לארוחת ערב ב-18 בדצמבר בה השתתפו ראשי מדינות מרחבי העולם והניפו שלטים הם נכתב: "הפוליטיקאים מדברים, המנהיגים עושים". לפעולה נוצר הד עולמי, וביקורת רבה הוטחה במשטרת קופנהגן על כך שהארבעה הוחזקו כמעט חודש במעצר, בלי שהופנה כלפיהם אישום כלשהו.
בימיה האחרונים של הוועידה, נערכו הפגנות ספונטניות, רבות משתתפים ואלימות מאד בכל רחבי דנמרק תחת הקריאה למנהיגי העולם להגיע להסכמות כל עוד הוועידה מכונסת.
אקטיביזם בינלאומי
כ-20,000 בני אדם השתתפו בצעדה שהתקיימה בלונדון, שבוע לפני תחילת הכנס. הם קראו למנהיגים הבריטים לאלץ את המדינות המפותחות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן ב-40% עד שנת 2020 ולספק 150 מיליארד דולר מדי שנה עד 2020 כדי לסייע למדינות העניות להסתגל לשינויי האקלים[2]. כ-50,000 בני אדם השתתפו במספר צעדות באוסטרליה במהלך הכנס, בקריאה למנהיגי העולם ליצור הסכם מחייב[3]. ההפגנה הגדולה ביותר התקיימה במלבורן, אוסטרליה[4].
המסמך הדני
מסמך שהודלף, הידוע בשם "הטקסט הדני" משום שנוסח על ידי חברי המשלחת הדנית, גרם לוויכוח בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות. המסמך תויג תחת כותרת המשנה: "הסכם קופנהגן" ומונה צעדים שיבלמו את ההתחממות העולמית כך שהטמפרטורות הממוצעות לא יעלו ביותר משתי מעלות צלזיוס מאז תחילת המהפכה התעשייתית. בנוסף, מקנה המסמך שליטה משמעותית על מיליארדי דולרים שיחולקו למדינות העניות כסיוע להתמודדות עם יעדי פליטות גזי החממה שהציבו לעצמן[5]. מספר מדינות מתפתחות הגיבו על המסמך ואמרו כי המדינות המפותחות עבדו מאחורי דלתות סגורות וגיבשו הסכם לפי רצונם, ללא הסכמה של מדינות מתפתחות. לומומבה סטניסלב די-אפינג, יו"ר G77, אמר, "זה טקסט שמפר באופן מוחלט שנתיים של משא ומתן. זה לא מאפיין את ההצעות ואת הקול של המדינות המתפתחות". ניתוח חסוי של הטקסט על ידי מדינות מתפתחות, שהודלף גם הוא, הראה "אי נוחות עמוקה" בנוגע לפרטים שונים בטקסט[6].
תוצאות הוועידה
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: :en:Copenhagen Accord |
ב-18 בדצמבר לאחר יום של משא ומתן קדחתני בין ראשי המדינות, פורסם כי "הסכם משמעותי" הושג בין ארצות הברית לבין מדינות הבסיס: סין, הודו, דרום אפריקה וברזיל. פקיד בכיר בממשלת ארצות הברית אמר כי מדובר ב"צעד היסטורי בכיוון הנכון" אבל לא הספיקה כדי למנוע שינוי אקלימי מסוכן בעתיד. עם זאת, כתב איכות הסביבה של ה-BBC אמר: "בעוד הבית הלבן מכריז על הסכם, משלחות רבות אחרות אפילו לא ראו אותו. פקיד ממשל בריטי הגדיר את הטקסט כעדיין לא סופי. המשלחת הבוליביאנית, לדוגמה, התלוננה על הדרך שבה הושג ההסכם - 'אנטי-דמוקרטית, אנטי-שקופה ובלתי-מקובלת ".
תגובות
ממשלות
נשיא ארצות הברית ברק אובמה אמר כי ההסכמה תתקבל בעתיד וציין ש"עברנו כברת דרך ארוכה, אבל יש לנו עוד הרבה ללכת"[7]. ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון אמר כי חשיבות הוועידה הייתה בהתחלת העשייה, והאשים כי מספר מדינות "החזיקו" את ועידת קופנהגן לצורכיהן[8]. הוא הדגיש כי הסכם משפטי חייב להתקבל בהקדם. נשיא נציבות האיחוד האירופי חוזה מנואל בארוסו, אמר "אנחנו לא נסתיר אכזבה בשל אי-השגת הסכם מחייב"[9]. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי אמר "הטקסט שהושג איננו מושלם" ומכל מקום, "אם לא יהיה לנו הרבה, זה אומר ששתי מדינות חשובות כמו הודו וסין יהיו משוחררות מכל סוג של חוזה". ראש המשלחת של סין אמר כי "מהפגישה התקבלו תוצאות חיובית, כולם צריכים להיות שמחים." ראש ממשלת סין, וון ג'יאברו, אמר כי ההסכם היה חלש בגלל חוסר-אמון בין העמים: "כדי לעמוד באתגר שינוי האקלים, הקהילה הבינלאומית חייבת ולחזק את האמון, לבנות קונצנזוס". שרת הסביבה של הודו, ג 'איראם ראמש, דווחה כאומרת, "אנו יכולים להיות מרוצים שהצלחנו להגיע בדרך שלנו" וכי הודו "יצאה די טוב בקופנהגן"[10]. גורם בכיר בברזיל בעניין שינוי האקלים כינה את ההסכם "מאכזב". ראש קבוצת G77 אמר כי היה "לשמור על הדומיננטיות הכלכלית של כמה מדינות". נציגים של המלדיביים, ונצואלה וטובאלו היו מרוצים מהתוצאה. נשיא בוליביה, אוו מוראלס אמר כי, "הפגישה נכשלה וזה מצער עבור כדור הארץ".
ארגונים לא ממשלתיים
ג'ון סאובן, מנכ"ל גרינפיס בריטניה קבע כי "העיר קופנהגן היא זירת הפשע הלילה ... עכשיו ברור כי ההתחממות הגלובלית תדרוש מודל שונה לחלוטין מזה של הפוליטיקה". לדבריו "יש פוליטיקאים בודדים בעולם הזה שמסוגלים להסתכל מעבר לאופק הצר של האינטרסים שלהם".
נימו בסי מארגון "ידידי כדור הארץ" כינה את הוועידה "כישלון מחפיר".
לידיה בייקר מארגון "להציל את הילדים" אמרה כי "למעשה נחתם גזר דין מוות עבור רבים מילדי העולם השלישי. עד 250,000 ילדים מקהילות עניות ימותו עד המפגש המשמעותי הבא"[11]. טים ג'ונס, נציב מדיניות האקלים מהתנועה עולמית לפיתוח אמר כי "המנהיגים סירבו להוביל במקום לבקש שוחד ולהתעמר במדינות מתפתחות"[12].
קים קארסטנסן מהקרן העולמית לשימור חיות הבר אמר: "טוב, אבל הבטחות לא מספיקות כדי להגן על כוכב הלכת שלנו מפני שינוי אקלימי מסוכן. פשוט לא מספיקות. שיתוף פעולה בינלאומי הכרחי עכשיו. אנו זקוקים להסכם עכשיו. מה שנותר לנו אחרי שנתיים של משא ומתן הוא טקסט "חצי אפוי" מחומר לא ברור".
רוברט ביילי, מאוקסם הבינלאומית, אמר: "מאוחר מדי להציל את הפסגה, אבל עדיין לא מאוחר מדי להציל את כדור הארץ ותושביו. אין לנו ברירה אלא לצעוד קדימה לקראת עסקה מחייבת מבחינה משפטית בשנת 2010. זה חייב להיות מהיר והחלטי, לא "עסקים כרגיל"."
בוועידה השתתפה גם משלחת של כ-25 ראשי ארגונים ופעילים סביבתיים מישראל שאורגנה על ידי חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. המשלחת ייצגה את קואליציית הארגונים "דרכים לקיימות", שהחלה לפעול כבר בועידת יוהנסבורג בשנת 2002. לקראת הוועידה הוכן נייר עמדה עדכני שביקר את מדיניות הממשלה בנושא משבר האקלים, והופק מסמך מקביל באנגלית שהופץ בוועידה. במהלך הוועידה קיימה משלחת ארגוני הסביבה שני אירועים מקצועיים בוועידה של החברה האזרחית – Klimaforum09. באחד הוקרן הסרט "אגדה אורבנית" והתקיים דיון על ערים מפחיתות פליטות, והשתתפו בו שלושה חברי כנסת. הדיון השני הציג את פעילות הארגונים כנגד הקמת תחנה פחמית חדשה בישראל כמודל לפעילות אזרחית, ומשתתפים ממדינות שונות ניסו ללמוד ממנו על פעילות מקבילה בארצותיהם. המשלחת נפגשה בקופנהגן עם נשיא המדינה לקראת נאומו בוועידה, ופעלה לקידום הגדרת יעדי הפחתה בישראל שיצוינו בנאום הנשיא. המשלחת גם שיגרה מקופנהגן מכתב לראש הממשלה בעניין זה, והגיבה בזמן אמיתי לנאומו של הנשיא. פעילות ארגוני הסביבה בוועידה קיבלה התייחסות נרחבת בכלי התקשורת בישראל, כולל ראיונות רדיו וטלוויזיה, ופרסום מאמרי דעה רבים של חברי המשלחת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ארכיון כתבות בנושא ועידת קופנהגן באתר וואלה! - כאן
- ארכיון כתבות בנושא ועידת קופנהגן באתר הידען - כאן
- ועידת קופנהגן באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה
- ועידת קופנהגן - האתר הרשמי
- תקווה ואכזבה בוועידת קופנהגן, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה'
הערות שוליים
- ^ Copenhagen spoof shames Canada on the truth about its emissions
- ^ march in 'wave' against climate change ahead of Copenhagen conference
- ^ Australians walk to pressure Copenhagen
- ^ Australian marchers lead world climate protests
- ^ בקי אנדרסון, קופנהגן, מה מזהם את האווירה בקופנהגן?, באתר nrg, 14 בדצמבר 2009
- ^ Copenhagen climate summit in disarray after 'Danish text' leak
- ^ Copenhagen deal reaction in quotes
- ^ Copenhagen climate summit held to ransom - Gordon Brown
- ^ Key powers reach compromise at climate summit
- ^ India, China cooperated to torpedo climate deal
- ^ Low targets, goals dropped: Copenhagen ends in failure
- ^ Rich and poor countries blame each other for failure of Copenhagen deal
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2009)24115939