יעקב אברהם
יעקב אברהם (נפטר ב-2008) היה חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לעבודה.
אברהם נולד בתימן ליפת ושולמית. הוא נתייתם בגיל שלוש.
עבד כתימן כחייט, נישא לזוהרה והיה אב לחמישה בנים ולשלוש בנות. במלחמת יום הכיפורים שכל את בנו יוסף בקרבות ברמת הגולן. בנו יחיאל אברהמי ניהל את מוזיאון גדרה.
בשנת 1949 עלה עם משפחתו למדינת ישראל ולאחר תקופה במחנה העולים בראש העין התיישב בגדרה ובנה בה את ביתו. במחצית שנות החמישים החל לעבוד כפועל חקלאי בחברת "נטע" לעיבוד פרדסים וכרמים.
בשנת 1977, לאחר 23 שנות עבודה, זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לעבודה. בראיון עיתונאי לרגל קבלת הפרס אמר: "אני אוהב את העבודה. כל תפוז חשוב לבעל הפרדס ולמדינה".[1] רעייתו זוהרה שימשה עד אותה שנה מנהלת עבודה בחברה למיון זרעים.
עבודתו נמשכה לאחר מכן, לצד טיפוח ביתו ולימוד פרקי תורה.
אברהם נפטר בשנת 2008 בגיל 101.[2] ביום פטירתו נולד החימש ה-15 בצאצאיו.[3]
הערות שוליים
- ^ עיתון מעריב, 20/4/1977, ע' 16.
- ^ הקבר של יעקב אברהמי בבית הקברות גדרה, באתר BillionGraves
- ^ סבא רבא רבא מורי יעקב זוכה ב"פרס ישראל" על תרומה מיוחדת לעבודה
