אשר ידלין
 | |
| אשר ידלין, ינואר 1967 (צילום של עוזי קרן) | |
| לידה |
 ראשון לציון, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
אשר ידלין (1 במרץ 1923 – 3 ביוני 2016) היה עסקן פוליטי, מבכירי תנועת העבודה, אשר שימש בתפקידים בכירים במנגנון הציבורי, הורשע בפלילים, וסימל לדעת רבים את שקיעתה של מפלגת העבודה.
ביוגרפיה
דרכו אל הצמרת
אשר ידלין נולד בראשון לציון, בנו של המחנך נפתלי ידלין. למד בגימנסיה הרצליה. שימש כשליח תנועת הנוער "הבונים" בארצות הברית, ונמנה עם מייסדי קיבוץ חמדיה.
עם נישואיו לדליה גולומב, בתו של אליהו גולומב ואחייניתו של משה שרת, הצטרף ידלין ל"משפחת האצולה" של תנועת העבודה, והחל לפעול בקרב הקבוצה שנקראה "צעירי מפא"י"[1]. הוא מונה למזכיר "התנועה המאוחדת". בסוף שנת 1958 נבחר למזכירות איגוד עובדי המדינה[2]. בראשית שנות ה-60 היה חבר המחלקה לאיגוד מקצועי והחזיק בה את תיק עובדי המדינה[3]. במסגרת תפקידו נאבק נגד עיוותים שונים במבנה השכר של העובדים בישראל[4] והטיף לאיזון בין צורכי המשק להעלאות שכר[5]. במרץ 1963 עבר למרכז קופת חולים כללית[6]. בראשית שנת 1966 נבחר לחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות[7] ולמזכ"ל חברת העובדים[8], הגוף הכלכלי החזק של ההסתדרות, שאיגד בתוכו את כל מפעליה. בתקופתו עברה חברת העובדים ארגון מחדש, ועברה מהפסד לרווח. ידלין הטיף לכך שעליות בשכר העובדים צריכות להגיע דרך התייעלות[9], עמדה בה החזיק עוד בהיותו פעיל באיגוד המקצועי[10]. כאשר ניסה יצחק בן אהרן לשתף את העובדים בניהול מפעלי חברת העובדים, עמד ידלין מולו וגייס את ראשי המפעלים ההסתדרותיים למנוע את המהלך.
במקביל היה פעיל במפא"י ובמרץ 1965 צורף למזכירות המפלגה כאיש של לוי אשכול[11].
ב-1974 מונה למנכ"ל קופת חולים הכללית של ההסתדרות, וקיצץ את תקציב הקופה ב־60 מיליון לירות[12]. בתפקידו העלה את תקרת "המס האחיד" ששילמו חברי ההסתדרות עד ל-1,500 לירות ישראליות לחודש[13], השקיע 52 מיליון לירות בפיתוח בתי הבראה[14] וניסה לחייב את חברי הקופה בתשלום מינימלי בעד תרופות, כדי לצמצם את הגירעון בתקציב הקופה. כן התקין שעון עבודה במרכז קופ"ח והעביר תוכנית חמש-שנתית להרחבת בתי החולים. בתקופת ניהולו הוכפל מספר המיטות בבתי חולים, נפתחו מחלקות חדשות, והמרפאות הישנות שופצו או עברו למבנים חדשים.[דרוש מקור]. הצלחותיו חיזקו את מעמדו בתנועה, ורבים ראו בו את המיועד להיות שר האוצר.
ב-1976 החליטו ראש הממשלה, יצחק רבין, ושר האוצר, יהושע רבינוביץ, למנות את ידלין לנגיד בנק ישראל[15].
פרשת השוחד
ערך מורחב – פרשת ידלין
בעקבות הפרסום על מינויו לנגיד בנק ישראל, דיווחה המשטרה לממשלה על שמועות שנפוצו על שוחד שקיבל ידלין. המשטרה פתחה בחקירת החשדות ולא נמצא בסיס לשמועות. אולם במהלך הבדיקה טענה חווה ארליכמן, מתווכת קרקעות, שידלין ביצע עברות שונות של מרמה ושוחד. לדבריה של ארליכמן לא נמצא עדות מסייעת, אולם טענתה הספיקה ליועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, להורות על העמקת החקירה ללא הגבלת זמן. בעקבות זאת עצרה המשטרה מספר מקורבים שלו, כדי ללחוץ עליהם להעיד נגד ידלין. לאחר זמן הושג הסכם עד מדינה עם ארליכמן ועו"ד חיים גושן. הוגש כתב אישום נגד ידלין והוא נעצר עד תום ההליכים. בעקבות זאת, נשבר ידלין, שהבין שסיכוייו לנצח במשפט נמוכים, והגיע להסדר טיעון. ידלין הורשע, על פי הודאתו, בקבלת שוחד. הוא נידון לחמש שנות מאסר, שאותן ריצה בכלא רמלה ובכלא מעשיהו.
במהלך ישיבתו בכלא הועמד ידלין לדין בכתב אישום נוסף שכלל האשמה בשוחד על קבלת כספים עבור אחותו מידי ידידו מרדכי אליסון. השופט מנחם אילן זיכה אותו מכל אשמה לאחר שקבע שאליסון שיקר ושגם אילו קיבל את כל דבריו, לא היה בכך להוכיח קבלת שוחד, שכן יכלו להיות סיבות רבות למתן הכסף ולא הוכח שהכסף ניתן כשוחד[16].
לאחר ריצוי המאסר
בשנת 1981 השתחרר ידלין מהכלא. הוא פרסם את ספרו "עדות", ובו תולדות חייו וגרסתו למסכת האירועים. בספרו זה, תיאר את דרכה של המפלגה שבה היה חבר, וכדבריו זהו "איננו סיפורו של אשר ידלין בלבד. זהו סיפור הסתאבותה של החברה הישראלית ושל תנועת העבודה". על פי גרסתו, "חברי בגדו בי והפקירו אותי כטרף קל לציבור ולמערכת המשטרתית והמשפטית". לדבריו, הוא היה קורבן של מערכת מושחתת שהקריבה את ראשו כדי להציל את המערכת המסואבת ממילא.
במהלך מאסרו התגרש מדליה, אשתו, והתחתן עם עורכת הדין טליה לבני, שהייתה ידועתו בציבור. לאחר שחרורו עבר לארצות הברית, והתגרש גם מלבני. אחרי 20 שנה, שבהן עסק בייעוץ כלכלי, שב לישראל, התגורר בתל אביב וחזר לפעילות במפלגת העבודה.
אשר ידלין נפטר ב-3 ביוני 2016. תרם את גופתו למדע[17].
בנו הוא פרופ' עמרי ידלין. אהרן ידלין, שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל, היה בן דודו.
ספריו
- עדות, הוצאת ידיעות אחרונות (עידנים), 1980. הספר נכתב ונערך בידי זאב גלילי כסופר צללים.
קישורים חיצוניים
- על פרשת ידלין, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- מידע על אשר ידלין בקטלוג הספרייה הלאומית
- קטעי עיתונות היסטוריים על אשר ידלין, באתר "עיתונות יהודית היסטורית"
- אשר ידלין, אל נבזבז כוחות חלוציים, דבר, 14 ביולי 1949
- הנשים בפרשת ידלין(הקישור אינו פעיל) מאמרה של עפרה אליגון באתר ארכיב כתביה
- רעות רימרמן, איש מפלגת העבודה אשר ידלין הלך לעולמו, באתר ynet, 5 ביוני 2016
עופר אדרת, מת אשר ידלין, מבכירי מפלגת העבודה וההסתדרות בשנות השבעים, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
הערות שוליים
- ^ ב.ג. בסימפוזיון של צעירי מפא"י, מעריב, 10 במרץ 1954
- ^ ידלין נבחר למזכירות איגוד עובדי המדינה, דבר, 21 באוקטובר 1958
- ^ מ. מייזלס, השכר בשירות הממשלתי מפגר, מעריב, 3 בינואר 1963
- ^ אליהו אגרס, איגוד עובדי המדינה מציע ביטול התשלום הגלובאלי בעד שעות נוספות, דבר, 1 באוגוסט 1960; אשר ידלין, העלאת שכר במקום הטבות, דבר, 24 בפברואר 1960
- ^ אשר ידלין, קצת פחות תיאבון, קצת יותר אזרחות, דבר, 15 באוגוסט 1960
- ^ א. ידלין למרכז קופת חולים, דבר, 10 במרץ 1963
- ^ הוועד הפועל בחר באהרן בקר, דבר, 1 בפברואר 1966
- ^ אליהו אגרס, קשה היא מלאכת השיבוץ, דבר, 4 בפברואר 1966; הועד הפועל אישר הרכב חברת העובדים, דבר, 23 בפברואר 1966
- ^ מזכיר חברת העובדים תובע ממנהלי מפעלים להגביר הייעול, דבר, 28 בספטמבר 1966
- ^ ידלין: תוספת שכר אינה העלאת הרמה, דבר, 15 במאי 1959
- ^ מ. מייזלס, נמנע משבר במרכז מפא"י, מעריב, 15 במרץ 1965
- ^ קופ"ח כללית מקצצת מתקציבה ב־60 מיליון ל"י, מעריב, 16 ביולי 1974
- ^ הוועד־הפועל אישר העלאת תקרת המס האחיד ל־1500 ל"י, מעריב, 24 בינואר 1974
- ^ קופ"ח תשקיע 52 מיליון ל"י בפיתוח בתי הבראה והחלמה, דבר, 13 בינואר 1974
- ^ הממשלה אישרה מועמדות ידלין לנגיד בנק ישראל, דבר, 6 בספטמבר 1976
- ^ אשר ידלין זוכה מכל אשמה, דבר, 26 בספטמבר 1978
- ^ רעות רימרמן, איש מפלגת העבודה אשר ידלין הלך לעולמו, באתר ynet, 5 ביוני 2016
אשר ידלין34474400Q7062127
- פעילים פוליטיים ישראלים
- פעילי ההסתדרות הכללית
- ציונים סוציאליסטים
- מנכ"לי שירותי בריאות כללית
- משפחת ידלין
- משפחת שרתוק
- ישראלים שתרמו את גופתם למדע
- מורשעים בעבירות שוחד בישראל
- אישי ציבור ישראלים שהורשעו בדין
- אישי ציבור ישראלים שהוטל עליהם מאסר
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- מייסדי קיבוצים
- חמדיה: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1923
- ישראלים שנפטרו ב-2016