תשתית הטרור בתוך האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה
תשתית הטרור בתוך האוכלוסייה האזרחית בעזה היא רשת של תשתיות טרור שארגון הטרור חמאס הקים במשך שנים רבות בלב האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, כגון בתוך בית החולים שפאא', בית החולים האינדונזי ובית החולים א-רנתיסי, וכן בתוך בתי ספר, גני ילדים, מסגדים ועוד. רוב תשתיות הטרור נחשפו במהלך פשיטות של צה"ל במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. הטמעת תשתיות הטרור בלב האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה היא חלק מהשימוש במגן אנושי בידי חמאס.
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע צה"ל פתח במלחמת חרבות ברזל, במסגרתה נערך תמרון קרקעי ברצועת עזה במשך מספר חודשים. בעקבות התמרון הקרקעי נחשפו מאות איתורים של תשתיות טרור שארגון הטרור חמאס הטמין בלב האוכלוסייה האזרחית, ובכלל זאת בבתי חולים, בגני ילדים ובבתי ספר.
פירוט הממצאים שאותרו בבתי החולים
על פי הודעת דובר צה"ל,[6] על סמך ממצאים שהתגלו במסגרת פשיטות של צה"ל למתחמים השונים, ארגון הטרור חמאס ממקם באופן שיטתי ולאורך שנים תשתיות טרור במבנים אזרחיים כמו בתי ספר, גני ילדים ומסגדים. בין התשתיות נחשפו מנהרות טרור, מקומות מסתור למחבלים, חמ"לים לניהול מבצעים, עמדות שיגור רקטות וטילי נ"ט, וכן מחסני אמצעי לחימה כמו רימונים, מטעני חבלה ורקטות RPG.
על פי הודעת דו"צ, פעמים רבות המחבלים השוהים בבתי החולים לבושים כמאושפזים או כצוות רפואי במטרה להסוות את עצמם.
תת-קרקע
במרתפי בתי החולים, בקומות התת-קרקע, לצד משרדים ושירותים רגלים כבכל בית חולים, נחשפו יציאות המחברות לתשתיות תת-קרקע מבצעיות, לצד חדרי חמ"ל, תשתיות תקשורת וציוד טכנולוגי. כמו כן אותרו מתחת למרחב בית החולים מספר רשתות של מנהרות טרור המובילות מתוך בתי החולים לנכסי טרור סמוכים.
ניתוח תשתיות הטרור בבתי החולים בעזה
בית החולים שיפאא'
בבית החולים שיפאא' אותרו אמל"ח ואמצעים נוספים בקומות התת-קרקעיות של בית החולים. כמו כן, אותר פיר מנהרת טרור מבצעית. במחלקת לב נמצאו מחסן אמל"ח, תחמושת וחדר חקירות, במחלקת פיזיותרפיה נמצאו מטענים. בנוסף, כוחות צה"ל איתרו עדויות לכך שחטופים הוחזקו בבית החולים.[7] כמו כן אותרו כספי טרור שיועדו לחלוקה לפעילים של חמאס בתוך בית החולים.[8]
בית החולים א-רנתיסי
בבית החולים א-רנתיסי אותרה מפקדה אזורית ממנה ניהלו מחבלי חמאס את מאמצי הלחימה בסביבה, כגון מארבים ופעילויות התקפיות וכן גם כמקום מסתור לבכירי החמאס. כמו כן, בבית החולים נמצאו פיר מבצעי ואמל"ח רב. גם בבית חולים זה נמצאו עדויות המצביעות על החזקת חטופים במקום.
בית החולים כמאל עדואן
במהלך מלחמת חרבות ברזל נעצר מנהל בית החולים, אשר גויס לחמאס בדרגה שמקבילה לתת-אלוף. מחקירתו עלה כי בבית החולים היו כ-16 עובדים ששימשו פעילים צבאיים של חמאס, בהם רופאים, אחים, פרמדיק, פקידים ואנשי צוות. כמו כן, עלה כי הובא לשם חייל חטוף.[9]
בית החולים האינדונזי
בבית החולים האינדונזי אותרו תשתיות טרור נרחבות, ובקרבתו אותרו פירים המובילים לתוואי מנהור באזור בית החולים. כמו כן, בסמיכות לבית החולים נמצא רכב מסוג טויוטה קורולה בעל לוחית רישוי צהובה, שהיה שייך למשפחתו של סאמר טאללקה. ברכב נמצאו שרידי RPG וכתמי דם השייכים לחטוף נוסף.[10]
מטרת השימוש בנכסי אוכלוסייה אזרחית לתשתית טרור
לדברי דובר צה"ל, תשתיות הטרור ממוקמות במקומות אלו במטרה להשתמש בתושבי עזה כ"מגן אנושי" ו"אפוד מגן" למחבלי חמאס, זאת בניגוד לדין הבינלאומי האוסר זאת, ותוך ניצול המחויבות של צה"ל לדיני הלחימה והימנעות מתקיפה של איתורים מסוג זה.[6]
ממצאים שאותרו בגני ילדים ובתי ספר
בדצמבר 2023, במהלך סריקות שביצע צק"ח של חטיבה 14 בפאתי שכונת שאטי בעיר עזה, נתקל הכוח תשתיות טרור בתוך גן ילדים, אשר הוכנו מראש לקראת הגעת כוחות צה"ל לאזור.[11]
במסגרת מבצע עוז וניר מצאו כוחות צה"ל תשתיות טרור בתוך בתי ספר, מתנ״סים ומבני עירייה. בין החומרים שנמצאו היו חוברות לימוד של חמאס המלמדות ומתרגלות שיטת הפעלת משגרי רקטות וטילים. כמו כן, נמצא בבית ספר בשכונה תוכן שהועבר לתלמידים הכולל תמונות המלמדות על סוגי אמצעי לחימה.[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עדויות לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברצועה עזה בתשתיות אזרחיות - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 3 בינואר 2024
- לילך שובל, בסמוך לנדנדות ומתוך בתי ספר: כך חמאס משתמש במבנים אזרחיים למטרות טרור | צפו, באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2023
הערות שוליים
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ 6.0 6.1
ממחלקת האשפוז ועד מרתפי בתי החולים: כך חמאס הפך את בתי החולים ברצועה למוקדי טרור, באתר צה"ל, 25 בדצמבר 2023
- ^ גלי וינרב, תשתיות טרור ומפקדת חמאס: מה נחשף בבית החולים שיפא?, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ מזה בחמאס פחדו: צה"ל שם את ידו על האוצר הגדול של ארגון הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, מנהל בי"ח בעזה הודה: "זה מתקן צבאי של חמאס, עובדים שם פעילי טרור" | צפו בחקירתו, באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
- ^ לילך שובל, רכב ישראלי, כתמי דם של חטוף ותשתיות טרור: הממצאים שצה"ל חשף בבית החולים האינדונזי בעזה, באתר ישראל היום, 25 בדצמבר 2023
- ^ ב. ניסני, עשרות מטרות הותקפו בעזה; תשתיות טרור בתוך גן ילדים, באתר כיכר השבת, 31 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, קילומטר מהגבול: צה"ל השמיד מאות תשתיות טרור בבתי ספר ומתנ"סים בעזה, באתר ynet, 10 בינואר 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
38335166תשתית הטרור בתוך האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה