פלג המנחה
פְּלַג המנחה (מארמית. בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום. מונח זמן זה משמש בהלכה היהודית. שימושים מרכזיים בימינו הם להגדרת זמנה של תפילת מנחה ולהגדרת זמן הדלקת נרות חנוכה. שעת פלג המנחה מוגדרת בשעון של שעות זמניות, כשעה העשירית ועוד שלושת רבעי השעה, או שעה ורבע לפני הלילה.
היום נחלק לשתים עשרה שעות זמניות. מחלקים את אורך היום - מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים, ויש אומרים מהנץ החמה ועד לשקיעת החמה - לשנים עשר חלקים, וכל חלק השנים עשר מן היום נקרא שעה זמנית. זמנה של מנחה קטנה מתחיל מתשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום ומסתיים בסוף השעה השתים עשרה. נמצא שיש שתים וחצי שעות זמניות מתחילת זמן מנחה קטנה עד סוף היום. פלג המנחה הוא מחצית מאותו הזמן, כלומר: שעה ורבע לאחר תחילת זמן מנחה קטנה ולפני סוף היום.
חישוב הזמן
היום ההלכתי מחולק ל-12 חלקים שווים, וכל חלק כזה נקרא "שעה זמנית". פלג בארמית משמעו חלק, ובהקשר כאן, חצי. חצי, או אמצע זמן המנחה הוא אמצע הזמן שבין שעת מנחה קטנה, שהוא זמן הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש ובין סוף היום. זמנה של מנחה קטנה הוא שעה 9 וחצי ביום, ולכך יש להוסיף חצי של (ההפרש עד סוף היום) כלומר השעה העשירית ועוד שלושת רבעי השעה. בגמרא אנחנו רואים חילוק בין פלג המנחה קמא (הראשון, מ- ועד ) לבין פלג המנחה בתרא (אחרון, בין ללילה).
שימושים הלכתיים
- מנחה - שעת פלג המנחה תוחמת את זמנה של תפילת מנחה. דעה הלכתית אחת סוברת (שיטת התנא רבי יהודה) שניתן להתפלל מנחה עד פלג המנחה, והתלמוד הבבלי פוסק שדעה זו קבילה להלכה, אך גם הדעה השנייה (ראו דיון והשלכות נוספות של דעה זו בערך תפילת מנחה). בפועל נהוג לא להתחשב בפלג המנחה ולהתיר להתפלל מנחה עד הלילה.
במקור מחלוקת התנאים היא לגבי זמן הקרבת קורבן תמיד ל בין הערביים.
- קריאת שמע לדעת רבינו תם קריאת שמע נגזרת גם כן מדין תפילת מנחה. (עקרונית. רק מחמירים כדעה השנייה כיון שזו מצווה דאורייתא) אך לדעת הרא"ש אין קריאת שמע אינה תלויה אלא בזמן שכיבה לכל העולם ולא בזמן הלילה.
- ערבית - לדעת חלק מהפוסקים ניתן להתפלל ערבית משעת פלג המנחה (ויש המוסיפים תנאי שאותו אדם לא התפלל מעולם מנחה לאחר פלג המנחה.)
- נרות חנוכה - הבית יוסף פוסק שבשעת הדחק מותר להדליק נר חנוכה כבר משעת פלג המנחה. וכך כתב בשולחן ערוך: "ויש מי שאומר שאם הוא טרוד, יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה, ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק"[1].
- נרות שבת - השולחן ערוך פוסק[2] שאין לקבל את השבת ולהדליק נרות שבת לפני פלג המנחה. זאת, כיוון שאין לקבל את השבת "בעוד היום גדול", כלומר כשנותר עוד זמן רב עד הלילה.
- סעודת שבת - מנהג רבים מבני חו"ל[3] (במיוחד במדינות הצפוניות שצאת הכוכבים מאוחר), בשבתות הקיץ לקדש ולאכול סעודת שבת משעת פלג המנחה, וכן נוהגים בהרבה קהילות בני חו"ל בא"י, ויש שמתפללים קודם תפילת ערבית, ויש שהקפידו שתיהיה תפילת ערבית אחר הסעודת אחר צאת הכוכבים[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיעור על לוח שנה עברי, באתר ישיבה
הערות שוליים
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
