תל רחוב
תל רחוב (תל א-צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ-5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית.[1] העיר נזכרת בתנ"ך בין רשימת ה48 ערי הלויים אשר נפלו בחלקם של שבט לוי על פי הגורל שנערך במשכן שילה.[2] שטח התל כ-100 דונם והוא הגדול באזורו ואחד הגדולים בארץ ישראל.
היסטוריה וממצאים
ערך מורחב – תעשיית ייצור הדבש בתל רחוב
זיהוי התל עם רחוב הקדומה נעשה בתחילת המאה ה-20 על ידי פ"מ אַֹבֶּל.
ב-1973 נתגלתה במקום כתובת רחוב על רצפת פסיפס של בית כנסת המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית ועניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן ב"תחום עולי בבל" בתקופה שבין שיבת ציון לבין לסיום תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ. בנוסף נתגלו בתל שלוש כתובות בעברית המתוארכות למאה ה-10 וה-9 לפנה"ס ועליהן השמות "נמש", המזכיר את שם משפחת יהוא, "נמשי" ו"אלישע", כשמו של הנביא.[3]
היישוב בתל עצמו חדל להתקיים עד לתקופה הערבית הקדומה, עת הוקם על פסגתו כפר שהתקיים עד לשלהי ימי הביניים.
על שמו המושב רחוב שהוקם ב-1951.
העיר גם נזכרת במספר כתובות מצריות, והייתה עיר חשובה במהלך תקופת הברזל, המאה הי' והט' לפנה"ס, ראשית המלוכה בישראל, ולה מתוארכות 10 כתובות על קנקנים שנתגלו בתל מהן שלוש בעברית.
החפירות במקום החלו ב-1997, תחת פיקוחו של הארכאולוג עמיחי מזר מן האוניברסיטה העברית. היישוב קיים כנראה מאז תקופת הברונזה המוקדמת והיה יישוב כנעני, החפירות העלו גם ממצא שמעיד על קשר מסחרי-תרבותי עם קפריסין, וכן ממצאים כגון משקולות נול וחרסים דו־גוניים, המעידים על קשרים דומים עם הפלשתים. העיר הייתה בירה של עיר מדינה כנענית בתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 13–16 לפנה"ס). העיר מוזכרת במכתבי תענך במכתב מס' 2. בחפירות בבית שאן הקדומה נמצאה אסטלה המתארת מרד של ערים באזור עמק בית שאן נגד שלטון פרעה סתי הראשון, ומציינת כי רחוב לא הצטרפה למרד. ממצא חשוב נוסף היה תנור אפייה שהשתמר מתקופת הברונזה המאוחרת עד המאה ה־8 לפנה"ס. התנור השתמר בשלמות ואפשר לחוקרים לאמת את השערות בנוגע לצורתו ומידותיו של התנור וכן לערוך בדיקות שרידנות מחלקיו הפנימיים.
ממצאים מן המאה ה-10 לפנה"ס (תקופת הברזל IIא) מלמדים כי העיר קיימה יחסי מסחר עם הפיניקים. כתובת מכיבושי שישק הראשון (925 לפנה"ס) מעידה כי המצרים כבשו את העיר, בתל עצמו נמצאה שכבת חורבן, אך לא ברור אם יש לייחסה לשישק, או שמא כיבושו לא הביא לחורבן העיר. ממצאים מהמאה ה־10 או ה־9 לפנה"ס, המעידים על דבוראות, הם המוקדמים ביותר במזרח התיכון והיחידים המכילים כוורות (כ-30 במספר נמצאו, וניכר כי היו קיימות עוד עשרות מספר). מתקופות מאוחרות יותר נמצאו קברים, שנראה כי שייכים לפקידים או קציני צבא של האימפריה האשורית שכבשה את העיר במסגרת כיבושיה ב־732 לפנה"ס. העיר הכנענית נחרבה ולא נבנתה מחדש.
על צדו הצפוני של התל התקיים כפר בימי הביניים.
העיירה היהודית
בשדות קיבוץ עין הנציב, במרחק של 800 מטרים בערך מצפון-מערב לתל רחוב, נתגלו ממצאים מן התקופה הביזנטית ובהם מבנה המשוער כבית כנסת, אשר הקמתו מתוארכת לתחילת המאה ה-4 לספירה. האתר נחשף במסגרת חפירות שנערכו בין השנים 1974–1979 ובהן נתגלה מטמון ובו אוסף אבני בניה, סורג עם מנורת שבעת הקנים,[4] רצפות פסיפס[5] וציורים כשמונה כתובות על טיח אומנות המבנה ועל קירותיו.[6][7]
גודלו של המבנה 18 מטר על 24 מטר והמתחם כולו היה מרוצף בפסיפס. אובחנו שלוש שכבות של רצפות ונראה שהמבנה שוקם מחדש פעמיים. רוב המבנה שימש אולם תפילה והיו בו שני טורי עמודים עשויי בזלת. סמוך לקיר הדרומי, לכיוון ירושלים עמדה בימה גדולה ומשני עבריה חדרים. מצפון לבית התפילה נמצא אולם מבוא ("נרתכס"), אשר התווסף למבנה המקורי בשלב מאוחר. לחדר המבוא הייתה כניסה יחידה וממנו עברו אל אולם התפילה דרך שלוש כניסות. ברצפת הפסיפס של אולם הכניסה נקבעה הכתובת.
כתובת רחוב
- ערך מורחב – כתובת רחוב
כתובת רחוב היא כתובת הלכתית ארוכה, מיוחדת במינה, אשר נמצאה ברצפת הפסיפס, באולם המבוא של המבנה המשוער כבית הכנסת.
הכתובת כוללת 365 מילים (כמנין ימות שנת החמה) המחולקות לשמונה סעיפים, ערוכים ב-29 שורות, ובהם ברייתא תנאית המופיעה בנוסחים שונים גם בתלמוד הירושלמי (מסכת שביעית פרק ו' הלכה א'), בתוספתא (מסכת שביעית פרק ד') ובספרי (סוף פרשת עקב), ומתארת את תחום עולי בבל לעניין המצוות התלויות בארץ. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה. לדעת חוקר ארץ-ישראל, צבי אילן, כתובת זו היא "הממצא החשוב ביותר מזה שנים רבות בארכאולוגיה היהודית".[5]
לקריאה נוספת
- צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז.
- עמיחי מזר, "חפירות תל רחוב ומשמעותן לחקר תקופת-הברזל בישראל", ארץ ישראל כח, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשס"ג
- עמיחי מזר ונאוה פניץ-כהן, על מספר חפצי פולחן ואמנות מתקופת הברזל בתל רחוב, קדמוניות, 134, 2007, עמ' 96–103
- עמיחי מזר ושמואל אחיטוב, "הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 300–316
קישורים חיצוניים
- רחוב - אתר הבית של צוות החקירה
- תל רחוב מתוך אתר עידן התנ"ך
- עמיחי מזר, תל רחוב — עיר מימי המלוכה בישראל - אתר רשות העתיקות
- אמיר גולני ואחיה כהן-תבור, תל רחוב חדשות רשות העתיקות גיליון 117 (2005)
- עמיחי מזר, ונאווה פניץ-כהן, המכוורת מתקופת הברזל מתל רחוב: התגלית ומשמעותה, מתוך קדמוניות, ירושלים, שנה מ"א, חוברת 136, תשס"ט
הערות שוליים
- ^ מתוך האתר של המחלקה לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א ספר דברי הימים א', פרק ו'
- ^ עמיחי מזר ושמואל אחיטוב, "הכתובות מתל רחוב ותרומתן לחקר הכתב והכתיבה בתקופת הברזל IIא", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמ' 316-310
- ^ נמצא היום בבית הכנסת בעין הנציב
- ^ 5.0 5.1 צבי אילן
- ^ פאני ויטו, חידושים במחקר הכתובות והעיטורים על קטעי הטיח משרידי בית הכנסת ברחוב באתר רשות העתיקות
- ^ חגי משגב, "רשימת צומות מבית הכנסת של רחוב", לשוננו עז, התשע"ה, עמ' 318—311
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |