קרתה (עיר לויים)
קרתה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט זבולון, והיא אחת מארבעים ושמונה ערי הלויים, ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. לדעת ויליאם פוקסוול אולברייט, חוקר מקרא, שם העיר "קרתה" מבוסס על השם "קרתן", שם נרדף לעיר המקראית קריתיים.[1][2] העיר מזוהה עם מבצר עתלית, אתר ארכאולוגי ובו מבצר צלבני (למרות שלא מוקמה בדיוק שם), או בשטח שבינו לבין ח'רבת דוצטרי, התיישבות אשר מוקמה ממזרחית לקרתה.[3]
העיר קרתה מצוינת בתנ"ך ביהושע כא, לד: ”וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵֽי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יׇקְנְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ”, שם מצוין שהלויים הנותרים קיבלו 4 ערים משבט זבולון, וביניהן קרתה.[4]
בכתבים היסטוריים מצוין כי בתקופה ההליניסטית בארץ ישראל, חרבה עתלית העתיקה, ותושביה הקימו את קרתה באזור סמוך אליה (כיום באזור ממוקם תל סחר, בסמוך למושב העובדים מגדים). קרתה מוזכרת גם בכתביו של הנוסע מבורדו משנת 333, שם הוא מכנה אותה בשם "מוטציו קרתה".[5]
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה מקראית - כרך ז, מוסד ביאליק, 1954
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה מקראית, עמ' 273
- ^ אנציקלופדיה מקראית, עמ' 276
- ^ מילון אבניאון - מה זה קרתה – פירוש המילה קרתה ,פרוש, הסבר, משמעות והגדרה, באתר www.milononline.net
- ^ קטגוריה:יהושע כא לד, באתר ויקיטקסט
- ^ "למרחב", מוטצמקרתא- פונדק דרכים ותחנת סוסים נתגלה בדיד החדשה לחיפה, באתר הספרייה הלאומית של ישראל, 27 בנובמבר 1969
ערי הלויים | ||
---|---|---|
בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת |
36112359קרתה (עיר לויים)