גולן (עיר מקראית)
גּוֹלָן, היא עיר מקראית בארץ ישראל, אחת מערי הלויים. שמה מוזכר ארבע פעמים בתנ"ך.[1]
בתקופת התנחלות השבטים נכללה גולן בנחלתו של שבט מנשה, כאמור: ”וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן, מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם--מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שְׁתָּיִם.”(ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ז), מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.[2] יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים כותב כי ערים אלו שימשו "מקום מושב לפליטים".[3]
יש הסוברים כי יש לזהות את גולן המקראית בכפר סאחם ג'ולן בגלל הדמיון לשם. יחד עם זאת אין ממצאים ארכאולוגיים המאששים סברה זו.[4] במדרש תנחומא נכתב ”גולן בבשן זו סלוקיא”. עיר זו מופיעה ברשימותיו של בן מתיתיהו כאחת מהערים המבוצרות באזור.[5]
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק כ', פסוק ח', ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ז, ספר דברים, פרק ד', פסוק מ"ג,ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס"ג
- ^ ממערב לירדן : קדש בגליל בהר נפתלי, שכם בהר אפרים, קריית ארבע, היא חברון, בהר יהודה. ממזרח לירדן: בצר במדבר, ראמות בגלעד, וגולן בבשן
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 153
- ^ שמריה גוטמן, יואל רפל, גמלא: עיר במרד, תל אביב, משרד הביטחון, 1994, עמ' 61
- ^ ינון שבטיאל, מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל בתקופה הרומית הקדומה, תל אביב, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014, עמ' 46
| ערי הלויים | ||
|---|---|---|
| בני גרשון (ערים מיששכר, מאשר, מנפתלי ומחצי המנשה המזרחי) | בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹן • עין גנים (אתר מקראי) • קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹן • רְחׁב | |
| בני קהת (ערים מאפרים, מדן ומחצי המנשה המערבי) | שכם • גזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹן • גַּת רִמּוֹן • תַּעְנַךְ | |
| בני מררי (ערים מראובן, מגד ומזבולון) | בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבון • יַהְצָה • יַעְזֵר • יקנעם • מַחֲנַיִם • מֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת | |
גולן (עיר מקראית)31927350Q2400848