כוורת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף כוורת דבורים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

כוורת היא מקום מגוריהן של דבורים וצרעות.
ישנם שני סוגי כוורות:

  • כוורת טבעית – המשמשת דבורים וצרעות החיות בטבע.
  • כוורת מלאכותית – מעשה ידי אדם, המשמשת דבורים בדבוראות (גידול דבורים כפעילות חקלאית).

כוורת טבעית

הדבורים בונות כוורת העשויה דונג ובנויה מאלפי תאים בצורת משושים, הנחשבים לצורה המולקולרית האולטימטיבית בשימור אנרגיה (ראו גם במאמר ריצוף של המישור). המבנה בכללו מכונה גם–"חלת דבש", ואותו בונות הדבורים המכונות פועלות.

הדבורים מחלקות את התאים לתאים המיוחדים לדבש ולתאים להטלת ביצים וגידול הזחלים.

בטבע משתכנות הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים ובכל מקום שבו מצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את הדבש. באביב, לאחר הפריחה של מניבי צוף, חל ריבוי טבעי מוגבר בכוורת, נבנים "מלכונים" – תאים לגידול מלכות. וכאשר מלכה צעירה יוצאת לאוויר העולם היא סוחפת עמה חלק מהדבורים, וקבוצת הדבורים – המכונה "נחיל דבורים" – יוצאת במאורגן אל מחוץ לכוורת לחפש אתר להתנחלות החדשה. בשלב ראשון, הנחיל נאחז בענף עץ איתן ונראה למתבונן מהצד כאשכול. הקבוצה שולחת דבורים המחפשות באזור מקום בו יוכלו למצוא מקלט.

דבוראי חרוץ, אם יגלה אשכולות כאלה, יניח תיבת כוורת מתחת לענף, יפתח את המכסה, יניע במכה אחת את הענף ואשכול הדבורים יילכד בכוורת. הכוורת תיאטם לזמן קצר ותועבר לאזור המכוורת, ואז ניתן לפתוח את הפתח והנחיל יסתגל למקום החדש. אחרת, הנחיל יוצא לטבע ואינו יכול לשמש את מגדלי הדבורים. אלו מקיימים מעקב אחרי הקמת ה"מלכונות" בכוורת ומנסים למנוע יציאת נחילים.

בהגות היהודית, יש התייחסות בספר העיקרים[1] למבנה הכוורת כפלאי הבריאה משום שהיא בצורה האידיאלית ביותר.

כוורת מלאכותית

בדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים. הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים. הדבורים בונים על הבסיס את התא. כאשר התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן הוא יכלול ביצים, אבקת פרחים, צוף או דבש. הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר. כיום נהוג גם להקים כוורות ביתיות בגינות ביתיות או על גגות של בנייני מגורים.

כוורת דבורים

מבנה הכוורת

הכוורת המודרנית תיבה העשויה עץ. בדרך כלל, הדבוראי מקבל את מבני הכוורות בצורת פלטות מוכנות מעץ ומרכיב אותן בעצמו. הקומה הבסיסית כוללת רצפה. בקומות מעליה די בארבעה קירות, אשר מתחרים ומונחים מעל הקומה הבסיסית. בין קומת הבסיס ובין שאר הקומות מניחים רשת הפרדה המאפשרת מעבר של דבורים פועלות ומונעת מעבר של המלכה. באופן הזה נמנעת הטלה מחוץ לקומת הבסיס והקומות שמעליה משמשות לאחסון דבש בלבד. חשבות ההפרדה בכך שאין צורך להוציא לרדיה חלות שבהן דבש וגם ולד מאחר שאת הולד יש להחזיר מיד לכורת שאם לא כן ירקב בחלה. כמו כן מונעת הרשת מצב שבו בעת הרדיה תהיה המלכה בקומה הנרדית והכוורת תישאר ללא המלכה. על הקומה העליונה יש תקרת עץ, הכוללת לעיתים מאכלה (שוקת לתמיסת סוכר להאכלת הדבורים בחרף) וגג מצופה פח. שני האחרונים מגינים על הכורת מפגעי מזג האוויר. על הגג נוהגים לשים עצם כבד על מנת למנוע את העפת הגג ברוחות. ליד הבסיס נוהגים להציב מנחת אשר יקל על הדברים לנחות בשובן עם מטען אבקת פרחים וצוף. כמו כן, הוא משמש לבקרה מפני כניסת חרקים לא רצויים. בישראל כל הכורות שבשימוש הן מסוג לאנגסטרות' וזאת הכורת הנפוצה ביותר בעולם, הנקראת על שם ממציא הכוורת, לורנזו לוריין לאנגסטרות'. הציוד המכני המיוצר לתהליך הרדיה מותאם לכוורות מסוג זה.

בניית החלה

החלה, כפי שהיא נבנית על ידי הדבורים באופן טבעי, אינה נוחה לשימושו של האדם. היא אינה עומדת יציבה בכוורת המודרנית, וקשה להפיק ממנה דבש ולהחזיר אותה לשימוש חוזר, שכן היא לא יכולה להיכנס לתבנית המוכנה במכשיר הרדייה. מקובל לרכוש מסגרות, ובהן מותחים חוטי פלדה דקים. עליהם מדביקים שעווית, העשויה דף דונג ובו מוטבעים בסיסי התאים המשושים. את מסגרת החלה עם השעווית מכניסים לכוורת. על בסיס התאים שבשעווית הדבורים יבנו את התאים בעזרת הדונג שיפרישו מגופן.

מ"חלה" טבעית למסגרת מלאכותית

מוצרי הכוורת השונים

ככלל, מוצרי הכוורת המשלימים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות; מוצרים שהדבורים אוספות ומלקטות בטבע, ומוצרים שהן מייצרות בתוך הכוורת.

מוצרים שהדבורים אוספות ומלקטות בטבע:

  1. פולן – אבקת הפרחים, מכונה לעיתים "המזון המושלם" מכיוון שהיא מכילה מגוון רב של מרכיבים תזונתיים והיא בין המזונות המאוזנים ביותר מבין המזונות שהאדם אוכל. הפולן משמש להאכלת הרימות בכוורת והוא נוצר מאבקת הפרחים שאוספת הדבורה בזמן יניקת הצוף.
    הפולן מכיל מרכיבים כימיים טבעיים מונעי חמצון ואנטי ויראליים המעודדים את הפעילות בתא. השמן המופק ממנו משמש בתעשיית הקוסמטיקה כמקנה לחות. הפולן כשר למאכל[2].
  2. פרופוליס  – מופק משרף עצים ומשמש לבניית הכוורת ולחניטת "פולשים". הרפואה האלטרנטיבית ממליצה להשתמש בפרופוליס לחיזוק המערכת החיסונית והוא משמש בהצלחה בטיפול בדלקות קשות בעצמות וברקמות רכות שלא נפתרו בעזרת אנטיביוטיקה וניתוחים. גם בתחום הקוסמטיקה יש לפרופוליס תכונות חשובות: הוא שומר על לחות העור, מסייע באיזון רמת החומציות של העור, במניעת נזקי קרינה אולטרא סגולה ובמניעת התפתחות חיידקים. ניתן להכשירו למאכל.

  מוצרים שהדבורים מייצרות בתוך הכוורת:

  1. מזון המלכות – מוצר אשר נחשב ליוקרתי מבין מוצרי הכוורת. מזון המלכות משמש להזנת רימות המלכה שניזונה ממנו עד להתבגרותה. הוא מעניק למלכת הדבורים פוריות ומאריך את חייה. מזון המלכות עשיר בחלבונים, פחמימות, שומנים, מינרלים, סידן, אשלגן, ברזל וויטמינים (בייחוד ויטמינים מקבוצת B – תיאמין, ריבופלווין, ניאצין, ביוטין ועוד). כמו כן, למזון המלכות תכונות אנטי בקטריאליות והוא עוזר למערכות הגוף להתמודד עם תופעות של חולשה, דיכאונות ומצבי עייפות, מחזק את המערכת החיסונית של הגוף ואת מערכת העצבים, מסייע להחלמה ממחלות וניתוחים, מסייע בריפוי דלקות פרקים, מעלה את התיאבון, תורם לשיפור העירנות, מעלה את רמת ההמוגלובין וכן תורם להורדת הכולסטרול והשומנים[3]. מחקרים הראו שנתינת מזון מלכות לבעלי חיים גרמה לעליה בכושר ייצור הביציות בשחלות, להתפתחות פיזיולוגית מהירה והארכת משך החיים.
    מזון המלכות מכיל מגוון מרכיבים שומניים בעלי תכונות אנטי-מיקרוביאליות ומרקם של תחליב. לכן הוא אידיאלי לתכשירים להגנה על העור. לגבי כשרותו, קיימת מחלוקת.
  2. הדונג שמייצרות הדבורים משמשת לבניית חלת הדבש. הדונג נוצר בבלוטות באזור הבטן של הדבורה. ייצור הדונג מתחיל ביום ה-10–17 לחיי הדבורה. מהיום ה-18 לחייה היא חדלה לייצר דונג והבלוטות מתנוונות. בדונג משתמשים הן התחום הקוסמטיקה באמצעות נרות, פלסטרים וקרמים וטיפול בפצעי בגרות – לדונג סגולות של ספיחת רעלים מהגוף[4].
  3. יערת דבש – יערת הדבש היא המצע (העשוי מדונג) שעליו ובתוכו מאחסנות הדבורים את הדבש. השימוש ביערת הדבש מתאים גם לאוכל וגם כתרופה.
  4. ארס הדבורים הוא כנראה המוצר היעיל ביותר לטיפול במחלות שונות של האדם, צורת הטיפול בארס, כמו גם השימוש בשאר מוצרי הכוורת לטיפול נקראת אפיתרפיה. הבסיס הכימי ודרך הפעולה של הארס עדיין לא ידועים במדויק. ייתכן שחלבונים מסוימים בארס משפיעים על מערכות החיסון והעצבים. בארצות הברית, הטיפול בארס דבורים אינו מאושר רשמית בשל בעיות רגישות. אולם נעשה שימוש בארס דבורים בטיפול ברשימה ארוכה של מחלות, ביניהן דלקת מפרקים, אסטרמה, סקלרוזיס, דיכאון, עייפות כרונית, צלקות, סרטן עור, אקזמות ועוד.
    החדרת הארס לגוף נעשית בכמה אופנים:
    א. הזרקה תת-עורית מדי יום והגדלת הכמות תוך כדי מעקב אחר הריאקציה. ב. עקיצת דבורים. ג. אקופונקטורה עם ארס דבורים. ד. אמבטיות חלקיות עם ארס דבורים. ה. שימוש חיצוני במשחות. ריפוי בעזרת ארס דבורים נעשה רק לאחר בדיקה לשלילת רגישות לארס.

שעווית

שעווית, מיוצרת מדף דונג שבו מוטבעים בסיסי התאים המשושים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בהקדמה לספרו
  2. ^ פולן דבורים מזון על, דורית יוסף.
  3. ^ מחקר אמפירי הנוגע להשפעת מזון מלכות על כולסטרול באדם (קבוצת מדגם של 15 איש).
  4. ^ הכימיה של הדבורים, באתר בית הספר לכימיה של אוניברסיטת בריסטול (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0