יהלום (אבן חן מקראית)

ערך זה עוסק באבן חן מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יהלום (פירושונים).

יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.

היהלום במקורות

וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת-הַטּוּר, הָאֶחָד

— ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק י"ז

וַיְמַלְאוּ-בוֹ-אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד

— ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק י'

בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹקִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

— יחזקאל כ"ח, י"ג

זבולון על יהלום, ונקראת פִּירְלָ"א בלעז, והיא לבנה, על שם שהכסף לבן והוא סימן לעושרו של זבולון, שנאמר: זבולן לחוף ימים, והיא מצליחה בפרקמטיא וסגלתה שמביאה שינה על האדם, שנאמר הפעם יזבלני אישי.

— הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות לפי רבינו בחיי

זיהוי

מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שלא ניתן לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה. בשונה מיתר אבני החושן, ככל הנראה ה"יהלום" המופיע בחושן הוא אותו יהלום המוכר כיום בשם זה. הסיבה המקלה על זיהוי ה"יהלום" המקראי עם היהלום המודרני היא, כי בשונה משאר אבני החושן ששמן וזיהויין אבד עם השנים, שם האבן זהה.

תרגומים

תרגום אונקלוס מתרגם סבהלום. חוקרים חלוקים בדעתם האם מדובר ביהלום המוכר או שהוא מרמז לאבן של סביאה ושתייה, כאמתיסט.
תרגום השבעים והוולגטה מתרגמים Iaspis (ישפה).
יוסף בן מתתיהו מתרגם Shapeiros – ספיר.
תרגום המלך ג'יימס מתרגם Diamond.
תרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 גורס ברקת (Emerald).
תרגומים אחרים מכוונים לאופאל או קוורץ שקוף.
מכון המקדש זיהו את האבן עם קוורץ שקוף.