רבי יעקב אהרן ינובסקי
| מקום קבורה | אלכסנדר | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ה'תרכ"ו | ||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||
| תחומי עיסוק | רבן של הערים טומשוב, קארוב, זלושין ואלכסנדר | ||
| רבותיו | אביו רבי משה; רבי יעקב לוברבוים; רבי יעקב יצחק מפשיסחה; רבי שמחה בונים מפשיסחא; רבי יצחק מוורקא; רבי יחזקאל מקוזמיר; רבי דוד מלעלוב; רבי שרגא פייבל מגריצא; רבי מרדכי מנחם מנדל מוורקא; רבי נח מקארוב; רבי ישראל מרוז'ין; רבי ישעיה מפשדבורז'; רבי יוסף בנימין מלובלין | ||
| אב | רבי משה | ||
| אם | רחל | ||
|
| |||
רבי יעקב אהרן ינובסקי, (? - ה'תרכ"ו) היה רבן של הערים טומשוב, קארוב, זלושין ואלכסנדר שבפולין. מגדולי חסידי וורקא, מחבר ספר בית יעקב.
תולדות חייו
נולד בזלושין[1] למקובל רבי משה יאנובער[2] תלמידם של החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ[3] ולרחל בת רבי מאיר הכהן[1].
אביו לימדו את חכמת הקבלה[4]. למד בישיבתו של רבי יעקב לוברבוים מליסא אשר מלבד השיעורים שמסר בישיבה לכלל התלמידים למד עמו גם ביחידות בלילה[1]. בחסידות היה תלמידם של רבים מגדולי החסידות בדורו. ביניהם: רבי יעקב יצחק מפשיסחה, רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבי יצחק מוורקא, רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי דוד מלעלוב, רבי שרגא פייבל מגריצא, רבי מרדכי מנחם מנדל מוורקא, רבי נח מקארוב, רבי ישראל מרוז'ין, רבי ישעיה מפשדבורז', ורבי יוסף בנימין מלובלין.
היה רבן של הערים טומשוב, קארוב, זלושין ואלכסנדר[1], ככל הנראה הרב החסידי הראשון בעיירה אלכסנדר. נפטר ככל הנראה לפני שנת תרכ"ז[5], ומקום קבורתו הוא בבית החיים שבאלכסנדר[3]. את מקומו ברבנות מילא רבי חנוך הניך הכהן לוין[דרוש מקור].
אחיו היה רבי יוסף אליעזר אב"ד זוריק[6].
חיבוריו
- בית יעקב, דרשות על התורה, פיוטרקוב תר"ס. מהדורה מחודשת ירושלים תשע"ד.
- פירוש על תנא דבי אליהו, לא נדפס[7].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 על פי הקדמתו לספרו בית יעקב.
- ^ יש שהחליפו בינו לבין רבי משה מזלושין מחבר ספר משפט צדק. ראו לדוגמא אצל רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, פנת יקרת, ניו יורק תשכ"ח, עמ' 123. ראו עוד בעניין זה בקובץ נחלת צבי, חלק ד' תשנ"א, עמ' קנא-קנב.
- ^ 3.0 3.1 על פי שער ספרו.
- ^ על פי הקדמת בנו רבי גדליה לספרו של אביו בית יעקב
- ^ קונטרס ציון לנפש - אלכסנדר, עמוד צג
- ^ מובא ממנו מאמר בסוף ספר בית יעקב של אחיו רבי יעקב אהרן. מצבתו בבית הקברות היהודי בוורשה.
- ^ ראו: מ. א. ז. קינסטליכער, צפונות, עמ' ל"ד, שנה ד' גליון ג'.