רבי שמעון שלום קאליש
רבי שמעון שלום קאליש (תרמ"ג, 1883 - י"ט באב תשי"ד, 1954) היה האדמו"ר מאמשינוב באוטבוצק ובארצות הברית.
ביוגרפיה
בנם של האדמו"ר רבי מנחם ואסתר גולדה לבית אלברשטיין. נישא לפייגא ברכה בת דודו רבי ישעיהו קאליש מפשיסחה[1]. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ח פנו מרבית החסידים לאחיו הבכור רבי יוסף שמילא מקום אביו בעיירה אמשינוב. רבי שמעון שלום החל לכהן באדמו"רות בעיירת הנופש אוטבוצק, הסמוכה לוורשה. הוא פעל גם בעסקנות ציבורית ונודע כתלמיד חכם ויודע קבלה. כדרך אדמו"רי אמשינוב-ווארקי, הצטיין באהבת ישראל לבבית כלפי כל יהודי שהוא.
אהב את ארץ ישראל ותמיד שאף לעלות ולהתגורר בה. בשנת תרצ"ג ביקר בארץ והתגורר בה במשך שנה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט מיד מביתו עם כל משפחתו ופתח במסע נדודים ארוך עד וילנה שבליטא. בהיותו בוילנה הביע דעתו בגלוי בעד מימוש האופציה לבריחה על ידי נטילת ויזה לאי קוראסאו ואשרות מעבר דרך יפן, שהייתה נראית בלתי מציאותית וגדולי ראשי הישיבות ששהו בוילנה התנגדו לה בתחילה. בהמשך נסע בעצמו יחד עם הפליטים ברכבת הטראנס-סיבירית לולדיווסטוק משם הפליגו לקובה (יפן) ממנה עברו כעבור עשרה חודשים לשנחאי שבסין, יחד עמו שהה קרובו רבי יחיאל מנחם זינגר מאלכסנדר, שם שהו במשך כל שנות המלחמה. בהיותו בגלות הוכר כאחד ממנהיגי היהודים הפליטים והיה מקור לעידוד ולנחמה בעיקר עבור הבחורים הפליטים החסידיים מישיבת חכמי לובלין ותומכי תמימים ליובאוויטש. כמו כן הייתה לו השפעה על כלל הפליטים ואף על היהודים המקומיים בקרבם פעל למען חיזוק היהדות, כאשר בין השאר יזם הפקת ספר ובו ההלכות הבסיסיות בשפה המקומית. כאשר פרץ פולמוס השבת ביפן פעל להשקיט את המחלוקת בין מצדדי שתי השיטות והשפיע על בני הישיבות לשמור לחומרה את יום השבת לפי שתי השיטות. כשהנאצים לחצו על היפנים להסגיר את יהודי שנחאי, נקרא לשלטונות להבהיר את נושא היהודים. בפגישה השתתפו גם הרב משה שצ'קס, הרב שלמה שפירא וליאו חנין. המתורגמן היה אברהם סצוזו קוצוג'י. על פי המסופר, המשלחת נשאלה למה הנאצים שונאים את היהודים, והאדמו"ר ענה כיוון שהנאצים שונאים אסייתים, והוכיח זאת מכתבה בעיתון גרמני משנות ה-30, שגינתה קצין נאצי שהתחתן עם יפנית. בהשפעת פגישה זו לא נענו היפנים לנאצים, ותנאי היהודים שופרו[2].
בשנת תש"ז היגר לארצות הברית ופתח בית מדרש בויליאמסבורג ואחרי זה בבורו פארק והוכר כאחד מחשובי האדמו"רים בארצות הברית באותה תקופה. הוא תכנן לעלות לארץ ישראל אך בטרם הספיק חלה ונפטר. הוא נקבר בארצות הברית על תנאי, ולאחר חודש ימים ארונו הועלה לארץ ישראל, בה נקבר בבית החיים הישן בטבריה בחלקה בה קבורים תלמידי הבעל שם טוב.
השאיר כתבי יד רבים בהם תורות עמוקות בתורת החסידות. הספר הראשון מדברי תורתו, "משמיע שלום" על מועדי תשרי יצא לאור על ידי בנו ממלא מקומו רבי ירחמיאל יהודה מאיר. לקט נוסף מדברי תורתו ובמרכזו דברי התורה שאמר בשנת ביקורו בא"י יצא לאור בשם "אמרות טהורות", שנכתב ע"י ידידו רבי נח גד וינטרוב. בעשור האחרון יצא לאור חלק נוסף מספר "משמיע שלום" על חג הפסח וספר "אמרי רצון" שלושה כרכים, מסודר לפי פרשת השבוע. קטעים מהספר "אמרי רצון" בוארו בארוכה בידי נינו האדמו"ר מאמשינוב רבי יעקב אריה מיליקובסקי ויצאו לאור בשני כרכים בשם "שיעורים בספר אמרי רצון".
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
- מרדכי שלמה אייזנטל, משמיע ישועה - תיאור נתיב ההצלה שלו ושל בני משפחתו בשנות השואה מפולין דרך ליטא, רוסיה, יפן וסין עד אמריקה, ירושלים תשע"ו
- מרדכי שלמה אייזנטל, אדמו"ר הרה"ק רבי שמעון שלום קאליש עובדות והנהגות - עובדות, הנהגות ושביבי אור מהרה"ק רבי שמעון שלום קאליש זצוק"ל מאמשינוב. שנת תשפ"ג.
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמעון שלום קאליש שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 111, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ אמה גם הייתה קרובת משפחתו, בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר רבינוביץ' מפשיסחה, חתן סבו רבי יעקב דוד.
- ^ מוסף שבת המבשר, י"ט באב תשע"ד.