פיקוס
 פיקוס
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ורדנאים |
| משפחה: | תותיים |
| סוג: | פיקוס |
| שם מדעי | |
 Ficus
| |
פִיקוּס (שם מדעי: Ficus) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים, המונה למעלה מ-800 מינים של עצים, שיחים, מטפסים ואפיפיטים. מרבית הפיקוסים צומחים באזורים בעלי אקלים ממוזג.
מאפיינים
הפיקוס לרוב בעל עלים רחבים ובשרניים, שפתם תמימה, לעיתים מחולקים לאונות. העצים בסוג מתאפיינים בשורשים גלויים, היכולים לבקוע מענפי העצים ומגזעו ולהשתלשל מטה, עד כדי יצירת מראה דמוי שיח.
הפרחים מקובצים בתפרחת מרוכזת תחת מעטה חצי סגור, ובמינים מסוימים (כמו השקמה והתאנה) יראו כפרי. אופן תפרחת זה חוזר במספר סוגים אחרים במשפחת התותיים, ביניהם ה-Dorstenia שפרחיה[1] גם גדלים בתפרחות מרוכזות על מצע מעוגל, אך היא פתוחה למחצה והפרחים הזעירים בולטים לעין. התפרחת קרויה בשם "פגה", ופי הפגה נקרא "אוסטיאול". לאחר ההפריה של פרחי הפיקוס, הפרי צומח בתוך מעטה התפרחת ומפתח זרעים, והמעטה נסגר. הודות לפרחיו הנסתרים, הפיקוס מואבק בלעדית על ידי צרעת הפיקוס, המשתמשת במחסה הפרי כדי להטיל את ביציה. באזורים בהם הצרעות הוכחדו או שאינן מאביקות, מתרבה הצמח על ידי ייחורים.
לפיקוס שרף עץ צמיג, שנע בגווניו בין לבן לצהוב.
תפוצה
הפיקוסים נפוצים בכל אזור המזרח התיכון, אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית. מהווים מין חיוני ביערות גשם, ותורמים לאקולוגיה המקומית כמקור לפרי ליונקים וציפורים, ומקור למזון לזחלי פרפראים.
בשימוש האדם
הפיקוס הוא מין חשוב לחקלאות, בהיותו קל לביות והרבייה. פיקוס התאנה הוא אחד ממיני העצים העתיקים ביותר שבויתו על ידי תושבי המזרח התיכון למזון: בחפירות באזור גלגל בעמק הירדן (בקרבת יריחו) נמצאו תת-מאובנים של עצי תאנה משנים קדומות מאוד
במצרים העתיקה שימש שרף עצי הפיקוס לשימור מומיות, ובמאות האחרונות משמש שרף פיקוס הגומי (Ficus elastica) כמקור לגומי טבעי.
מספר מיני פיקוס הפכו לצמחי נוי נפוצים, בשימוש בגנים ובבתים פרטיים. מין נפוץ בגינון נוי הוא פיקוס כינורי, המצמיח עלים רחבים בעלי צורת כינור.
בישראל
בארץ ישראל המינים המקומיים של הפיקוס הם פיקוס השקמה, פיקוס התאנה ופיקוס בת-שקמה. פיקוס השדרות (Ficus microcarpa), שמוצאו בדרום-מזרח אסיה, ניטע כעץ מטיל צל ברחבי תל אביב (למשל בשדרות רוטשילד) ובערים גדולות נוספות. הצרעות המאביקות את פיקוס השדרות לא יובאו ארצה עם נטיעת העצים ומספר עשורים צמחו אלה ללא פירות בשלים. בשנות השבעים יובאה צרעת פיקוס השדרות ארצה, ומאז פיקוס השדרות הנטוע בארץ מניב פרי, המושך עטלפי פירות וחיות אחרות.[2] בעקבות יבוא הצרעות המאביקות אותם, מספר מינים של פיקוס שניטעו בישראל כעצי נוי הפכו עם הזמן למינים פולשים, בייחוד בבתי גידול לחים, למשל שמורת עין גדי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיקוס |
הערות שוליים
- ^ ראו כאן
- ^ אביבה לורי, הלעד נצעד על הפיכסה של הפיקוס, עטלפים מזמזמים סביב ראשינו?, באתר הארץ, אוקטובר 2004
24376972פיקוס