עמר בר-לב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עמר בר לב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמר בר-לב
עמר בר-לב, 2020
עמר בר-לב, 2020
לידה כ"ג בתשרי ה'תשי"ד (גיל: 71)
מדינה ישראלישראל ישראל
סיעה העבודה, המחנה הציוני, העבודה-גשר
השר לביטחון הפנים ה־18
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
סגן יואב סגלוביץ'
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
השר לחיזוק וקידום קהילתי ה־2
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – 29 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – 30 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
3 באוקטובר 2019 – 16 במרץ 2020
(23 שבועות ו־5 ימים)
6 באפריל 2021 – 22 ביוני 2021
(11 שבועות ויום)
כנסות 19–20, 22, 24
תפקידים בולטים נוספים
  • מייסד עמותת אחריי!
  • מנכ"ל חברת פאיון מדיקל
עמר בר-לב
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1971 – 1976, 1984 – 1994
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מבצע שלום הגלילמבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחוןהמערכה ברצועת הביטחון

עֹמר ישראל בר-לב (נולד ב-2 באוקטובר 1953) הוא פוליטיקאי ישראלי ואיש צבא בדימוס, שכיהן כשר לביטחון הפנים וכשר לחיזוק וקידום קהילתי מטעם מפלגת העבודה. בר-לב הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה. במהלך שירותו שימש כמפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 1984–1987 ומפקד חטיבת הבקעה בין השנים 1992–1993.

ביוגרפיה

עמר בר-לב, בנם של תמר וחיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני ושר המשטרה. הוא צאצא (דור תשיעי) לרב אברהם אבלי הלוי גומבינר (מגן אברהם).[1] בר-לב נולד בחיפה וגדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארצות הברית ובצרפת. למד בתיכון חדש שבתל אביב-יפו, במסגרתו התנדב בחקלאות בתל קציר.[2] בנובמבר 1971 התגייס לצה"ל.

לאחר שלא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה, בחר בר לב להתנדב לסיירת מטכ"ל, בעקבות בן דודו רפי בר-לב, בזמן שאביו, חיים בר-לב, היה הרמטכ"ל. הוא עבר הכשרה כלוחם, ועם פרוץ מלחמת יום הכיפורים השתתף עם חבריו ליחידה בלחימה ברמת הגולן ובחצי האי סיני. לאחר המלחמה, עבר קורס קצינים מזורז בן שלושה חודשים. בפברואר 1974 חזר לסיירת, ובאפריל 1974 פיקד על צוות בקרבות על שיא החרמון.[3] היה אחד מארבעה מפקדי כוחות הפריצה למלון סבוי ב-1975,[4] ובמבצע יונתן פיקד על אחד מצוותי היחידה.[5]

בנובמבר 1976 השתחרר והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי תנועת השמאל "שלום עכשיו". במקביל הוא שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת שלדג שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ"ל, ומפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש במבצע שלום הגליל.[6] בינואר 1982 הצטרף בר-לב ליישוב כוכב יאיר.[7]

כמפקד סיירת מטכ"ל

ב-1984 השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300[8] וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה.[9] בתקופת פיקודו ספגה היחידה שלושה כישלונות מבצעיים.[10] בדצמבר 1984 התרחש אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה.[10] מבצע שערכה הסיירת בשטח סוריה[11] הסתבך, לוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו.[12] עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבדות ונזקים נחשב להצלחה.[10] הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה.[13] לנוכח זאת, במהלך שנותיו כמפקד, שקד בר-לב על שינוי קונספציה ביחידה, שקצר פירות בעיקר בתקופת המפקד הבא, משה יעלון. בר-לב כיהן כמפקד היחידה במשך שלוש שנים (עד מרץ 1987), פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות. תחת פיקודו קיבלה היחידה את צל"ש הרמטכ"ל.[14]

לאחר הפיקוד על סיירת מטכ"ל

לאחר שחרורו מצה"ל, החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1989. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה ובמסגרתה שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.[15] ספר שכתב בעקבות העבודה - "הסדר ביטחון בגולן לנוכח פני הקרב המודרני", יצא לאור ב-1999 בהוצאת ספרית פועלים. עבד בתחום אבטחת תעופה אזרחית כסמנכ"ל תפעול ושהה עם משפחתו במשך שנתיים בפריז

חזרה לשירות צבאי, יזמות ופעילות חברתית

בשנת 1992 נקרא בר-לב על ידי הרמטכ"ל ומפקדו לשעבר, אהוד ברק לחזור לשירות הצבאי. קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת הבקעה. לאחר שנה בתפקיד הועבר לאגף התכנון, שימש כיועץ בשיחות מול הפלסטינים ומול ירדן. ביולי 1994 הוא פרש מהשירות הצבאי באופן סופי. בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי טק והיה בין מקימי חברת איתוראן. בשנת 2000 יסד את חברת פאיון מדיקל שעסקה בתחום הדימות הרפואי ומאז שימש מנהלה, אך החברה חוסלה מרצון אחרי מספר שנים.[16]

בר-לב באירוע של ארגון "אחרי", 2011

בר-לב פעל במסגרת תנועת דור שלום והקים בשנת 1997 את תנועת "אחריי!" בראשה הוא עמד עד היבחרו לכנסת ב-2013. התנועה מפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות.[17]

פעילות פוליטית

עמר בר-לב, 2013

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה[18] ונבחר לכנסת.

בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, כראש ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. היה חבר בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לענייני פטור מטעמי הכרה דתית ובוועדה מיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי. שימש יושב ראש של ארבע שדולות: השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צורכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. היה חבר בשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי ובשדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי. היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית נאט”ו ומשלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של האיחוד למען הימ”ת UFM-PA.

במהלך כהונתו, יזם, בין היתר, חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה.

במאי 2014 השעה את עצמו מהשתתפות בדיוני שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, לאחר ששלח מכתב בסיווג ברמת "בלתי סודי" שהכיל פרטים מתוך דיון חסוי בוועדה הקשור לתקציב הביטחון.[19][20]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השישי ברשימת המחנה הציוני ונבחר לכנסת העשרים. והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

ב-3 במרץ 2017 הכריז בר-לב כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה[21] בבחירות, שנערכו ב-4 ביולי 2017,[22] הגיע בר-לב למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים עם 6.9% מהקולות.

בחודש דצמבר 2018 הגיע בר-לב למקום הראשון בין כל חברי הכנסת במחקר של האוניברסיטה הפתוחה שדירג את חברי הכנסת על פי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת האינטרנט.[23]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע במקום השישי בפריימריז והוצב במקום השמיני ברשימה ולא נכנס לכנסת, לאחר שהמפלגה זכתה בשישה מושבים בלבד. בבחירות שלאחר מכן, הוצב במקום החמישי ברשימת העבודה-גשר ונכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום ה-9 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נכנס לכנסת.

השר לביטחון הפנים

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצב במקום השני ברשימת מפלגת העבודה אחרי יו"ר המפלגה, מרב מיכאלי,[24] אחרי שזכה במקום הראשון בפריימריז.[25] בבחירות קיבלה מפלגת העבודה 7 מנדטים ובעקבות זאת, בר-לב נכנס לכנסת.

ביוני 2021 מונה לשר לביטחון הפנים בממשלת ישראל ה-36, ובכך נכנס לתפקיד אותו מילא אביו כשלושה עשורים קודם לכן. בר-לב כיהן גם כשר לחיזוק וקידום קהילתי עד לסגירת המשרד ביוני 2022. עם תחילת כהונתו, מינה את תומר לוטן לכהן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. בהמשך, בר לב התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי על מנת לאפשר את כניסתה של נעמה לזימי.

בספטמבר 2021 הקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת אירועי הבריחה מבית הסוהר גלבוע.[26] בדצמבר 2021 אישר הקמת מפלג חדש במשטרה למניעת שחיתות ציבורית בלהב 433.[27] הוא גם הכריז כי יוקם שיטור אזורי למאבק בפשיעה החקלאית.[28]

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, והגיע למקום התשיעי ולא נבחר בשנית לכנסת.

לאחר הפרישה מהכנסת

באפריל 2023 מונה בר-לב ליו"ר הדירקטוריון של מאפיית אנג'ל.[29]

במאי 2023 השתתף בר-לב במחאה נגד הרפורמה המשפטית. בר-לב הביע תמיכה בהפסקת שירות של חיילי מילואים אם הרפורמה תעבור,[30] וכן השתתף בהפגנות, בין השאר בפריצה לכנס הציונות הדתית בפתח תקוה,[31][32] ובהפגנה מול ביתו של הרב אדלשטיין בבני ברק.[33]

משפחתו

בר-לב נשוי בשנית, לתמי, צלמת ועורכת וידאו, ואב לשלושה ילדים[9]. הוא מתגורר בכוכב יאיר.

בנוסף, מחזיק בר-לב בבית מגורים פרטי בהר אליעזר, שכונת מגורים פרטית שהוקמה באופן בלתי-חוקי במקום חוות סוסים בסמוך למושב שדה אליעזר בעמק החולה באמצע שנות ה־90, והוכשרה מאוחר יותר על ידי מינהל מקרקעי ישראל.[9]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


כתבות עליו

מאמריו

הערות שוליים

  1. ^ על פי הודעתו בכנסת בעת השבעתו לשר בממשלת ישראל השלושים ושש
  2. ^ ה"שביעיות" בשירות לאומי בספר, למרחב, 15 במאי 1970
  3. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".
  4. ^ אייל לוי, ‏נזכרים בפיגוע במלון סבוי: "שאנחנו נכנע? מדובר בצה"ל בלב תל אביב!", באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2015
  5. ^ עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2013
  6. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 251–252
  7. ^ בנו של חיים בר-לב הצטרף להתיישבות של צעירי חירות, הארץ, 29 בינואר 1982
  8. ^ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
  11. ^ בעקבות פליטת פה של בר-לב: הותר לפרסום כי חלל צה"ל ברק שרעבי ז"ל נפל בסוריה, באתר מעריב אונליין, 3 במאי 2022
  12. ^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014
  13. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218
  14. ^ צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה
  15. ^ משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, 5 בפברואר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  16. ^ Paieon Medical: Management(הקישור אינו פעיל, 3.5.2022)
  17. ^ אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
  18. ^ יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
  19. ^ לירון מרוז‏, למה שח"כ ייתן לעצמו שבת?, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2014
  20. ^ יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014
  21. ^ על רקע סערת כבל-יחימוביץ': בר-לב יתמודד על ראשות העבודה, באתר וואלה!‏, 3 במרץ 2017
  22. ^ מפלגת העבודה, הודעת מזכירות לשכת מפלגת העבודה, באתר המפלגה, ‏5 במרץ 2017 (ארכיון)
  23. ^ יובל בגנו, ‏ח"כ בר־לב מוביל בניהול שיח ערכי ומאבק בגזענות ברשתות, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2018
  24. ^ דני זקן, ‏הפריימריז במפלגת העבודה: עמר בר-לב זכה במקום השני, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021
  25. ^ תוצאות פריימריז מפלגת העבודה
  26. ^ חיים גולדיטש, שופט, חוקרת שב"ס ובכיר לשעבר בשב"כ: חברי ועדת הבדיקה לבריחה מהכלא, באתר ynet, 24 בספטמבר 2021
  27. ^ בר-לב הקים מפלג למניעת שחיתות ציבורית/ חדשות, באתר כיפה, 9 בדצמבר 2021
  28. ^ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏השר בר-לב על הפשיעה החקלאית: "להיות מודאג זו לא תוכנית עבודה, נשיג את ההרתעה", בעיתון מקור ראשון, 8 בדצמבר 2021
  29. ^ אורנה יפת, עמר בר לב מונה ליו"ר דירקטוריון מאפיית אנג'ל, באתר כלכליסט, 24 באפריל 2023
  30. ^ דוריה למפל, יואב רבינוביץ', בר-לב: כשיש הפיכה - אפשר להפסיק להתנדב למילואים. מג"ד לחייליו: "תתווכחו, עד המשימה", באתר ynet, 28 בפברואר 2023
  31. ^ אורי סלע‏, השר לשעבר בר-לב תועד בעימות עם שוטרים בהפגנה, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2023
  32. ^ עומר בר לב נהדף בכוח על ידי שוטרי יסמ בהפגנה בפתח תקווה, נבדק ב-2023-05-07
  33. ^ בר לב הפגין נגד הגרי”ג אדלשטיין: קריאות להחרים את ‘אנג’ל’, באתר חרדים10, ‏2023-05-04


עמר בר-לב - תבניות ניווט
שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרה בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל
שרים לביטחון הפנים משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב
שרים לביטחון לאומי איתמר בן גביר
מפקדי סיירת מטכ"ל
אברהם ארנן • יוסף קסטל • אברהם ארנן • דב תמרי • עוזי יאירי • מנחם דיגלי • אהוד ברק • גיורא זורע • יונתן נתניהו • עמירם לוין • נחמיה תמרי • עוזי דיין • שי אביטל • עמר בר-לב • משה יעלון • רן שחור • עמוס בן-אברהם • דורון אביטל • שחר ארגמן • יובל רחמילביץ • ניצן אלון • הרצי הלוי • עודד ראור • אורי גורדין • גיא שפרן • שלומי בינדר • ח' • י' • י'
מפקדי חטיבת הבקעה
רפאל איתן • אריה רגב • יהודה רשף • משה לוי • עוזי עילם • משה יוסף • עמוס מדרוני • יהודה בר • יצחק מרדכי • חיים אורן • יהודה דובדבני • אברהם אלרן • שמיל בין • מיכה טמיר • אהרון סבג • יוסף מישלב • דני זאבי • עמר בר-לב • אביעזר סגל • אבי בורגר • יגאל שרון • אפרים מושקטו • דרור פלטין • יחיאל סופר • רוני בלקין • מוטי אלמוז • יגאל סלוביק • רוני בלקין • יוחאי בן ישי • נוחי מנדל • ירון בית-און • אופיר לויוס • אודי צור • בצלאל שנייד • מאיר בידרמן • אביב אמיר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38812415עמר בר-לב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עמר_בר-לב&oldid=2604477"