הפיגוע במלון סבוי
| תאריך | 5 ו-6 במרץ 1975 |
|---|---|
| מקום | מלון סבוי בתל אביב, ישראל |
| סוג | פיגוע ירי, חטיפה |
| הרוגים | 8 אזרחים ישראלים ו-3 חיילי צה"ל ובהם אל"ם עוזי יאירי |
| מבצע |
 פת"ח |
הפיגוע במלון סבוי היה פעולת טרור שביצעו שמונה מחבלים מארגון הפת"ח בתל אביב בלילה שבין 5 ו-6 במרץ 1975. מטרת הטרוריסטים הייתה תפיסת בני ערובה שישוחררו בתמורה לשיחרור מחבלים. בפעולה נרצחו 8 אזרחים[1] ונהרגו שלושה חיילי צה"ל וחוסלו שבעה מהמחבלים.
תכנון הפיגוע
הפיגוע תוכנן על ידי אבו ג'יהאד כפיגוע מיקוח לשם שחרור מחבלים פלסטינים שהיו כלואים בישראל כנקמה על מבצע אביב נעורים, שבו חוסלו שלושה מבכירי אש"ף. על פי התכנון המקורי, הייתה הפעולה אמורה להתבצע בנהריה, כחודשיים מוקדם יותר, אולם החוליות שניסו לבצע אותה לא הצליחו לאתר את העיר מן הים והביצוע בוטל. לאחר מכן המחבלים תכננו להשתלט על מועדון נוער בשכונת מנשייה בתל אביב ועל בית האופרה. תוכנית הגיבוי הייתה להשתלט על מבנה מאוכלס כלשהו. המחבלים הונחו לבקש את שחרורם של אסירים והטסתם לסוריה. במקרה של סירוב ישראלי הונחו המחבלים להרוג את בני הערובה ולהתאבד. ואם יתפס מי מהם בשבי הונחו למסור לישראלים שהגיעו ממצרים. זאת במטרה לפגוע במשא ומתן על הסכמי הביניים בין ישראל למצרים.
הפיגוע
המחבלים הפליגו בספינת אם קטנה שיצאה מלבנון. כאשר הגיעו לאזור שממערב לתל אביב ירדו מספינת האם בשתי סירות גומי והפליגו בהן לכיוון תל אביב. בשעה 23:15 לערך נחתה חוליית מחבלים בחוף תל אביב. סיור משטרה שגרתי שחלף במקום הבחין בדמויות המחבלים ופתח לעברם באש שגרמה לפיצוץ אחת הסירות שהייתה עמוסה באמצעי לחימה. המחבלים רצו אל השטח הבנוי, בסמוך לקרן הרחובות הרברט סמואל-יונה הנביא תוך שהם משאירים בסירות חלק גדול מאמצעי הלחימה. המחבלים חצו את רחוב הרברט סמואל תוך ירי מנשק קל על רכבים חולפים והשליכו רימוני יד. לאחר שהגיעו לצידו המזרחי של הרחוב ניסו לפרוץ לתוך בית הקולנוע "סינמה 1" באמצעות ירי צרורות על הדלת. משלא הצליחו, המשיכו דרומה לאורך הרחוב כשהם תופסים בדרכם עוברי אורח כבני ערובה. המחבלים פנו מזרחה לרחוב גאולה ופרצו למלון סבוי הסמוך שהיה מבנה בן שלוש קומות. המחבלים הרגו את פקיד הקבלה של המלון, השליכו את בני הערובה שתפסו קודם לכן ואספו את אורחי המלון הרבים כבני ערובה והובילו אותם לקומה העליונה. טוראי משה דויטשמן, חייל גולני ששהה בחופשה בביתו, שמע את היריות מכיוון המלון ורץ אליו עם נשקו האישי. דויטשמן נתקל במחבלים שהתכוונו לצאת מהמלון ליעד אחר ונפצע בקרב היריות שהתפתח. מאוחר יותר מת מפצעיו ועל פעולתו הוענק לו עיטור המופת.
המחבלים התמקמו בקומה העליונה של המלון, ריכזו את בני הערובה בחדר אחד בסמוך אליהם ומלכדו את החדר. בשעה 01:00 בערך הגיע לאזור המלון כוח של סיירת מטכ"ל. המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל 20 מחבלים ובהם הארכיבישוף הילריון קפוצ'י ותספק מטוס לשם כך בתוך ארבע שעות. את המשא ומתן עם כוחות הביטחון ניהלו המחבלים באמצעות כוכבה לוי, אחת מבנות הערובה ששימשה כמתווכת משום שידעה ערבית. במהלך התיווך, שנמשך מעל שעתיים וחצי, סיפקה לוי לכוחות הביטחון בצורה סמויה מידע מפורט על המחבלים ובני הערובה. בשלב מסוים, לבקשתה של כוכבה לוי, הסכימו המחבלים כמחוה להוציא אזרח גרמני בן 60 ששכב פצוע קשה וקטוע רגל בכניסת המלון. לוי התנדבה לגרור בעצמה את הפצוע הכבד, ובשעה 04:15 הוציאה אותו אל הרחוב ומסרה אותו לשני אזרחים, ובמקום לברוח בעצמה - בחרה לשוב בחזרה אל שאר בני הערובה, כפי שהבטיחה לחוטפים.
בשעה 05:15 לערך פרצו ארבע חוליות מכח סיירת מטכ"ל אל המלון, בפיקודם של עמירם לוין, נחמיה תמרי, עמר בר-לב ואלון ש'. בפריצה הפעילו המחבלים את חומר הנפץ בחדר שבו היו ממוקמים בני הערובה. מעוצמת הפיצוץ נהרסה חלק מהקומה העליונה של המלון. בהשתלטות המחלצים נהרגו שבעה מהמחבלים ונתפס מחבל אחד. חמישה בני ערובה חולצו. ביניהם כוכבה לוי, שעם הישמע הירייה הראשונה השתטחה מתחת למיטה והמתינה עד שוך האש. אולם שמונה נהרגו במהלך הפריצה. כמו כן נהרגו שניים מלוחמי הכוח הפורץ, אל"ם עוזי יאירי, מח"ט הצנחנים לשעבר (וקודם לכן מפקד סיירת מטכ"ל) שהצטרף אל הכוח[2], וסמל איתמר בן-דוד, לוחם סיירת מטכ"ל.
הסירות הורדו במרחק רב מהחוף ולא התגלו על ידי תצפיות חיל הים. מפקדת חיל הים הוזעקה על ידי משטרת תל אביב בתחילת האירוע. סא"ל מיכה רם נשלח לחוף לבדוק את הסירות. לדרישת המפקד התורן הוזנק מטוס הרקולס עם קצין ימי כצופה. שגילה אנייה קטנה במרחק רב מהחוף. ספינות שייטת ספינות הטילים אח"י געש (סער 3) ואח"י מזנק (סער 2) בפיקוד אלי רהב שהיו באימון הופנו אל הנקודה. לכדו את האוניה שממנה הורדו סירות המחבלים, מספר שעות לאחר תחילת הפיגוע, כ-70 מייל מערבית לחדרה, וצוותה נאסר. שניים מאנשי הצוות שהיו מצרים, שוחררו, אחד נדון לעונש מאסר עולם ושלושה אחרים נדונו ל 5 עד 10 שנות מאסר[3][4].
גלריה
מלון סבוי וסביבתו
הנתיב משוחזר של ספינת האם
לאחר הפיגוע
המחבל היחיד שנתפס חי, מוסא ג'ומעא, הועמד לדין בבית משפט צבאי ונדון למוות, גזר דין שהומתק לאחר מכן למאסר עולם[3].
אחד מאורחי המלון שנהרגו היה מהנדס גרמני בשם יוהאנס גסאן, מומחה לעיבוד שבבי שלקח חלק בפיתוח טנק המרכבה. מותו פגע בקצב הפיתוח של הטנק[5].
לאחר הפיגוע נהרס המלון ובמקומו נבנה מלון חדש באותו שם שנפתח בשנת 1987. בחזיתו נקבע שלט זיכרון שעליו הוטבעו שמות הנרצחים.
ב-31 במאי 2012 הועברו גופות המחבלים על ידי ישראל לרשות הפלסטינית. בעקבות החזרת הגופות, עיריית רמאללה החליטה להקים אתר הנצחה למחבלים.
פינוי בני הערובה וההריסות לאחר ההשתלטות על המחבלים
לאחר הפיגוע
מלון סבוי רחוב גאולה
מלון סבוי שלושה ימים לאחר הפיגוע
קישורים חיצוניים
- הפיגוע במלון סבוי- תערוכה באתר ארכיון צה"ל
הפיגוע במלון "סבוי" -קלטת של התחקיר הצה"לי בו השתתפה סיירת מטכ"ל, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון- דיווחים על הפיגוע בעמוד הראשון של "דבר", דבר, 7 במרץ 1975
- יונה שמשי, "אם תעשו משהו - אני אבודה", דבר, 7 במרץ 1975
- עיטור המופת שהוענק למשה דויטשמן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- מארס 1975: חדירת מחבלים למלון "סבוי" בתל אביב, מבט מל"מ 48, מרץ 2007, עמ' 25
- מירב קריסטל, "רציתי פתאום לחיות", באתר ynet, 7 במרץ 2007
- 39 שנים לפיגוע במלון "סבוי": בין תיעוד ממלכתי לנקודת מבט אישית. פורסם בבלוג של ארכיון המדינה
- יואב זיתון, נחשפות ההקלטות מהפיגוע במלון סבוי, באתר ynet, 2 באפריל 2015
- הפיגוע במלון סבוי בלוג "מאוצרות ארכיון צה"ל ומעהב"ט"
הערות שוליים
- ^ האזרחים החללים במלון סבוי, באתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ כרמית גיא, בר-לב ביוגרפיה, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 355.
- ^ 3.0 3.1 המחבל מסבוי מערער על עונש המוות, דבר, 30 בדצמבר 1976
- ^ אל"ם פרס תפיסת אניית המחבלים בפיגוע סבוי באתר משמר המורשת הימית.
- ^ יוסף ארגמן, מלחמת הצללים: 25 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 415–417
