דור שלום
דור שלום (או דור שלם דורש שלום) הייתה תנועה חברתית-פוליטית שנוסדה ב-5 בנובמבר 1995 עקב הזעזוע שפקד את החברה הישראלית בעקבות רצח יצחק רבין. התנועה הוקמה על ידי טל זילברשטיין, נועם קדם, זיו תירוש, מוטי חבר, הקופירייטר אבירם פידל (שאף הגה עבור העמותה את שמה ואת הסיסמה "דור שלם דורש שלום"), נמרוד רובי, רפי ברזילי, רונן חכימי, תמי אייל, אודי נטע וגדי כץ, תחת חסותו של איש העסקים וזוכה פרס ישראל דב לאוטמן. הזעזוע מהרצח סחף אחריו רצון לפעול פעולה מעשית לעיצוב פני החברה בישראל לדמוקרטית ושיוויונית יותר. התנועה שאפה לחולל שינוי בישראל לקהילה הנוטלת אחריות על הנעשה בסביבתה, כמעין המשך ל"נוער הנרות" (בני הנוער, שלאחר הרצח, התאבלו בהמוניהם על רבין). כך למשל פעלו מתנדבי התנועה בשכונות מצוקה בחינוך ועזרה לילדים. בתקופת שיא פריחתה של התנועה עמד בראשה יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין.[1]
הקמה ופעילות
דור שלם דורש שלום הוקמה על ידי קבוצת נערים אשר התאחדו במטרה לפעול למען החזון שנקטע בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. התנועה החלה בפעילותה במהלך תקופת השבעה כאשר נוער הנרות נאספו במרכז תל אביב כחלק מתהליך ההתאבלות על הרצח.[2] מייסדי תנועה החליטו לשמר את המורשת של יצחק רבין. דב לאוטמן החל במימון התנועה ואליו הצטרפו ממנים נוספים.[3] הפעולה הראשונה הייתה עמידה מול ביתו של שמעון פרס (מחליפו של רבין) בימי שישי באות תמיכה וחלוקת אלפי שלטים של "דור שלם דורש שלום". דור שלום נרשמה כעמותה בפברואר 1996. מטרותיה של העמותה, לפי תעודת הרישום, הן: חינוך בני הנוער בפרט, והציבור בכלל, לתרבות דמוקרטית באמצעות הסברה, פרסום ופעילויות חברתיות וכן תמיכה בקידום תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה.[4] חודש לאחר הקמתה הצטרפו לדור שלום אלפי מתנדבים ובתום חצי שנה היא מנתה מעל לעשרת אלפים פעילים בשבעה סניפים ברחבי הארץ.[1]
במהלך תקופת היווסדות העמותה התגבש גרעין קטן של פעילים בשכר. טל זילברשטיין מונה לתפקיד המנכ"ל ונועם קדם מונה לתפקיד הדובר ומוטי חבר כאחראי סניפים ופעילים. בחודשים הבאים שורה של פעילויות העלתה את דור שלום לתודעה הציבורית, ביניהן :הפגנה מול בית נתניהו בקריאה להמשיך בדרך השלום, ארגון עצרת הזדהות עם חיילי צה"ל ומעקב אחר ההסתה בתקשורת ימנית. מאוחר יותר אורגנה עצרת גדולה בכיכר רבין בהשתתפותה של לאה רבין.[1]
לאחר בחירות 96 לכנסת הועצם כוחה של דור שלום עם הצטרפותו של יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין.[5] פעילותו הציבורית של יובל רבין החלה לאחר רצח אביו כחלק מהחזון לקדם את המורשת שנקטעה בטרם עת.[6]הופעתו הציבורית הראשונה כמי שעומד בראש דור שלום הייתה בעצרת שקיימה התנועה ברחבת מוזיאון תל אביב. כאשר נדרש לייצג את דור שלום במפגשים ברחבי העולם הוא קיבל את התואר יו"ר התנועה.[7] כשנה לאחר הקמתה, דור שלום צברה מעל ל-30 אלף פעילים. במהלך כהונתו של יובל רבין התנועה הייתה מעורבת בפעילות חברתית חינוכית, והוא ייצג אותה במפגשים הנועדו לקדם את מטרותיה. תחושת הזעזוע מהרצח תועלה למסר פוליטי בעד השלום והושקעו משאבים למען צמצום פערים חברתיים.[1]במסגרת דור שלום פעלו ארגוני נוער שעסקו בין היתר במפגשים בין בני נוער בעלי רקע שונה ומגוון שיוכים פוליטיים. בתנועה צמחו פעילויות לקידום המסר החינוכי-חברתי אשר התפתחו להיות גופים עצמאיים ששרדו גם שנים לאחר שתנועת דור שלום חדלה מלהתקיים: תנועת חינוך ישראלי (ח"י), עמותת צ.ב.ע - צעירים בונים עתיד ותנועת אחריי! (הכנת בני נוער לשירות).[8] בשלהי 1998 יובל רבין התפטר מתפקידו והתנתק מתנועת דור שלום.[1]
מעורבות בפוליטיקה ופירוק העמותה
התנועה התמודדה בבחירות המוניצפאליות ב-1998 וזכתה במספר מושבים במועצות המקומיות ברחבי הארץ, מתוכם שלושה בעיריית תל אביב-יפו.[9] כמו כן זכתה התנועה ברוב גדול בבחירות לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב באותה שנה, ומנהיגה, ארז אשל, היה הרוח החיה בהפגנות הסטודנטים להורדת שכר הלימוד, שנערכו בתחילת שנת הלימודים 1998-9.
שמה של העמותה נקשר עם "פרשת עמותות ברק" בחשד כי שימשה לצורך איסוף תרומות בלתי חוקיות למימון קמפיין הבחירות של אהוד ברק ב-1999, בין השאר על ידי טל זילברשטיין ויצחק הרצוג, אך התיקים נסגרו עקב חוסר ראיות והפרשה הסתיימה עם החלטת פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 חדלה פעילותה של העמותה. ב-3 בדצמבר 2009 הוצא לעמותה צו פירוק בשל פשיטת רגל.[10]
לקריאה נוספת
- יובל רבין:"הזהרתי אותם מפני מה שעלול לקרות", כתבו: מודי קרייטמן וגיא לשם, מוסף לשבת, ידיעות אחרונות, גיליון מ-20 במרץ 2000
- אתר הבית של חינוך ישראלי
- פניית מנכ"ל ח"י לראשי המפלגות להשקיע בחינוך, nrg, פברואר 2015
- חניכי "אחריי" במסע משנה חיים יוסי מזרחי, חדשות 2, אפריל 2014, אתר מאקו
- יואב יצחק, דור שלום קיבל תשלום, עיתון גלובס, יולי 1999
- אתר מועדון העסקים הישראלי לונדון
- אתר חברת פידל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 שרה ליבוביץ-דר, מדוע נפלה עמותת דור שלם דורש שלום? הסיפור המלא, באתר מעריב, 10.10.2015
- ^ יובל קרני, דור שלום כבר לא תנועת שמאל, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 20/03/1998, עמ' 14-16
- ^ מודי קרייטמן וגיא לשם, יובל רבין: הזהרתי אותם בפני מה שעלול לקרות, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 17.03.2000, עמ' 22-23
- ^ אליעזר גולדברג מבקר המדינה, [http://www.knesset.gov.il/docs/heb/amutot1.htm דין וחשבון על תוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת החמש-עשרה ולראש הממשלה], באתר הכנסת, 27.01.2000
- ^ יובל קרני, דור שלום כבר לא תנועת שמאל, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 20.03.98, עמ' 14-15
- ^ ענת מידן, "מאז הרצח החיים שלי הם גיהנום", ידיעות אחרונות, 22.10.1997, עמ' 12-13
- ^ אורי אורבך, מלחמה נגד דור שלום, ידיעות אחרונות, מוסף לשבת, 23.01.1998, עמ' 20
- ^ קרן אוחיון, הלכה לו המדינה, באתר מעריב nrg, 25/10/2002
- ^ צח שפיצן, החניונים: עוד חבר מועצה נעצר, באתר nrg, 11 ביוני 2004
- ^ רשימת פושטי רגל וחברות בפירוק באתר משרד המשפטים.
