עין חרוד מאוחד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עין חרוד מאוחד
2010.11.06 01 Ein Harod M Dining Hall.JPG
חדר האוכל והדשא המרכזי בקיבוץ עין חרוד מאוחד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגלבוע
גובה ממוצע[1] ‎-9 מטר
תאריך ייסוד 1921
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים רוסיה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 779 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.1% בשנה
32°33′30″N 35°23′29″E / 32.5584078014186°N 35.3915228249051°E / 32.5584078014186; 35.3915228249051
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
גלעד לזכר הנופלים במערכות ישראל ומאחוריו קיר זיכרון לקרובי החברים שנספו בשואה

עֵין חֲרוֹד (מְאוחד) הוא קיבוץ שהוקם לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952) על ידי קבוצת הצעירים בקיבוץ עין חרוד, שהוקם בי"ח באלול תרפ"א (1921) על ידי אנשי גדוד העבודה. קיבוץ עין חרוד ההיסטורי הוא הקיבוץ הראשון בישראל שהתבסס על עקרון "הקיבוץ הגדול". הקיבוץ נמצא בעמק חרוד שבעמק יזרעאל המזרחי השייך למועצה אזורית הגלבוע וממוקם ליד מעין חרוד ומכאן שמו. קיבוץ עין חרוד מאוחד משתרע על חלק משטחו המקורי של קיבוץ עין חרוד טרם הפילוג.

ראשיתו

עין חרוד הוא היישוב הראשון שכונה קיבוץ בארץ ישראל. ההתארגנות הראשונה במתכונת זאת הייתה דגניה א שחבריה קראו להתארגנות קבוצה. ראשוני הקיבוץ היו אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית אשר היו חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה. העלייה לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד הייתה בי"ח באלול תרפ"א 1921; תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין ליד פתח תקווה.[3] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר כן גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני הי"ב, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

בקיץ תרפ"ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "הקיבוץ המאוחד". בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק.

התיישבות ופילוג

ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי". (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).

בשנת 1952, כחלק מן המאבק בתנועת העבודה והפילוג בתנועה הקיבוצית התחולל פילוג גם בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר בקיבוץ המאוחד) ועין חרוד איחוד. לאחר דין ודברים קרקעות הקיבוץ ונכסיו פוצלו וחולקו לשניים, בין שני קיבוצים באותו אתר; האחד של נאמני עם מפ"ם והשני של תומכי מפא"י. בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך על גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד שבו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד (מאוחד)".

בקיבוץ עין חרוד פעלו מראשיתו אנשי ציבור ויצירה ידועים ובהם: שלמה לביא, חיים שטורמן, יצחק טבנקין, נחום בנארי, חיים אתר, זרבבל גלעד ואברהם תרשיש.

מרכז חברה ותרבות

ב-1927 בִקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי"ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו "ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות".[4]

בשנת 1937, לאחר תכנון רב שנים, הוקם בפאתיו הצפוניים של היישוב המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המהווה כיום מרכז חשוב לאמנות ישראלית

חברי קיבוץ בולטים

אמנים

  • זרובבל גלעד - משורר. רשימה חלקית מספריו: "פינת יקר", "אגדת ילדות", "אור ההר", "אור חוזר", "הבאר", "גחלי רתמים", "זמירות ירוקות". מחבר המנון הפלמ"ח.
  • משה טבנקין - משורר ומחזאי. רשימה חלקית מספריו; "אפסרי הכסופים", "נגוהות אהבה ושכול", "עוד שירים".
  • אברהם שלונסקי - משורר. שירים בולטים שנכתבו בעמק; "ויקטוריה", "היום את תורנית", "מחול המילים שנחנקו".
  • חיים אתר - צייר. רשימה חלקית של תערוכותיו; "אמנים יהודיים בפריס" (שנה: 1938), "אמני ארץ ישראל" (שנים: 1942, 1943, 1946).
  • נחום בנארי - סופר. רשימה חלקית של ספריו; "תולדות תנועת הפועלים בא"י", "הציונות הסוציאליסטית", "עולמו של אדם".
  • דוד מלץ - סופר. רשימה חלקית של ספריו; "מעגלות", "השער נעול", "לדרכו התועה".
  • רבקה שטורמן - כוריאוגרפית. רשימה חלקית ממחולותיה; "הגורן", "אני רועה צאני", "דבקה גלבוע", "דודי לי", "אתי מלבנון".

מנהיגים

  • יצחק טבנקין - ממייסדי אחדות העבודה ומנהיגה של תנועת הקיבוץ המאוחד. שימש כחבר כנסת מטעם מפ"ם במספר כנסות.
  • אהרן ציזלינג - שר החקלאות הראשון וממנסחיה הבולטים של מגילת העצמאות. שימש כחבר כנסת במספר כנסות.
  • רות הקטין - הייתה חברת מפלגת אחדות העבודה. בשנת 1930 הייתה בין מקימי מפא"י (שנוסדה כאיחוד בין מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר). פרשה ממפא"י יחד עם סיעה ב' והשתייכה לתנועה לאחדות העבודה. בחרה מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון לכנסות ה-3 ועד ה-5. נבחרה מטעם המערך הראשון לכנסת ה-6. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת השישית. בין היתר הייתה מיוזמות "חוק יחסי ממון" ו"חוק נכסי משפחה"בחרה מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון לכנסות ה-3 ועד ה-5. נבחרה מטעם המערך הראשון לכנסת ה-6. כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת השישית. בין היתר הייתה מיוזמות "חוק יחסי ממון" ו"חוק נכסי משפחה"
  • שלמה לביא - אחד מאבות התנועה הקיבוצית וממנהיגי מפא"י. שימש כחבר כנסת מטעם מפא"י בכנסת הראשונה והשנייה. לאחר הפילוג בעין חרוד עבר לעין חרוד איחוד, והיה מראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
  • אברהם תרשיש - עיתונאי ופובליציסט, ממייסדי הקיבוץ המאוחד ומאנשי אחדות העבודה. עורך "מבפנים", "על המשמר" ו"למרחב".
  • לייב לויטה - שימש כמזכיר המדיני של מפלגת מפ"ם ועורך הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • ויניה כהן - מראשוני האגרונומים בארץ ומגדולי האידאולוגים בתנועת הקיבוץ המאוחד.
  • גרשון אוסטרובסקי - היה מראשוני העיר באר-שבע וממייסדי בית יציב ומנהלו.

לוחמים

אחרים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין חרוד מאוחד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ראשיתו של רעיון 'גדוד העבודה' והתפתחותו לפני הקמת ה'גדוד'
  4. ^ שמחה רז, מלאכים כבני אדם, ירושלים תשנ"ד, עמ' 391. מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב, עמ' 193.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0