אברהם תרשיש
 |
אברהם תרשיש (24 בספטמבר 1900, א' בתשרי תרס"א – 11 בינואר 1990) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, מחלוצי העלייה השלישית וגדוד העבודה, ממייסדי הקיבוץ המאוחד ומאנשי אחדות העבודה על גִלגוליה השונים. שימש כעורך "מבפנים", ביטאון הקיבוץ המאוחד, והעיתונים "על המשמר" ו"למרחב", והיה ממייסדי הוצאת הקיבוץ המאוחד.
תולדות חייו
אברהם תרשיש נולד בבוברויסק שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לגיטל לבית אוסובסקי ולרב יואל הכהן תרשיש. בעת מלחמת האזרחים ברוסיה נחטף לשירות בצבא הלבן, ובמסגרתו הגיע ליבפטוריה שבחצי האי קרים. הוא ערק מהצבא והצטרף לקבוצת חניכי יוסף טרומפלדור בארגון "החלוץ". הוא נסע דרך איסטנבול לארץ ישראל. והגיע ב-20 באוגוסט 1920.
בשנת 1924 נישא ליוכבד בת-רחל, חלוצה, חברת גדוד העבודה, פעילה בתחום החינוך, במועצת הפועלות, בתחום ייצוג הנשים בהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ובכתיבה בעיתונים "דבר", "דבר הפועלת", "מבפנים" ועוד.
בארץ ישראל הצטרף לקבוצת החלוצים סוללי כביש טבריה-צמח. חברי הקבוצה היו גרעין החלוצים אשר גייס יצחק שדה כאשר ייסד את גדוד העבודה בי"א באלול תר"פ 1920. ב-1921, משהושלמה סלילת הכביש, היה תרשיש אחראי על פירוק הפלוגה והציוד. תרשיש היה מראשוני עין חרוד, היישוב שהקימו חברי גדוד העבודה בעמק יזרעאל ליד מבוע מעין חרוד, וכן ממייסדי תל יוסף שהוקמה בסמוך. עד 1923 היה חבר מרכז גדוד העבודה. עם הפילוג בין תומכי "הקומונה הארצית" (אנשי "הגדוד") לבין תומכי "המשק" (אנשי "הקיבוץ"), עבר עם תומכי "הקיבוץ" מתל יוסף לעין חרוד, ולאחר מכן היה פעיל בהקמת הארגון הארצי קיבוץ עין חרוד. בשנת 1927 היה ממייסדי הקיבוץ המאוחד.
בשנים 1925–1926 שירת תרשיש את תנועת "החלוץ" בפולין. ב-1936 נשלח עם רעייתו לפולין ולגרמניה כנציגי "החלוץ".
תרשיש היה חבר אחדות העבודה, ועם התאחדותה עם הפועל הצעיר ב-1930 היה לחבר במפא"י. ב-1925 השתתף כציר אחדות העבודה בקונגרס הציוני ה-14 בווינה וב-1937 השתתף כציר בקונגרס הציוני ה-20 שהתקיים בציריך. היה חבר סיעה ב' ובשנת 1944 נבחר מטעם התנועה לאחדות העבודה לאספת הנבחרים הרביעית.
בשנת 1939 נמנה עם מייסדי הוצאת הקיבוץ המאוחד. בשנים 1943–1945 ערך את "מבפנים". בשנים 1950–1954 היה עורך ב"על המשמר", לאחר שתנועתו, התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון חברה לשומר הצעיר להקמת מפ"ם. כאשר מת סטלין ב-1953, ו"על המשמר" התאבל עליו, כתב תרשיש מאמרים פובליציסטיים שהיללו את סטלין והדפו את הביקורת על שיטותיו הכוחניות.
בין 1955 ל-1961 היה עורך "למרחב", ביטאונהּ של אחדות העבודה - פועלי ציון לאחר פרישתה ממפ"ם. בנוסף כתב שורה של מאמרים, בין היתר ב"דבר" וב"הפועל הצעיר" בנושאי הקיבוץ, הסוציאליזם ומקומם של היהדות והמסורת בחיי התרבות בקיבוץ. מ-1961 ואילך היה לעורך ספרותי בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתחומי ההיסטוריה, הסוציולוגיה והפילוסופיה, וערך בין השאר את כתבי יצחק טבנקין.
כתביו
- בדרכי השליחות: מבחר דברים בשאלות ההסתדרות ותנועת הפועלים (כונס והותקן בידי אברהם תרשיש ואריה פיאלקוב), [תל אביב]: תרבות וחינוך, [1969].
- מבט אל פרשיות מן העבר: תשע שיחות, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1989.