עמק חרוד

עמק חרוד מצולם מפסגת הר הגלבוע

עמק חרוד, הוא עמק בצפון ארץ ישראל, המהווה את החלק המזרחי של עמק יזרעאל, ומשתרע בינו ובין בקעת בית שאן.

גאוגרפיה

עמק חרוד מופרד מבקעת מגידו, המהווה את החלק המערבי של עמק יזרעאל, על ידי קו פרשת המים הארצי, ומנוקז על ידי נחל חרוד מזרחה, לעבר נהר הירדן.

העמק הוא כעין פרוזדור המשתרע בין הרי הגלבוע בדרום לרמת יששכר ורמת צבאים בצפון ושטחו כ-40 קמ"ר.

העמק קרוי על שם מעיין חרוד הנובע בשוליו, לרגלי הגלבוע, ואשר נזכר בתנ"ך בספור גדעון (שופטים ז'). על שמו נקרא גם קיבוץ עין חרוד, אשר התפלג ב-1954 לעין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד.

ההתיישבות בעמק חרוד

ההתיישבות בעמק חרוד החלה כבר בתקופת האבן. בתקופה מאוחרת יותר הוקמה העיר יזרעאל, הנמצאת בין עמק חרוד לעמק יזרעאל, ליד "דרך הים" אשר הובילה לדמשק. יזרעאל אף התפתחה לבירת ממלכת ישראל בתקופת שלטונם של עמרי ובנו אחאב.

קיבוץ בית אלפא

בראשית המאה ה-20 היה העמק ביצה גדולה ובה התיישבות ערבית דלילה. בעמק עברה מסילת רכבת העמק ופרט אליה כמעט לא היו דרכי מעבר בעמק. ב-1909 רכש יהושע חנקין אדמות ליד הכפר אלפולה (עפולה), עליהן הוקמה הקואופרציה במרחביה. ב-1920 הצליח לרכוש את אדמות "גוש נוריס" - 51,000 דונם עליהם הוקמו עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע ותל יוסף (1921), בית אלפא, חפציבה (1922) ובית השיטה (1928).

בשנת 1933 יזם צבי דר (אז פרנץ לדרר) מקבוצת בית אלפא קידוח לרגלי הגלבוע בו התגלו מים מים בשפע. ללא תקדים, נמסרו המים גם ליתר הקיבוצים של עמק חרוד וחולקו ביניהם לפי "המפתח ההתיישבותי". לשם כך הוקמה "אגודת המים השיתופית של עמק חרוד" שדר עמד בראשה והמהנדס שמחה בלאס התקבל על ידו להיות היועץ והמתכנן שלה.

שדה חרוש בעמק חרוד עם הכתובת "50 למעלה גלבוע"

בשנת 1936 הוכרז העמק, יחד עם עמק בית שאן כאזור חיוני להתיישבות ביטחונית וכך הוקם במרכזו קיבוץ ניר דוד, הראשון בהתיישבות חומה ומגדל כן הוקמו שדה נחום, מולדת (1937) ורמת צבי (1942).

במסגרת פעולות ההתיישבות נוקזה הביצה הגדולה לתוך ערוץ נחל חרוד ונחשפו שטחי חקלאות פוריים, אשר הושקו בשפע המים. בשטחים בהם לא התאפשרה חקלאות הוקמו בריכות דגים שאליהן הוזרמו מים מליחים מקידוחים וממעיינות.

לאחר קום המדינה הוקמו בעמק קיבוץ יזרעאל (1948) ומושב העולים גדעונה ליד מעיין חרוד (1949) ומעלה גלבוע. ב-1962 הוקמה בסמוך לעמק, על מורד הגלבוע היאחזות הנח"ל מעלה גלבוע עקב כך שהאזור היה חשוף להסתננויות מכיוון הגבול עם השומרון. כיום מצוי במקום קיבוץ דתי.

לקריאה נוספת

• שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973 (פרק 22: עמק חרוד, ע' 93 - 105)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמק חרוד בוויקישיתוף