טייבה (בגליל)
 טייבה
| |
| שם בערבית | الطيبة الزعبية |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | 95 מטר |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,190 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.6% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   א-טייבה א-זועביה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
א-טייבה א-זועביה (בערבית: الطيبة الزعبية), הידוע בקיצור כ"טייבה" ורשמית כ"טייבה (בעמק)"[3], הוא כפר ערבי-ישראלי השייך למועצה אזורית הגלבוע. הכפר שוכן על רמת יששכר ומשתרע מסביב למעיין הנובע מנחל יששכר הזורם ממזרח לחלקו הדרומי של הכפר וחוצה אותו בחלקו הצפוני.
היסטוריה
תושבי הכפר הם ערבים מוסלמים בני משפחת זועבי. בני הכפר טוענים שהם גרים במקום כבר 250 שנה[4].
תרגום שמו של הכפר הוא 'הטובה'. הערבים נהגו להמיר שמות יישובים קדומים שכללו את השורש ע.פ.ר. ("عفريت", שמשמעותו בערבית "שד"), לשם "טייבה" (שמשמעותו "מקום טוב"). יש המזהים כפר זה עם עפרה המקראית, עירו של גדעון בן יואש שנלחם במדיינים בעמק יזרעאל[5]. יש השוללים זיהוי זה ומזהים את טייבה עם חפרים שבנחלת שבט יששכר, שבהגייה ערבית יכולה להתחלף ב"עפרים"[6].
במרכז הכפר, סמוך למסגד, שרידים של מבצר צלבני. יש המזהים אותו עם עפרבלא, בגלל הדמיון לשם עפרה[7][8].
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת. ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים[9].
הכפר כיום
הכפר מונה 240 משפחות ויש בו מרפאה, מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי וכן מתקני ספורט ושעשועים. כן פועלת ביישוב ספרייה שהיא סניף של ה"ספרייה האזורית הגלבוע"[10].
ראש הוועד המקומי נכון לינואר 2009, הוא הישאם זועבי.
תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות, בניין ועבודה במפעלי האזור.
היחסים עם מדינת ישראל
לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים ובמלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם שהפכו לחלק ממדינת ישראל, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב במאי 1948[11].
כיום, בכפר א-טייבה שומרים על מערכת יחסים טובה עם המדינה. טייבה שייכת למועצה האזורית גלבוע, הכוללת יישובים יהודים וישובים ערבים. במעריב פורסם כי בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל לא החרימו תושבי הכפר את האירועים כמו רוב הציבור הערבי וכי במחווה יוצאת דופן צבעו מחדש את המסגד בצבעיו של דגל הלאום (כחול ולבן)[12] המסגד אמנם היה צבוע בצבעים אלו מזה שנים, אך הוא נצבע מחדש לכבוד יום העצמאות.
מדינת ישראל הגדירה את הכפר כאזור עדיפות לאומית א'[13].
קישורים חיצוניים
- טייבה, אתר המועצה האזורית גלבוע
- מירב ארלוזורוב, בכפר טייבה מתנערים מהתדמית שיצרה חנין זועבי: "רוצים להיות ישראלים במלוא מובן המילה", באתר TheMarker, 10 בינואר 2011
טייבה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר www.cbs.gov.il
- ^ מירב ארלוזורוב, בכפר טייבה מתנערים מהתדמית שיצרה חנין זועבי: "רוצים להיות ישראלים במלוא מובן המילה", באתר TheMarker, 10 בינואר 2011
- ^ חנן אשל, לזיהויה של עפרה - עיר גדעון, קתדרה 22, ינואר 1982, עמ' 8-3, הערות: צבי גל, לזיהוי מקומה של עפרה אבי העזרי, קתדרה 24, יולי 1982, עמ' 182-181
- ^ ראו במאמר על אודות ח'רבת אלחדאד באתר עמוד ענן
- ^ זאב וילנאי, "עפרבלא", בתוך: אנציקלופדיה אריאל, כרך שביעי (ע–ק), עם עובד, 1979, עמ' 5955
- ^ יהושע פראוור, תולדות מבצר כוכב הירדן, באתר Jstor (פרסום של "ידיעות בחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" כרך ל"א, 1967
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
- ^ ספריית טייבה בעמק, מרכז ההדרכה לספריות בישראל
- ^ עזריה אלון, מי גורש איך ולמה, דבר, 10 במרץ 1978
- ^ דודו בזק, מזדהים עם המדינה, באתר nrg, אתר nrg, 7 באפריל 2008
- ^ סיווג רשימת היישובים ואזורי התעשייה לפי אזורי עדיפות לאומית, אתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
| ||||||||||||||
38346817טייבה (בגליל)