עבד אל-פתאח דוח'אן
מדינה | הרשות הפלסטינית |
---|
עבד אל-פתאח חסן עבד א-רחמאן דוח'אן (בערבית: عبد الفتاح حسن عبد الرحمن دخان; 1936 – 11 באוקטובר 2023) היה ממקימי תנועת הטרור הפלסטינית חמאס, ממנהיגי האחים המוסלמים ברצועת עזה וחבר המועצה המחוקקת הפלסטינית. נהרג בסיכול ממוקד במלחמת חרבות ברזל.
ביוגרפיה
עבד אל-פתאח דוח'אן נולד בשנת 1936 בכפר עיראק סווידאן (כיום סמוך לקריית גת). במהלך מלחמת העצמאות נמלט עם משפחתו לרצועת עזה והתגורר במחנה הפליטים נוסייראת. בשנות ה-50 אימץ את אידאולוגיית האחים המוסלמים והצטרף לשורות התנועה, ובמסגרת זו התוודע אל השיח' אחמד יאסין, שהחל משנת 1968 עמד בראש התנועה ברצועה. דוח'אן סייע ליאסין לחזק את היסודות האסלאמיים בתוך האוכלוסייה ברצועת עזה על בסיס הדעוה. בשנת 1973 הוקם בידי יאסין המוג'מע האסלאמי, מנגנון חברתי שפעל ברצועה, ודוח'אן מונה לראש הסניף של האגודה בנוסייראת. במקביל שימש כמנהל בית-ספר במחנה הפליטים[1]. בשנת 1984 שימש כממלא מקומו של יאסין כראש הזרם האסלאמי ברצועת עזה, לאחר שהלה נכלא בעקבות הקמת ארגון הטרור אל-מוג'אהדון אל-פלסטיניון[2]. יאסין השתחרר שנה לאחר מכן במסגרת עסקת ג'יבריל.
ב-10 בדצמבר 1987, יום לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, דוח'אן השתתף בפגישה בביתו של יאסין שבה הוחלט על הקמת תנועת הטרור חמאס. הקמת התנועה ביטאה את המעבר של התנועה האסלאמית ברצועת עזה מפעילות חברתית בלתי-אלימה לעבר פעילות ג'יהאד לוחמנית כנגד ישראל. עם ייסוד התנועה דוח'אן מונה לאחראי על פעולות חמאס במחנות הפליטים במרכז הרצועה[1]. אף שהיה ממקימי חמאס דוח'אן היה פעיל בזרוע הפוליטית של התנועה ולא בזרוע הצבאית. דוח'אן מילא תפקידו בתוך התנועה במשך שנות האינתיפאדה, עד שגורש ללבנון בדצמבר 1992, יחד עם מאות פעילי חמאס נוספים, כתגובה על רצח החייל הישראלי נסים טולדנו[1].
בעקבות הסכמי אוסלו נוצרה מתיחות קשה בין אש"ף לבין חמאס על רקע הנכונות להכיר במדינת ישראל. בניסיון לפשר על מתחים אלו, השתתף דוח'אן בדצמבר 1995 בשיחות עם מנהיגי פת"ח שנערכו בקהיר, לגבי נכונותה של חמאס להשתתף בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. באוגוסט 1996 הגיע דוח'אן לגדה המערבית, באישור ישראלי, כדי לנסות לפשר במאבקים שבין פעילי הזרוע הצבאית של חמאס לבין מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית[3]. דוח'אן המשיך לפעול מתוך המסגרת המדינית של חמאס, וכן במסגרת פעילות חברתית בקרב תושבי הרצועה. בשנת 2005 הוצב במקום ה-10 ברשימה הארצית של מפלגת הרפורמה והשינוי, מפלגה שהוקמה מטעם החמאס לקראת הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. בינואר 2006 נבחר למועצה בבחירות שבהן ניצחה חמאס את פת"ח וקיבלה לידיה את השלטון ברצועת עזה[4].
דוח'אן היה בוגר תואר ראשון בגאוגרפיה באוניברסיטת קהיר[2].
חיים אישיים
בניו הצטרפו לזרוע הצבאית של התנועה. בנו טארק היה ממייסדי גדודי עז א-דין אל-קסאם, ונהרג ב-8 באפריל 1992 בזמן שניסה לברוח למצרים. בן נוסף, מוחמד, היה פעיל בפיגועי טרור בחברון ובג'בליה, נתפס בידי השב"כ ונדון לשלושה מאסרי עולם. בנו הצעיר של דוח'אן, זייד, נהרג בפברואר 2006 בזמן שניסה להניח מטען חבלה ליד גדר המערכת באזור מחסום כיסופים[4].
ב-11 באוקטובר 2023, נהרג בביתו שברצועת עזה, יחד עם שניים מבניו, אף הם פעילי חמאס, בתקיפה של חיל האוויר הישראלי, במהלך מלחמת חרבות ברזל[5].
לקריאה נוספת
- גיא אביעד, לקסיקון חמאס, הוצאת מערכות, 2008, עמודים 76–77.
הערות שוליים
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |
38769722עבד אל-פתאח דוח'אן