סעודת ליל שבת

חלות שבת

סעודת ליל שבת או סעודה ראשונה היא הסעודה הראשונה הנאכלת בשבת, והיא נערכת בליל שבת לאחר תפילת ערבית.

בהלכה

לפי ההלכה יש לאכול שלוש סעודות בכל שבת, והן מחולקות לסעודת ליל שבת, סעודת יום שבת הנערכת בבוקר יום השבת וסעודה שלישית הנערכת בשבת אחר הצהרים.

סעודת יום השבת היא עיקר מצוות עונג שבת ולכן אם אין לאדם די אוכל, יש לו להניח את המאכלים המשובחים ביותר לסעודת הבוקר, אך היו שנהגו לאכול את המאכלים המשובחים דווקא בסעודה זו. המהרש"ל כתב נגד המנהג, שכן מצד ההלכה יש לענג את יום השבת יותר מליל השבת. כדי להשאיר על כנו את הנוהג הקיים ויחד עם זאת לצאת ידי חובת ההלכה הוא פוסק כי אפשר להשאיר מאכל חשוב שייוחד בדווקא לסעודת יום השבת, ולכן הוא עצמו היה נוהג להשאיר את אכילת הדגים - שהיו חביבים עליו מאד - לסעודת יום השבת. אך יש שלמדו זכות על המנהג העממי מפני שדרך מאכלים אלו להיות נאכלים בהיותם חמים, ולכן יהא יותר עונג אם יאכלו אותם בליל שבת בעודם חמים.

מנהגי סדר הסעודה

פיוטים לפני הסעודה

נהוג לזמר לפני הסעודה זמירות ופיוטים: מתחילים בפיוט "שלום עליכם", ואחר כך אומרים את תפילת "ריבון כל העולמים", פרק "אשת חיל" ממשלי, ופיוטו של האר"י "אזמר בשבחין" ופיוטים נוספים.

ברכת הבנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קידוש

ערך מורחב – קידוש

את הסעודה מתחילים בקידוש על היין, את הקידוש קודם הסעודה יש לעשות מיד עם החזרה מבית הכנסת. נהוג לתת לכל לבני הבית לשתות מיין הקידוש. המנהג הנפוץ הוא שרק בעל הבית מקדש אך במקצת הקהילות נהוג שכל הבנים הגדולים במשפחה מקדשים.

נטילת ידיים ובציעת הפת

לאחר הקידוש נוטלים ידיים, ובעל הבית מברך על שתי חלות (לחם משנה), ובוצע את החלה התחתונה (לדעת הרשב"א ופסיקת הגר"א בוצע את שתיהן), טובל במעט מלח ומחלק לבני הבית. יהודי גרמניה נוהגים כדעת הרמ"א ליטול ידיים, לקדש, ורק לאחר מכן לברך על הלחם.

אכילת דגים

ערך מורחב – אכילת דגים בשבת

ברוב הקהילות היהודיות נהוג להגיש כמנה ראשונה בסעודה דגים. אך בקהילות יהודי גאורגיה נהוג לברך על דג מיד לאחר הקידוש, וטועמים מעט מהדג, ורק לאחר מכן נוטלים ידיים.

בקהילות האשכנזיות נהוג לאכול גם דגים ממולאים. בחסידות צאנז נהוג לאכול דגים חמוצים. בפולין ובגליציה היו שנהגו לאכול את הדגים עם לחם רגיל או לחם שיפון שנשאר מימות החול, וכן נעזרו בלחם זה בטבילת ציר הדגים, וטעמים רבים ניתנו למנהג זה על ידי צדיקי החסידות.

מנות נוספות

בסעודת ליל שבת נוהגים בקהילות ישראל לאכול מאכלים מיוחדים. לדוגמה: בקהילות האשכנזים נהוג לאכול מרק עוף עם אטריות ובובעס, בשר, פארפל, קוגל, צימעס וקומפוט.

זמירות ופיוטים

ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת

בסעודה זו נוהגים לשיר זמירות ופיוטים שונים. בקהילות האשכנזיות נהוג לשיר את השירים: "כל מקדש שביעי", "מנוחה ושמחה", "מה ידידות מנוחתך", "יום שבת". ויש שמוסיפים לשיר שם את השירים "קה ריבון עלם", "קה אכסוף", "צור משלו", "יום זה לישראל" ועוד.

סעודת ליל שבת בחצרות החסידיות

ערך מורחב – טיש

בחצרות החסידיות נהוג שהאדמורי"ם עורכים את הסעודה בפרהסיא, כשכל החסידים מתאספים יחד לצפות באדמו"ר שאוכל את הסעודה. סעודה זו קרויה טיש. נהוג שהחסידים שרים בסעודה זו שירי שבת מלחני החצר והאדמו"ר אומר דברי תורה מפרשת השבוע.

סעודת ליל שבת בתרבות הישראלית

במדינת ישראל נוהגים הרבה משפחות מסורתיות לאכול את סעודת ליל שבת יחד עם כל המשפחה. בשיח הישראלי־חילוני מכונה סעודה חגיגית זו בשם סעודת ערב שבת.

קישורים חיצוניים

• סדר ערב שבת וליל שבת עם זמירות לסעודה

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.