צור משלו אכלנו

צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר ה' הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ אָכַלְנוּ אֶת לַחְמוֹ וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ. אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה' בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹקינוּ עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת ה' רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ בֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה'

"צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא פיוט שנהוג לשיר בשבת, אשר התקבל בתפוצות ישראל ונהוג לשיר אותו בסעודות שבת. מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת בימי הביניים.

מבנה הפיוט

המזמור נכתב בשיח עם ברכת המזון. שלושת הבתים הראשונים שלו הם כנגד שלוש הברכות הראשונות של הברכה, והבית הרביעי-כנגד "כוס של ברכה", כוס יין שנוהגים לשתות אחרי הברכה.

כנראה, שהמזמור בהתחלה כלל לא נכתב על השבת אלא על ברכת המזון בכלל, אך כיוון שבימי החול אין פנאי, נהגו לשיר אותו בשבת, שאינה נזכרת בו. החוקר דב סדן פירש את המילים "שבענו והותרנו כדבר ה'", שהן כנגד המן, שהרי הציווי מהתורה אינו על ההותרה, ואילו במן נאמר " וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר" ומכאן שזאת מצווה רק בשבת.

יש אשר סברו וכן דעת רבי חיים מוולוז'ין שאין להגיד את המזמור, בגלל חשש שבאמירתו יצא ידי חובת ברכת המזון.

לחנים

המזמור זכה בהמשך להקלטות רבות כשיר "סתמי", ביניהן של אברהם פררה, נירה עדי, אילנה אביטל ואף גרסה בתרגום ללאדינו של יצחק לוי.

לחנים בולטים במגזר החרדי הם ניגונו של רבי יצחק מוורקא אשר מושר בחסידות ויז'ניץ על הפיוט, ולחן נוסף של חסידות ויז'ניץ אשר נפוץ בין כליזמרים ברומניה ("Kandel's Hora").

רחם בחסדך

כמו כן, הולחנו לחנים לחלקים מהפיוט, ובמידה רבה הם מפורסמים יותר מהפיוט בכללותו. על הבתים "רחם בחסדך" ו"יבנה המקדש" מפורסם לחן עממי, לחנו של ברוך חייט המושר על ידי מרדכי בן דוד וכן שני לחנים ויז'ניצאים, אחד עתיק מורכב וארוך ושני של יצחק אונגר. על הבית "יבנה המקדש" מפורסמים לחנו של שלמה קרליבך וכן לחן חסידי מהיר המיוחס לרבי מאיר שפירא.

לקריאה נוספת

• טובה בארי, ישראל אדלר, "'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

• עשרות הקלטות של השיר באתר הפיוט והתפילה.
• קנדל'ס הורה המושר על "צור משלו" בחסידות ויז'ניץ. יוטיוב.