סוואהילי
| מדינות |
 עומאן ? |
|---|---|
| אזורים | מזרח אפריקה |
| דוברים | 47 מיליון |
| שפת אם | 15,330,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה | |
| לאום |
 טנזניה,  קניה,  אוגנדה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
| ארגון |
|
| מוסד |
המועצה הלאומית לסווהילי (בטנזניה) (בראזה לה קיסווהילי לה טאיפה) |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סווהילי או קיסווהילי[2] (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית. הדקדוק והמורפולוגיה של השפה מעידים על היותה שפת בנטו, אך אוצר המילים שלה מושפע במידה רבה מערבית (כחמישית ממנו בשפה המדוברת).
סווהילי היא השפה הרשמית בטנזניה, ושפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה. היא מדוברת גם במדינות נוספות במזרח אפריקה, ובהן מוזמביק, מלאווי, זמביה, רואנדה, בורונדי וסומליה.
סווהילי מדוברת בפי 15,330,000 איש כשפת אם (נכון לשנת 2017) וכשפה שנייה בפי כ-32 מיליון דוברים[3], המשתמשים בה כלינגואה פרנקה בין קהילות לשוניות שונות במזרח אפריקה. הערכות אחרות נוקבות במספרים שני מיליון ו-50 מיליון בהתאמה[4], וקיימות הערכות גבוהות עוד יותר.
היסטוריה
מהיווצרות השפה עד התקופה הקולוניאלית
הסימנים הראשונים להופעתה של הסווהילי, תוצר של מגעים בין תושבי היבשת בני עמי הבנטו לסוחרים ערבים, מתוארכים לפי הערכות זהירות לשנת 1100 לערך[5]. עם זאת, ברי שראשוני הסוחרים הערבים הגיעו אל חופי מזרח אפריקה כבר במאה ה-6, תקופה בה הגיעו לשם גם ראשוני עמי הבנטו ממרכז אפריקה, ואילו האסלאם החל להתפשט בחלק זה של היבשת במאה ה-9. הופעתה של הסווהילי מיוחסת לשלושה גורמים עיקריים: קיומה של השפה הערבית כשפה זרה שלטת באזור, הדמיון הרב בין שפות הבנטו שרווחו במקום, אך ריבוין באופן שמנע תקשורת בין-אתנית. הקמת תחנות המסחר הערביות לאורך חופי מזרח אפריקה חייבה את היווצרותה של לינגואה פרנקה, שבאמצעותה יוכלו שבטי הבנטו השונים לתקשר עם הזרים וכן בינם לבין עצמם. היות ששפות הבנטו באזור היו קרובות זו לזו במידה מספקת מבחינה דקדוקית ומילונית (אך לא מספיק כדי לאפשר תקשורת ישירה בין דובריהן), נוצר ניב פידג'ין חדש שדובר בפי תושבי החוף, ואשר הפך אט אט לשפה עצמאית. השפה דוברה לאורך רצועה צרה לחופו של האוקיינוס ההודי מסומליה של ימינו בצפון, ועד מוזמביק בדרום. המילה הערבית ל"חופים", "סַוואחֶל" (سواحل), העניקה לשפה החדשה את שמה - סווהילי או קיסווהילי ("שפת החופ/ים").
אף על פי שאוצר המילים של הסווהילי הושפע באופן משמעותי מערבית, השפה שמרה במידה רבה גם על אוצר המילים המקורי ועל היסודות הדקדוקיים האופייניים לשפות בנטו. גם המילים הערביות שנשאלו אל השפה נותרו כפופות לכללים המורפולוגיים של שפות הבנטו. דבר זה אפשר את התפשטותה של השפה מערבה, אל פנים היבשת, שכן עמי הבנטו שנחשפו לה לא התקשו לאמצה. יתר על כן, סווהילי לא נתפסה כשפתה של שום קבוצה אתנית מקומית (אתנולקט), ומאחר שהיא הופיעה והתפתחה כשפת עסקים ומסחר, הדקדוק שלה היה פשוט יחסית לשפות בנטו אחרות, בדומה לכל פידג'ין אחר. הטונליות המאפיינת כמעט את כל שפות הבנטו נעלמה לחלוטין (כיום היא השתמרה רק בניב בודד בקניה), ומספר קבוצות השם (ראו להלן) הצטמצם באופן משמעותי[6]. שתי תופעות אלה הקלו באופן ניכר על רכישת השפה גם בקרב אנשים שאינם דוברים שפת בנטו כלשהי, ובהם מגלים, סוחרי עבדים וסוחרים אחרים, אירופים ואחרים.
תקופת הזוהר של ערי המסחר הסווהיליות
ערי המסחר לאורך חופי מזרח אפריקה הגיעו לשיאן בין תחילת המאה ה-13 לסוף המאה ה-15, ובמקביל להן ידעה גם התרבות הסווהילית תקופת זוהר. נקודות מסחר ומאחזים סווהיליים קמו לאורך חופי אפריקה המזרחית ממוגדישו שבמרכז סומליה בצפון, ועד זימבבואה הגדולה, הנמצאת כיום בדרום זימבבואה המודרנית[7]. קילווה קיסיוואני בדרום טנזניה נחשבה לעשירה שבהן, וערים חשובות נוספות היו לאמו בקניה וסטון טאון בזנזיבר[8]. עם זאת, בפנים היבשת הוגבלה התפשטותן של השפה והתרבות במשך מאות שנים על ידי ממלכות בנטו חזקות, שזיהו אותה מבחינה חברתית ופוליטית עם השפעה ערבית ועם האסלאם. תקופת הזוהר של ערי הסחר הסווהיליות הסתיימה עם הגעת הפורטוגזים למזרח אפריקה במאה ה-16.
התקופה הקולוניאלית
עם תחילת התקופה הקולוניאלית המודרנית במזרח אפריקה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אימצו המעצמות השולטות באזור - האימפריה הגרמנית, ובמידה פחותה ממנה האימפריה הבריטית והאימפריה הבלגית - את הסווהילי כשפת השלטון, המינהל והשיטור. כדי להתגייס לעבודה במגזר השלטוני נדרשו המקומיים ללמוד סווהילי, והדבר יצר תהליך המשכי, שכן גם אלה שבאו במגע עם המגזר השלטוני הפיקו תועלת מלימוד השפה. ב-1891 החל תרגום התנ"ך לסווהילי, וב-1895 החלו מסיונרים להוציא לאור את העיתון הראשון בשפה - "Habari ya Mwezi" ("חדשות החברה"). אולם התיעוש והעיור בפנים היבשת, באזור אגמי מזרח הבקע האפריקני, היה הגורם החשוב ביותר להתפשטותה של השפה מערבה אל פנים היבשת[9]. עקב תהליכים אלה נוצרה הגירה של כפריים בני עמים שונים אל המרכזים העירוניים החדשים, ויתרונה של הסווהילי כלינגואה פרנקה היה ברור. אולם בד בבד עם תהליך התפשטותה של השפה על פני שטח גדול, החלו להיווצר ניבים מקומיים של סווהילי, ואלה החלו עם הזמן לפגום ביתרונה כלינגואה פרנקה. תהליך זה הואץ על ידי העובדה שסווהילי כמעט ולא נלמדה בבתי הספר, אלא נרכשה כשפה מדוברת, אגב מגעים מסחריים וחברתיים, וכן על ידי העובדה שהשפות האירופיות הקולוניאליות - אנגלית וצרפתית, ובמידה פחותה יותר, גם גרמנית ופורטוגזית - נותרו מפתח חיוני לחינוך ולמעמד חברתי.
מאז עצמאות מזרח אפריקה
בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר מדינות אפריקה זכו בהדרגה לעצמאותן, הפכה הסווהילי לסימן זהות אפריקני. משפת רחוב נחותה בהשוואה לשפות האירופיות, היא הייתה בהדרגה לשפת התקשורת וההוראה, ואומצה על ידי חוגים חברתיים ואינטלקטואליים[10]. תהליך זה מכונה, לעיתים, סווהיליזציה (Swahilization), ואף שזהות סווהילית התקיימה לפחות מהמאה ה-19, ותרבות סווהילית הופיעה מאות שנים קודם לכן, רק עתה החלו לקרוא להן בשמן. גישתם של חוקרים אשר ראו בסווהילי תוצר של ערבית, או צירוף של ערבית ושפות אפריקאיות ותו לא, נדחתה לחלוטין, וזהותה של השפה כשפת בנטו אינה מוטלת עוד בספק[11]. התפתחויות אלה העניקו לשפה הכרה בינלאומית - הוקמו חוגים ללימוד השפה והתרבות הסווהיליות באוניברסיטאות מובילות מחוץ לאפריקה, ותחנות רדיו בינלאומיות, דוגמת ה-BBC, קול אמריקה (Voice of America) ודויטשה ולה (Deutsche Welle) החלו משדרות בסווהילי. בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית והחברתית, והמלחמות התכופות באזור, סייעו באופן אירוני לשימור מעמדה של השפה, שכן אלה הביאו לעקירת אוכלוסייה רחבה ממקום למקום, ובכך גדעו והפריעו לשימור הזהויות האתניות והשפות השבטיות. הגירה כפויה זו הביאה להתפשטות השפה בעקבות גלי המהגרים והפליטים, והיא הגיעה לאזורים חדשים בזימבבווה, זמביה ומלאווי בדרום, לסודאן, ולאזורים צפוניים יותר בסומליה ואפילו באתיופיה בצפון.
תפוצה ומעמד
סווהילי היא השפה המדוברת ביותר באפריקה לאחר ערבית, ומספר דובריה כשפה שנייה נע בין 30 ל-50 מיליון (קיימות הערכות המדברות על 70 ואף 90 מיליון דוברים, אך ספק רב אם הן מבוססות). היא השפה הרשמית בטנזניה, והיא נהנית ממעמד של שפה רשמית בקניה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו[12], ומאז 2005, גם באוגנדה[13]. בקניה ובצפון אוגנדה מתפקדת סווהילי כלינגואה פרנקה לצד האנגלית, וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו היא שפת התקשורת בחלקיה המזרחיים של המדינה, לצד צרפתית. ברואנדה ובבורונדי היא מדוברת במרכזים העירוניים החשובים, אך לא באזורים הכפריים. קהילות של דוברי סווהילי נמצאות גם בדרום סומליה ובצפונה של מלאווי ובצפון-מזרחה של זמביה. דוברים מעטים יחסית של השפה מתגוררים גם באיי קומורו, מדגסקר, עומאן, באי מיוט ובקהילות מהגרים ברחבי העולם. בנוסף, סווהילי היא אחת משפות העבודה של האיחוד האפריקאי מאז יולי 2004[14].
מעוזה של הסווהילי הוא ברצועה באורך של כ-1,500 ק"מ, המשתרעת במקביל לחופי האוקיינוס ההודי, מדרום סומליה בצפון ועד לצפון מוזמביק בדרום, וכן באיי לאמו, ובאיים זנזיבר ופמבה. באזורים אלה היא משמשת כשפת אם של כ-800,000 עד 2 מיליון דוברים. בטנזניה, שבה מעמדה של השפה הוא האיתן ביותר, פועלת הבראזה לה קיסווהילי לה טאיפה (Baraza la Kiswahili la Taifa או BAKITA - "המועצה הלאומית לסווהילי") מאז שנת 1967, ובידיה מופקד הפיקוח על השפה במדינה.
ניבים
בסווהילי ניבים רבים, המהווים דיאלקט קונטינואום, ודובריהם מבינים זה את זה כמעט ללא יוצא מן הכלל. ההבדלים בין הניבים הם באוצר המילים ובמאפיינים פונולוגיים. ככלל, השפה מוקפדת ועשירה יחסית בצורות ובהבחנות באזורים שבהם היא שפת אם, במיוחד בזנזיבר, וכוללנית יותר ככל שמתרחקים אל הפריפריה הלשונית. השפה התקנית מאז 1930, מבוססת על ניב קיונגוג'ה (Kiunguja) שמקורו בעיר זנזיבר שבאי זנזיבר[15], והמכונה על פי רוב קיסניפו (Kisanifu - "קי" - שפה ו"סניפו" - תקן). בהשפעת אמצעי התקשורת, הולך ניב זה ודוחק את מעמדם של הניבים האחרים המדוברים לאורך החוף.
ניבים מרכזיים נוספים מצפון לדרום:
- צ'ימוויאיני (Chimwiini) היה הניב המסורתי בדרום סומליה, אולם עקב המלחמות, עקרו רוב דובריו לשטחי קניה. קיימת מחלוקת באשר לזהותו כניב או כשפה נפרדת.
- קיטיקואו (Kitikuu) הוא הניב המדובר באזור הגבול בין קניה לסומליה.
- קיאמו (Kiamu) מדובר סביב העיר לאמו בקניה.
- קימוויטה (Kimvita) הוא ניב רחב תפוצה, הרווח באזור מומבסה.
- צ'יצ'יפונדי (Chichifundi) וקיבומבה (Kivumba) מדוברים בדרום קניה.
- קיפמבה (Kipemba) הוא הניב של האי פמבה.
- קיטומבאטו (Kitumbatu) וקימקונדוצ'י (Kimakunduchi) הם ניבים כפריים בזנזיבר.
- קימרימה (Kimrima) מדובר סביב דאר א-סלאם ולאורך החוף המרכזי של טנזניה.
- קימגאו (Kimgao) מדובר באזור קילווה קיסיוואני בדרום טנזניה.
- קימוואני (Kimwani) וקימקאווה (Kimakwe) הם ניבים המדוברים בצפון מוזמביק, אך יש הרואים בהם שפות עצמאיות[16].
- קינגוואנה (Kingwana) הוא ניב צעיר יחסית, המדובר בדרומה ובמזרחה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ויש המגדירים גם אותו כשפה נפרדת[17].
- שנג (sheng) הוא פטואה שנוצר בשכונות העוני של ניירובי החל בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, אך התפשט מאז לאזורים עירוניים נוספים במזרח אפריקה וכן בקרב מעמדות חברתיים נוספים. שמו של השנג ניתן לו מצירוף השמות "סווהילי" (SwaHili) ו"אנגלית" (ENGlish), שכן הוא מערב אוצר מילים רחב מאנגלית עם הניב הסווהילי המקומי, שעבר פישוט דקדוקי נרחב.
אוצר מילים
אלף שנות מגע בין סוחרים ערביים לבין תושבי החוף המזרחי של אפריקה, הותירו את עקבותיהם באוצר המילים של הסווהילי. רוב המילים שנשאלו במשך מאות השנים הן ערביות, אך קיימות בסווהילי מילים גם מפרסית ומשפות הודיות. חלקן של מילים אלה באוצר המילים של סווהילי מגיע לכ-20% בשפה המדוברת, אך עד כמחצית בשירה הקלאסית הסווהילית, שמקורותיה הכתובים הראשונים הם במאה ה-18[18]. מסיבות ברורות יוכלו דוברי עברית לזהות מאות מילים סווהיליות, כמו binadamu (בן-אדם), msumari (מסמר), karibu ("קרוב", "יבוא", "ברוכים הבאים", "על לא דבר"), dini (דת), haki (זכות - השוו ל"חוק"), maskini (עני, השוו ל"מסכן"), ku-haribu (להרוס), mhasibu (רואה חשבון), taslim (תשלום), dakika (דקה), saa (שעה), robo (רבע) ומספרים רבים - sita (שש), saba (שבע), tisa (תשע), ishirini (עשרים), mia (מאה), elfu (אלף) ועוד.
במהלך המאה ה-20 הרבתה השפה לשאול מילים מאנגלית ובמידה פחותה גם מפורטוגזית, מגרמנית וממלגשית[19]. מילים אלה מתארות בדרך כלל מושגים מודרניים יותר, כמו אמצעי תחבורה ומושגים טכניים, או את חודשי השנה האזרחית.
לעיתים, מילים משני המקורות מתארות מושגים זהים או קרובים: שבוע הוא גם wiki מאנגלית וגם juma מערבית; familia היא משפחה גרעינית ו-jamaa היא משפחה מורחבת או חמולה (השוו "הוא בא עם כל הג'מאעה" בסלנג עברי - "עם כל המשפחה/החבר'ה"). דוברים משכילים נוטים לעשות שימוש במילים רבות יותר ממקור זר - ערבי ואירופי - במיוחד במעמדים רשמיים[11].
הכפלת מילים - שמות, תארים ופעלים - נפוצה מאוד: kichefuchefu (בחילה), juzijuzi (לאחרונה), barabara (דרך ראשית), kuchambuachambua (לאסוף, לנקות ולמיין ביסודיות) ועוד רבות. אוצר המילים נוטה לעיתים לפשטנות - bwana arusi ("מר חתן" - ארוס/חתן) ו-bibi arusi ("עלמה כלה" - ארוסה/כלה), mwandishi habari ("כותב ידיעות/חדשות" - עיתונאי) ועוד, ולעומת זאת קיימות הבחנות שאינן קיימות בשפות אחרות.
הגיית השפה וכתיבתה
מבחינה פונולוגית, סווהילי היא שפה עקבית ופשוטה יחסית. הטוניות המאפײנת את רוב שפות הבנטו אבדה. ההטעמה נופלת כמעט תמיד על ההברה שלפני האחרונה, ויוצאי הדופן מעטים ומוגבלים למילים שאולות שטרם נקלטו היטב בשפה[20]. כאשר מילים מתארכות, גם ההטעמה נעה קדימה, כדי להתאים לכלל זה. רוב ההברות פתוחות (CV, VCV, CVCV וכו'), אך במקרים מסוימים האותיות m ו-n מײצגות הברה נפרדת גם כאשר אין צמודה להן תנועה. כל חמש התנועות שלמות ומיוצגות באות בודדת וקבועה השומרת כמעט תמיד על צליל אחיד, ואין דיפתונגים. ככלל, בכפוף לטבלת ההגייה שלהלן, כל העיצורים בסווהילי נשמעים. לרוב המכריע של האותיות המײצגות עיצורים יש צליל בודד, והדבר נכון גם לגבי צרופי אותיות.
מילים שנשאלו משפות אחרות עברו תהליך התאמה לדרישות הפונולוגיות בשפה בדרך הפיכת הברותיהן לפתוחות, במיוחד בסוף המלה (התופעה קיימת גם בשפות בנטו אחרות, ולהבדיל, גם ביפנית). לכן bus ו-bar האנגלײם ("אוטובוס" ו"פאב") הפכו ל-basi ו-baa בהתאמה; governor (מושל או נגיד הבנק) הפך ל-gavana, המופיע על שטרות טנזניים (ראו תמונה להלן), namba הוא ספרה (number), והחודשים ספטמבר ומרץ הם Septemba ו-Machi בהתאמה. מילים ממקור ערבי כפופות לאותו תהליך - ishirini (עשרים), kitabu (ספר), bahari (ים) ו-hesabu (לספור, חשבון). תופעה נוספת, אך רװחת פחות, היא המרת דיפתונגים לתנועות פשוטות (לדוגמה chenji - המרה (של כסף) מ-change באנגלית).
אף שהשפה אימצה את העיצורים הערבײם דֿ, עֿ, תֿ ו-כ רפה, בדומה לטורקית העיצור ע לא נקלט, ובמילים בהן הופיע, הוא הומר לתנועה (saa - שעה, baada ya - אחרי, yaani - "יעני"/כלומר, Ijumaa - יום שישי, maarifa - ידע), או נעלם (saba - שבע, tisa - תשע).
סווהילי נכתבת באלפבית לטיני מאז אמצע המאה ה-19, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 עבר הכתב תהליך של תקינה. היא בין השפות הבודדות באפריקה שגיבשו כתב משלהן כבר לפני התקופה הקולוניאלית האירופית, וכתב זה היה מבוסס על האלפבית הערבי.
המסמך המוקדם ביותר עליו ידוע כי היה כתוב בשפה, "Utendi wa Tambuka" ("סיפורה של טמבוקה", היא העיר תבוכ (تبوك) שבצפון-מערב ערב הסעודית), התגלה בקניה ומתוארך ל-1728[19]. המסמך הוא שיר אפי המתאר מלחמות וקרבות בין הביזנטים לערבים ולעות'מאנים אחריהם, בין השנים 628 עד כיבוש קונסטנטינופול ב-1453. מנגד, יש הטוענים כי מסמך שנכתב בקילווה קיסיוואני שבדרום טנזניה, ונשלח אל הפורטוגלים במוזמביק, מוקדם ממנו, ונכתב ב-1711. מסמך זה שמור כיום בארכיון ההיסטורי של גואה בהודו.
השימוש בכתב הערבי עדיין מקובל בקרב אוכלוסייה מבוגרת באזורים מצומצמים לאורך חוף האוקיינוס ההודי, אך אינו נפוץ ואינו נלמד עוד[21].
עיצורים
| העיצורים | ||
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Bb | ɓ | נהגה כהגיית בי"ת אגב שאיפת אויר |
| Ch/ch | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
| Dd | ɗ | נהגה כהגיית דל"ת אגב שאיפת אויר |
| Dh/dh | ð | נהגה כהגיית דל"ת רפה - רק במילים ממקור ערבי |
| Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Gg | ɠ | נהגה כהגיית גימ"ל אגב שאיפת אויר |
| Gh/gh | ɣ | נהגה כהגיית גימ"ל רפה - רק במילים ממקור ערבי |
| Hh | h | נהגה כהגיית ה"א |
| Jj | ʄ | נהגה כהגיית גימ"ל מחונככת אגב שאיפת אויר |
| Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף (מנושפת ולא מנושפת) |
| Kh/kh | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה - רק במילים ממקור ערבי |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| ng | ᵑg | נהגה חלושות כהגיית נו"ן במלה "אנגליה" ואחריה גימ"ל |
| 'ng | ŋ | נהגה כהגיית נו"ן במלה "אנגליה" |
| Ny/ny | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"א (מנושפת ולא מנושפת) |
| Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Sh/sh | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו (מנושפת ולא מנושפת) |
| Th/th | θ | נהגה כהגיית ת"ו רפה - רק במילים ממקור ערבי |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | w | נהגה כהגיית W אנגלית |
| Yy | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Zz | z | נהגה כהגיית זי"ן |
פונמות בסװהילי
| סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שִנִּי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | ɲ | n | m | ||||||||||
| סותם/ מחוכך |
ᵑg | kʰ | ᶮɟ ~ ⁿʤ ʧʰ | ⁿd | tʰ | ᵐb | pʰ | |||||||
| חוכך | h | ɣ | x | ʃ | ⁿz | s | ð | θ | ᶬv | f | ||||
| מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||||
| l | ||||||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||||
| מפונם | ɠ | ʄ ~ ɗʒ | ɗ | ɓ | ||||||||||
|
* פונמות שאולות מערבית | ||||||||||||||
תנועות
בסווהילי תקנית חמש תנועות, כולן שלמות, והגייתן המקורבת היא כדלקמן:
- ɑ - אַ (a).
- ɛ - אֵ (e).
- i - אִי (i).
- ɔ - אוֹ (o), אגב מפתח רחב יחסית של הפה.
- u - אוּ (u), אך מעט קרוב יותר לצליל אוֹ.
אין דיפתונגים, וכל תנועה מבוטאת בנפרד (היאטוס), בין אם מדובר בשתי תנועות זהות (לדוגמה ku.fa.a - קו-פא-אה "להתאים") או שונות (לדוגמה fa.u.lu - פא-או-לו "להצליח").
מורפולוגיה
על אף שסווהילי פשוטה יחסית לשפות בנטו אחרות, והמורפולוגיה שלה עקבית במידה רבה וממעטת ביוצאי דופן, הדקדוק שלה בכל זאת מורכב מאוד. השפה צירופית, דבר הבא לידי ביטוי בייחוד בנטיית הפועל שלה, שאל השורש שלו מצטרפות מוספיות רבות המייצגות את הגופים, הזמנים, המודוס והאספקט הדקדוקיים, את השלילה, המושא, הזיקה ועוד. מערכת השם מסובכת ונשלטת על ידי חלוקה לקבוצות, שמשפיעה לא רק על שם העצם אלא גם על יתר חלקי המשפט. להלן סקירה קצרה ובלתי-ממצה של העקרונות הדקדוקיים המרכזיים של השפה:
שם העצם
בסווהילי אין מין דקדוקי, אך שמות העצם מתחלקים לקבוצות שניתן להבין את משמעותן בצורה הטובה ביותר אגב אנלוגיה לרעיון המין הדקדוקי. קיימות שפות כמו אנגלית, פינית או טורקית, שבהן אין מין דקדוקי. שפות אחרות מחלקות את שמות העצם לשתי קבוצות או לשלוש ולעיתים יותר, וחלקן מסמנות אותן, או את חלקן, כ"זכר" ו"נקבה". זהו המצב בעברית, שבה כל שם עצם משתייך לאחת משתי קבוצות אלה (או לקבוצה קטנה של חסרי מגדר או בעלי שני המגדרים גם יחד). גם בשפות הבנטו מחולקים כל שמות העצם לקבוצות, שמספרן המדויק משתנה משפה לשפה וכפוף להגדרות מחקריות בלשניות שונות. לפי הבלשן קרל מיינהוף (Carl Meinhof, 1857-1944) נע מספר הקבוצות בדרך כלל בין 10 ל-20, מתוך 22 קבוצות אפשריות בסך הכול, ובסווהילי 16 קבוצות. אלא שמיינהוף התייחס לריבוי כאל קבוצה נפרדת (היינו "ילד" הוא לדוגמה בקבוצה 1 ו"ילדים" בקבוצה 2). החלוקה האחרת, שמתעלמת מהריבוי, מבחינה רק ב-8 או 9 קבוצות בסווהילי.
החלוקה לקבוצות השם בשפות הבנטו איננה שרירותית כמו החלוקה למין הדקדוקי בעברית או בערבית או בשפות הודו-אירופיות, שכן בבסיסה ניצבים רעיונות סמנטיים. רעיונות אלה לא תמיד גלויים לעין או מתיישבים עם היגיון פשוט, שכן הקשרם הוא פעמים רבות היסטורי ומקורם בשלבים מוקדמים של התפתחות שפות הבנטו. קבוצות התאחדו ונבלעו זו בזו, וחלקן התפתחו והתרחבו על בסיס חלק מההקשרים הסמנטיים בלבד. חלק גדול משמות העצם משתייכים לקבוצה לפי אופיים הממשי - לדוגמה, מילים המתארות בני אדם שייכות בסווהילי לקבוצות 1/2, בעלי חיים - לקבוצות 9/10, ורעיונות מופשטים - לקבוצה 14. לעיתים החלוקה היא דקדוקית יותר - מילים שאולות שייכות בדרך כלל לקבוצות 9/10 ושמות מועצמים (אינטנסיביים) לקבוצות 5/6.
ההשתייכות לקבוצות ניכרת בשם על פי תחילית המוצמדת אליו, אם כי זו יכולה לקבל ערך Ø (קרי, ללא תחילית). בדרך כלל התחילית משתנה לפי המספר (ליחיד תחילית מסוימת, ולריבוי - אחרת), וזו הסיבה שמיינהוף הבחין בין היחיד לרבים כקבוצות שונות. לדוגמה, שם העצם "אדם" שייך בסווהילי לקבוצות 1/2 שמרכזות, בין היתר, בני אדם. קבוצה 1 היא קבוצת היחיד והיא מתאפיינת בתחילית -m (או -mu לפני עיצור). לכן "אדם" הוא mtu. קבוצה 2 היא קבוצת הרבים המקבילה, המתאפיינת בתחילית -wa, ולכן "בני אדם" הם watu. מסיבה זו השם "tu" מסומן כשייך לקבוצות -m-/mu-, wa.
הרעיון נשמע מורכב, אך למעשה אין הבדל של ממש בינו לבין רעיון המין הדקדוקי המוכר בעברית. אם נסמן את המינים הדקדוקיים בעברית כקבוצות 1/2 לזכר וכקבוצות 3/4 לנקבה, נוכל לנסח את הטבלה ההיפותטית הבאה:
| קבוצה | שם | במקור | מאפיין (סיומת) |
|---|---|---|---|
| קבוצה 1 | ילד | זכר יחיד | -Ø |
| קבוצה 2 | ילדים | זכר רבים | -ים |
| קבוצה 3 | ילדה | נקבה יחיד | -ה |
| קבוצה 4 | ילדות | נקבה רבים | -ות |
בדוגמה זו "ילד" שייך לקבוצות 1/2 או -Ø, -ים וילדה לקבוצות 3/4 או -ה, -ות. אין הכרח ששם עצם סווהילי ישתייך לשתי קבוצות עוקבות (לדוגמה 1/2 או 3/4). השם "חבר" ביחיד הוא "rafiki" ושייך לקבוצה 9, ואילו ברבים השם "חברים" הוא "ma-rafiki" ושייך לקבוצה 6. לכן "חבר" בסווהילי שייך לקבוצות 9/6 או -Ø-, ma. המקבילה ההיפותטית העברית תהיה לדוגמה "שולחן-שולחנות", השייך לפי הטבלה שלעיל לקבוצות 1/4 או -Ø, -ות.
ואלה הן 16 הקבוצות לפי שיטת מיינהוף בסקירה כללית בלבד, ללא שינויים פונולוגיים ומקרים ספציפיים (החלוקה לשורות מציגה את שיטת הספירה האחרת, המבחינה רק ב-9 קבוצות, או 8 ללא קבוצה 14):
| קבוצה | דוגמה סמנטית/הערות | תחילית | יחיד | תרגום | רבים | תרגום |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1, 2 | בני אדם. | -m-/mu-, wa | mtu | בן אדם | watu | בני אדם |
| 3, 4 | עצים, צמחים, כוחות הטבע. | -m-/mu-, mi | mti | עץ | miti | עצים |
| 5, 6 | שמות עצם קבוצתיים או אינטנסיביים. קבוצה 6 היא קבוצת הריבוי של שמות רבים גם מקבוצות 9, 11 ולעיתים 1. |
-Ø/ji-, ma | jicho | עין | macho | עיניים |
| 7, 8 | חפצים דוממים, צורת הקטנה, שפות. לקבוצה זו שייכים גם "ספר"/"ספרים" (kitabu/vitabu) על אף ש-ki הוא חלק מהשורש הערבי המקורי, וקיימות דוגמאות נוספות לתופעה. |
-ki-, vi | kisu | סכין | visu | סכינים |
| 9, 10 | בעלי חיים, מילים שאולות. מילים רבות ללא משמעות סמנטית אחידה. בקבוצה זו תחיליות שונות רבות המיוצגות באופן מסורתי רק ב-Ø/n. קבוצה 10 היא קבוצת הריבוי גם של קבוצה 9 וגם של קבוצה 11. |
-Ø/n-, Ø/n | ndoto | חלום | ndoto | חלומות |
| 11, 10 | מילים רבות ללא משמעות סמנטית אחידה. קבוצה 10 היא קבוצת הריבוי הן של קבוצה 9 והן של קבוצה 11. |
-u-, Ø/n | ua | גדר | nyua | גדרות |
| 14 | שמות מופשטים, מדינות. | -u | utoto | ילדוּת | — | |
| 15 | שם הפועל. | -ku | kusoma | לקרוא, פעולת הקריאה | — | |
| 16, 17, 18 | קבוצות המיקום. | -ku- pa- mu | - | קבוצה 16: מיקום ספציפי קבוצה 17: אזור כללי או תנועה קבוצה 18: מיקום פנימי. |
— | |
הקבוצות מסומנות במספרים 1 עד 11, ו-14 עד 18 מסיבות היסטוריות. קבוצה 12 נעלמה לחלוטין בסווהילי, וקבוצה 13, שיוחדה לצורת ההקטנה, התמזגה עם קבוצה 7. יש השוללים את קיומה של קבוצה 14 כקבוצה עצמאית, ורואים בה חלק מקבוצה 11.
אותו שורש יכול לבוא לידי ביטוי בקבוצות שונות אגב שינוי משמעות. mtoto הוא "ילד" ו-watoto הם "ילדים" (קבוצות 1/2 - בני אדם); kitoto ו-vitoto הם "תינוק" ו"תינוקות" בהתאמה (קבוצות 7/8 - צורת הקטנה), ו-toto ו-matoto הם "ילד גדול" ו"ילדים גדולים" (קבוצות 5/6 - העצמה). עתה גם ברור מה ההבדל בין "סווהילי" ו"קיסווהילי". התחילית -ki היא התחילית המתווספת לשמות שפות, בעוד ש"סווהילי" כשלעצמה היא השורש. לכן Kiswahili היא השפה, Waswahili (קבוצה 1 - בני אדם) הם דובריה, ו-Uswahili (קבוצה 14 - שמות מופשטים) היא התרבות הסווהילית או האזור בו השפה מדוברת (למילה Uswahili מתלווה לעיתים משמעות של עלבון, שכן יש הרואים בה כינוי גנאי להתנהגות קלוקלת ולנימוסים רעים[22]). מאחר שמדינות רבות שייכות לקבוצה 14, צרפת היא Ufaransa, ארצם של ה-Wafaransa (צרפתים, ביחיד Mfaransa) הדוברים Kifaransa, גרמניה היא Ujerumani ובה מתגוררים ה-Wajerumani (יחיד Mjerumani) הדוברים Kijerumani, ו-Uganda היא ארצם של ה-Waganda הדוברים Kiganda.
השתייכותו של העצם לקבוצה מסוימת אינה מסתכמת בשם עצמו, אלא חולשת על חלקי המשפט האחרים, בדיוק כפי שמתפקדים המין הדקדוקי והריבוי בעברית. אם נחזור שוב לרעיון ההיפותטי שלעיל, נוכל להבחין בין ארבעה משפטים שונים בעברית, בהם שינוי המין הדקדוקי והמספר גורמים לשינוי המוספיות בתואר השם, בפועל ובמושא הישיר:
| קבוצה | משפט לדוגמה |
|---|---|
| קבוצה 1 (זכר יחיד) | החייל האמיץ מכוון את אקדחו |
| קבוצה 2 (זכר רבים | החיילים האמיצים מכוונים את אקדחיהם |
| קבוצה 3 (נקבה יחיד) | החיילת האמיצה מכוונת את אקדחה |
| קבוצה 4 (נקבה רבים) | החיילות האמיצות מכוונות את אקדחיהן |
עקרונות אלה קיימים גם בסווהילי בדרך של שינוי התחיליות בהתאם לקבוצת השם. אם שייכותו של השם איננה מתבררת ממנו עצמו (מאחר שאין לו תחילית, או שהתחילית שלו משותפת למספר קבוצות), בדרך כלל יסתבר הדבר מיתר חלקי המשפט. שמות תואר ומספרים בדרך כלל משתמשים בתחיליות האופייניות לקבוצות השונות, אך לפועל יש פעמים רבות תחיליות שונות (כמו בדוגמה הראשונה שלהלן). דוגמאות משמות השייכים לקבוצות 1/2 ולקבוצות 7/8:
| קבוצה | משפט לדוגמה | תרגום |
|---|---|---|
| קבוצה 1 | mtoto mmoja anasoma | ילד אחד קורא |
| קבוצה 2 | watoto wawili wanasoma | שני ילדים קוראים ("ילדים שניים קוראים") |
| קבוצה 7 | kitabu kimoja kinatosha | ספר אחד מספיק |
| קבוצה 8 | vitabu viwili vinatosha | שני ספרים מספיקים ("ספרים שניים מספיקים") |
כאשר לאותו פועל מספר שמות עצם מקבוצות שונות, יכריע הרעיון המשותף אילו מוספיות יקבלו הוא ויתר חלקי המשפט. כך, לדוגמה, אם מדובר במספר חפצים, יאומצו המוספיות של קבוצות 7/8 שעניינן בחפצים דוממים (-ki-/vi). במשפטים בהם המכנה המשותף חלש, לדוגמה "הזמר ושיריו לא נשכחו", הצורה המועדפת תהיה "הזמר לא נשכח; (ו)גם שיריו לא".
הכינוי
כינויי גוף (נושא)
סווהלי מביעה את רעיון כינוי הגוף (אני, אתה, הוא וכו') במספר דרכים (מאחר שבסווהילי אין כאמור מין דקדוקי, אין הבחנה בין "הוא" ל"היא" או בין "אתם" ל"אתן"):
- כמילה נפרדת: אני mimi, אתה wewe, אנחנו sisi וכו'. מאחר שכמו שקורה בעברית בעבר ובעתיד, כינוי הגוף בסווהילי מובע גם בנטיית הפועל (הלכנו, נלך), הוספת כינוי הגוף העצמאי משמשת להדגשה ולאמפתיה:
אנחנו נלך לעיר - Sisi tutakwenda mjini sisi - אנחנו, tu-ta-kwend-a - נלך (tu אנחנו, ta - עתיד, kwend-a - השורש לך), mji-ni - ל-עיר נלך לעיר - tutakwenda mjini
- קיימת צורה נוספת לכינויי הגוף העצמאיים, אגב צירופם ל-na (nami - אני, nawe - אתה וכו').
- כחלק מהפועל: אני - ni, אתה - u, הוא - a וכו'.
אני קורא ספר - Ninasoma kitabu: (ni - אני, na - הווה, soma השורש קרא), kitabu - ספר היא תעזוב מחר - Ataondoka kesho: (a - היא, ta - עתיד, ondoka - השורש עזב), kesho - מחר
- בזמן ההווה הכללי, המכונה "זמן a" - כינויי הגוף המהווים חלק מהפועל שונים מעט: na - אני, wa - אתה, twa - אנחנו וכו':
אני עוזר - nasaidia : na - אני+הווה כללי, saidi-a השורש עזר אנחנו רואים - twaona :twa - אנחנו+הווה, on-a - השורש ראה
- בהטיית הפועל בשלילה, גם כינוי הגוף נוטל צורה מיוחדת - si - אני לא, hu - אתה לא, ha - הוא לא, hatu - אנחנו לא, וכו'
אני לא קורא ספר - Sisomi kitabu : si - אני לא, som - השורש קרא (ללא הסיומת a), i - שלילה.
ניתן לסכם את ההטיות הנ"ל כדקלמן:
| גוף | כינוי עצמאי | כינוי עצמאי עם na | כחלק מהפועל | ב"זמן a" | בשלילה |
|---|---|---|---|---|---|
| אני | mimi | nami | -ni | -na | -si |
| אתה | wewe | nawe | -u | -wa | -hu |
| הוא/היא/זה | yeye | naye | -a | -a | -ha |
| אנחנו | sisi | nasi | -tu | -twa | -hatu |
| אתם | ninyi או nyinyi | nanyi | -m או -mu | -mwa | -ham |
| הם | wao | nao | -wa | -wa | -hawa |
הכינויים שמצטרפים לפועל בגוף ראשון (ni - "אני כן" ו-si "אני לא"), יכולים להצטרף גם לחלקי דיבור אחרים או לעמוד בפני עצמם כדי להביע הוויה, והם זהים בכל הגופים. במובן זה תפקידם קרוב יותר לקופולה או לאוגד מאשר לכינוי גוף (בסווהילי קיים פועל שמשמעותו "להיות" (kuwa), אך השימוש בו מוגבל כיום):
?hujambo - "מה שלומך/העניין" (נשאל בשלילה - "לא שלומך?"/"לא עניין אצלך?")
sijambo - "אני בסדד" ("(נכון) לא שלומי"/"(נכון) אין עניין אצלי")
"ahadi ni deni" - "הבטחה היא חוב"
"kuuliza si ujinga" - "לשאול אינה טפשות":
*ku-uliza בקבוצה 15 הוא השם הפועלי של uliza - "לשאול שאלה".
*u-jinga (טפשות) שייכת לקבוצה 14 (שמות מופשטים).
"mtu ni watu" - אדם הוא בני אדם ("אדם לאדם חבר").
?wewe si Mmarekani - אתה לא אמריקאי? Ndiyo, si Mmarekani - כן (מילולית - "זה נכון"), אני לא אמריקאי. mimi ni Mwingereza - אני (am) אנגלי.
כינויי גוף (מושא ישיר)
כפי שבעברית ניתן להכיל את כינוי הגוף של המושא הישיר בהטיית הפועל (ראיתיו - אני ראיתי אותו), כך הדבר גם בסווהילי. להלן דוגמאות לשימוש בכינויי המושא הישיר בהקשרם של בני אדם השייכים כולם לקבוצות 1/2. שמות עצם מקבוצות אחרות מופיעים בדרך הטבע רק בגוף שלישי, ומערכת המוספיות שלהם פשוטה יותר, וקיימת זהות בין כינוי הגוף של הנושא והמושא הישיר. הפעלים להלן פורקו באמצעות מקפים כדי להבהיר את אופן יצירתם: המוספית הראשונה היא הנושא, השנייה מביעה את הזמן הדקדוקי, השלישית היא כינוי המושא הישיר, והאחרונה היא שורש הפועל (למעט בדוגמה הרביעית):
| גוף | הכינוי | דוגמה | תרגום |
|---|---|---|---|
| אותי | -ni- | Wa-li-ni-ona mjini | הם ראו אותי בעיר (הם ראוני בעיר) |
| אותך | -ku- | Ni-ta-ku-andikia barua | אכתוב לך מכתב (בסווהילי זהו מושא ישיר ולא עקיף כמו בעברית) |
| אותו | -m- או -mu- | Tu-li-m-sindikiza | ליווינו אותו |
| אותנו | -tu- | Wa-ta-tu-kumbuka | הם יזכרו אותנו (הם יזכרונו) |
| אתכם | -wa- -(e)ni- | ?Tu-wa-limi-eni shamba | היא תעבד את החווה עבורכם? (בסווהילי זהו מושא ישיר ולא עקיף כמו בעברית). eni בסוף הפועל מביע את הריבוי (עבורכם) |
| אותם | -wa- | A-li-wa-ona mjini | הוא ראה אותם בעיר |
כינויי שייכות
השייכות בסווהילי מובעת באמצעות שש מילים בסיסיות בהתאם לגוף הדקדוקי, בתוספת מוספית לפי קבוצת השם אליה שייך המשתייך. בהיעדר תווית יידוע (ה' הידיעה) או תווית מסתמת בסווהילי (a או an באנגלית), לכינויי השייכות חשיבות רבה בשפה:
| גוף | מילת היסוד | דוגמה בקבוצה 1 תוספת wa | דוגמה בקבוצה 8 תוספת vi | דוגמה מקבוצה 16 בתוספת pa |
|---|---|---|---|---|
| שלי | angu- | mtoto wangu (הילד שלי) | vidole vyangu (האצבעות שלי) | mahali pangu (המקום שלי/במקומי) |
| שלך | ako- | mtoto wako (הילד שלך) | vidole vyako (האצבעות שלך) | mahali pako (המקום שלך/במקומך) |
| שלו | ake- | mtoto wake (הילד שלו) | vidole vyake (האצבעות שלו) | mahali pake (המקום שלו/במקומו) |
| שלנו | etu- | mtoto wetu (... שלנו) | vidole vyetu (... שלנו) | mahali petu (... שלנו/במקומנו) |
| שלכם | enu- | mtoto wenu (...) | vidole vyenu (...) | mahali penu (...) |
| שלהם | ao- | mtoto wao (...) | vidole vyao (...) | mahali pao (...) |
את הבעלות ניתן להביע גם באמצעות ni (בהקשר זה "יש") וסיומת שמשמעותה "עם": nina - יש לי, una - יש לך, ana - יש לו, tuna - יש לנו, mna - יש לכם, wana - יש להם. נטיות אלה משתנות לפי קבוצת השם (לדוגמה "יש להם" עשוי להופיע כ-mna ,pana, zina וכו' בהתאם לקבוצה של שם העצם שיש להם).
מספר שמות עצם המתייחסים לקרבה משפחתית או חברתית, מתאחדים עם כינוי השייכות: mke (אישה), mkeo (אשתך); baba (אבא), babangu (אבי), babake (אביו); rafiki (חבר), rafikiyo (חברך), rafikiye (חברו).
כינויים רומזים
סווהילי מבחינה בשלוש דרגות של כינויים רומזים - זה שכאן (this), זה ששם (that) וההוא שכבר דובר בו. שלושת הכינויים מושפעים מקבוצת השם שאליו רומזים. גם לכינויים הרומזים תפקיד חשוב המפצה על היעדר תווית יידוע:
|
|
|
תואר השם
יצירת תארים
כפי שהובהר כבר בדוגמאות למעלה: mtoto mmoja anasoma (ילד אחד קורא) ו-watoto wawili wanasoma (שני ילדים קוראים), גם שם התואר חייב להסכים עם שם העצם ועם הקבוצה שלה הוא שייך (בדוגמאות אלה, "אחד" ו"שניים" מתארים את "ילד" ו"ילדים", ולכן מתפקדים כשמות תואר). הדבר נכון גם בעברית, שבה שם התואר מתאים את עצמו למין הדקדוקי ולמספר של שם עצם:
zuri (יפה): mtu mzuri (איש יפה) ו-watu wazuri (אנשים יפים) ema (טוב): kitabu chema (ספר טוב) ו-vitabu vyema (ספרים טובים) ngapi? (כמה): ?watoto wangapi (כמה אנשים?) אבל ?saa ngapi (מה השעה?)
עם זאת, קיימת קבוצה של שמות תואר ממוצא זר (בדרך כלל ערבי) שאינם משתנים כלל:
ghali (יקר): chakula ghali (אוכל יקר), vitu ghali (חפצים יקרים) haramu (אסור): uwindaji haramu (צייד אסור), biashara haramu (סחר אסור) rasmi (רשמי): mgeni rasmi (אורח רשמי), nguo rasmi (בגד רשמי, מדים) kila (כל): kila dakika (כל דקה), kila mtu (כל אדם, כל אחד)
a - המילית a שימושית ונפוצה מאד בסווהילי והיא המתארת שייכות (של) ויוצרת משפט תיאורי. אל a מצטרפת התחילית הפעלית המתאימה של קבוצת השם:
- עם שם עצם:
Kazi ya muda - עבודה של זמניות (עבודה זמנית) Mfuko wa ngozi - תיק של עור (תיק עור) hifadhi ya Serengeti - פארק של סרנגטי (פארק סרנגטי) Afrika ya Mashariki - אפריקה של מזרח (מזרח אפריקה)
- עם שם הפועל:
Saa ya kuamka - שעה של לקום (שעת קימה) Maji ya kunywa - מים של לשתות (מי שתייה)
- עם מספרים:
Siku ya kwanza - יום של ראשון (היום הראשון, לא יום א') Wimbo wa tatu - השיר של שלישי (השיר השלישי) Darasa la pili - מחלקה של שנייה (ה/מחלקה ה/שנייה)
- עם תואר הפועל:
Nyumba ya karibu - בית של קרוב (בית קרוב) Safari ya mbali - טיול של ארוך (טיול ארוך/רחוק) Mawazo ya kitoto - רעיונות של ילדותיות (רעיונות ילדותיים)
enye - מילית נוספת בעלת תפקיד דומה היא "enye" שמשמעותה היא "עצמו". צורה זו שמה דגש על המצב הנוכחי של שם העצם, ופחות מתארת את הוויתו או תכונותיו כפי שעושה "a":
- עם שם עצם:
mtalii mwenye furaha - התייר עצמו שמחה (תייר שמח) ziwa lenye uchafu - האגם עצמו זיהום (אגם מזוהם)
- עם שם הפועל:
mtu mwenye kukasirika - האדם עצמו לכעוס (אדם כועס) dalili zenye kuogofya - תסמין עצמו לפחד (תסמינים מפחידים) taa yenye mafuta מנורה עצמה שמן (מנורה שיש בה שמן)
כינוי הזיקה בסווהילי, (-o-) (ש-), הוא חלק מהפועל, בדיוק כמו בטורקית (-dik-), וככזה הוא יכול לשמש כשם תואר:
watu wa-si-o-jiweza - אנשים שאינם יכולים (אנשים מוגבלים) nchi zi-na-zo-endelea - מדינות שמתקדמות (מדינות מתפתחות) maji ya-li-yo-chemshwa - מים שהורתחו (מים מורתחים)
שם יכול להכשיר שם אחר:
mwaka jana - שנה אתמול (שנה אחרונה) mbwa mwitu - כלב פראות (כלב פראי) nchijirani - מדינה שכנה.
דרגות התואר
באנגלית, לדוגמה, תואר השם נוטה כדי להשוות את השם לשמות אחרים (good, better, best). בסווהילי, כמו בעברית, נעשה הדבר בעזרת מילת תיאור נפרדת:
דרגת הדימוי (כמו):
Mtoto wangu ni mrefu kama wako - הילד שלי הוא (ni) יפה כמו שלך. Kisu hiki si kikali sawa na changu - סכין זה אינו (si) חד כמו שלי.
דרגת היתרון (יותר מ-) - לשם כך משתמשת סווהילי במספר צורות:
- באמצעות הביטוי "zaidi" (יותר מ-):
?Nani mfupi zaidi, huyu au yule - מי הוא (ni) נמוך יותר, זה או ההוא? (מי יותר נמוך, זה או ההוא?)
- שימוש באחד משלושה פעלים שמשמעות כולם בהקשר זה היא "עובר את":
Mtoto wangu ni mrefu kupita wako - ילד שלי הוא גבוה עובר את שלך (הילד שלי גבוה משלך) Dodoma ni mbali kuzidi Dar es Salaam - דודומה היא רחוקה עוברת את דאר א-סלאם (דודומה יותר רחוקה מדאר אס סלאם)
דרגת ההפלגה (הכי) - שימוש באחד משלושה הפעלים שמשמעותם היא "עובר את", אך אגב שינוי הייחוס לכולם:
Mtoto wangu ni mrefu kupita wote - ילד שלי הוא גבוה עובר את כולם (הילד שלי (הכי/ה)גבוה מכולם).
סדר המילים
למעט יוצאי דופן בודדים, כמו בעברית, בסווהילי השם קודם לתואר השם. כלל זה חל גם על מספרים, ולכן על השטר של 5,000 שילינג טנזני שתמונתו משמאל, רשום "Shilingi Elfu Tano" ("שילינג אלף חמש" - חמש מתאר כמה אלפים, ו-5,000 מתאר כמה שילינג), ועל השטר הקנייתי בן 20 שילינג שתמונתו לעיל רשום "Shilingi Ishirini" ("שילינג עשרים" - עשרים מספק מידע בכמה שילינג מדובר).
יוצאי הדופן הם המילה kila (כל) - kila dakika, והשמות חצי (nusu - nusu mkate - חצי כיכר לחם) ורבע (robo - robo saa - רבע שעה).
כאשר שני שמות תואר מתארים שם בודד (הילד הגדול והיפה), החשוב מביניהם יופיע אחרון.
nyumba kubwa nzuri - בית גדול ו(במיוחד) יפה; nyumba nzuri kubwa בית יפה ו(במיוחד) גדול
סדר המילים נשמר גם בביטויי שייכות:
nyumba yangu nzuri בית שלי (ו)יפה (ביתי היפה)
הכינוי הרומז עשוי לשנות את מקומו במשפט, ובהתאם לכך משתנה המשמעות:
nyumba ile nzuri הבית הזה יפה (הבית היפה הזה) ile nyumba nzuri זה הבית יפה (הבית היפה (במיוחד) הזה) nyumba nzuri ile בית יפה זה (זהו בית יפה)
הפועל
השורש ושם הפועל
חלק ממאפייניו של הפועל הסווהילי נסקרו לעיל, ובעיקר אופן יצירתו על ידי צירוף מוספיות אל השורש, בעיקר לפניו, אך גם בסופו. מוספיות אלה, הכוללות מידע אודות הגופים, הזמנים, המודוס והאספקט הדקדוקיים, השלילה, המושא, הזיקה ועוד, מעניקות לפועל את הוראתו המדויקת. מוספיות נוספות עשויות להצטרף אל השורש, ואלה נושאות מידע נוסף המובע בעברית בדרך כלל באמצעות הבנינים, כמו יסוד של גרימה (בניין הפעיל), סבילות, הדדיות וכו'.
שם הפועל בסווהילי כולל את השורש כשהוא מלווה בדרך כלל בסיומת a- ולעיתים גם בתחילית -ku. לכן בשם הפועל soma (לקרוא), השורש הוא -som-, וב-imba- (לשיר) הוא -imb-. גם השורש עשוי להתרחב כדי לשנות משמעויות: (ראו להלן). הכפלת השורש היא אמצעי רווח בסווהילי כדי לציין העצמה של הפעולה לאורך זמן, יסודיות או על מנת להעניק פרטים נוספים: piga- (להכות), pigapiga- (להכות שוב ושוב); kata- (לחתוך), katakata- (לחתוך לחתיכות קטנות), chambua- (לברור/למיין את המתאים מהלא-מתאים), kuchambuachambua (לאסוף, לנקות ולמיין ביסודיות).
קיימים שורשים שבהם לא רק הברה בודדת אלא גם אות בודדת, כמו ku-l-a (לאכול) שבו השורש הוא רק ההברה "l", אולם אלה שומרים בדרך כלל על התחילית -ku גם בזמן הטייתם (wa-na-kul-a - הם אוכלים).
שם הפועל יכול לשמש גם כשם הפועלי, וחלק משימושיו נסקרו לעיל בפרק העוסק בתואר השם. כשם, שם הפועל שייך לקבוצת שמות 15, ואז משמעותו היא כשל פעולה ("לשמוע" הוא "שמיעה", "לאכול" הוא "אכילה" וכו'). לעיתים נעשה שימוש בשם הפועל כדי לתאר פעולה חסרת גוף וזמן (Afadhali kufanya kazi - עדיף לעבוד עבודה, "עדיף לעבוד"; kujifunza lugha - ללמוד שפה, "לומדים שפה").
שלילת שם הפועל נעשית באמצעות המוספית -to-: מ-kusoma (לקרוא) נוצר kutosoma (לא לקרוא).
הזמן, המודוס והאספקט הדקדוקיים
הזמן הדקדוקי, המודוס, והאספקט בסווהילי מובעים על ידי סדרה של תחיליות ולעיתים גם על ידי שינויים נוספים בפועל:
- ההווה:
- na - הווה ממשי (מתרחש כרגע): wa-na-imba (הוא שר עכשיו).
- hu - הווה תקופות (הרגל): hu-imb-a ((הוא) שר בדרך כלל). לתחילית זו לא מוצמד כינוי גוף.
- a - הווה כללי (פעולה המתרחשת בדרך כלל, אך לא כעת): wa-imb-a (הוא שר לפעמים אבל לא כעת). זמן זה אינו נפוץ עוד, והמאפיין שלו (a) נבלע בכינוי הגוף (wa).
- i - שלילת ההווה - הסיומת a- מוחלפת ב-i- (רק בפעלים ממקור בנטו, פעלים אחרים אינם משתנים), והמוספיות na/hu המתארות את הזמן מושמטות. בנוסף, תחילית שלילה מתווספת לפני הפועל (-ha או -h) או שכינוי הגוף מתחלף (לדוגמה מ-ni ל-si):
ha-wa-imb-i - הם לא שרים si-l-i - אני לא אוכל ha-tu-jaribu - אנחנו לא מנסים (פועל ממוצא זר, אין שינוי בסיומת)
- העתיד:
- ta - משפט עתיד חיובי.
- ha+ta - בשלילת העתיד נוספת המוספית ha, או שמוחלף כינוי הגוף לשלילה:
wa-ta-imb-a - הם ישירו ha-wa-ta-imb-a - הם לא ישירו ni-ta-kul-a אני אוכל si-ta-kul-a אני לא אוכל (אין שינוי של a בסוף הפועל ל-i, כמו שמתרחש בשלילת ההווה)
- העבר:
- li מביע משפט עבר חיובי.
- ku שולל את העבר. בנוסף, במשפט שלילה מתווספת תחילית השלילה לפני הפועל (-ha או -h) או שכינוי הגוף מתחלף (לדוגמה מ-ni ל-si):
wa-li-imb-a - הם שרו ha-wa-ku-imb-a - הם לא שרו si-ku-l-a - לא אכלתי (אין שינוי של a בסוף הפועל ל-i, כמו שמתרחש בשלילת ההווה)
- הזמנים הבלתי גמורים:
- me מתאר פעולה שהסתיימה אך תוצאותיה ניכרות בהווה: wa-me-imb-a - הם סיימו לשיר (והקהל עדיין מריע/ומאז הניגון לא עוזב אותי). me שימושי במיוחד בפעלים המתארים מצב (שהושג ונמשך עדיין) או בכאלה המתארים תהליך.
- ja שוללת את me ובעברית ניתן לתארה כ"עוד לא" אגב המשמעות שזה עדיין אפשרי/יקרה/מתוכנן. לפועל נוספת תחילית השלילה (ha או h), או שכינוי הגוף מתחלף (לדוגמה מ-ni ל-si):
ha-wa-ja-imb-a הם עדיין לא שרו (אבל זה בתוכנית) si-ja-l-a עוד לא אכלתי (אבל אני אוכל בערב)
- "הזמן המדורג" - המוספית ka משמשת להבחנה בין פעולות שהתרחשו בשלבים שונים. כשלעצמו ל-ka אין זמן ברור, אך הוא מבהיר שהפועל האחר במשפט התרחש קודם לכן, או שהפועל בזמן ka היה או יהיה תוצר שלו. ל-ka מספר שימושים נוספים כמו הבעת הוראה/אזהרה לעשות משהו כדי שדבר מה אחר יקרה או לא, או להביע הפתעה ממשהו שקרה.
- "בזמן ש-" - המוספית ki מביעה חפיפת זמנים (בזמן שפעולה אחת קרתה, התרחשה גם פעולה אחרת), או הוראת תנאי (אם א' יקרה, יקרה גם ב'). sipo היא בת זוגה השלילית (אם א' לא יקרה, גם ב' לא יקרה).
- התנאי - nge מביע תנאי אפשרי (אם תבוא...) בעוד ש-ngali מביע תנאי שלא התממש (אם היית בא...). שלילת התנאי נעשית ככלל על ידי הוספת מוספיות השלילה שנסקרו לעיל.
- הציווי:
- כמו בעברית, גם בסווהילי מופנה הציווי רק לגוף שני (יחיד או רבים), והוא כולל רק את שורש הפועל ביחיד, או בתוספת ni ואגב שינוי ה-a הסופית ל-e ברבים: sikia (שמע!) ו-sukieni (שמעו!). פעלים סווהיליים בני הברה אחת שומרים על התחילית ku: kula (אכול!) ו-kuleni (אכלו!). פעלים זרים אינם עוברים שינוי מעבר לתוספת ni : jaribu (נסה!) ו-jaribuni (נסו!).
- ציווי מנומס (בקשה) נוצר באופן זהה, אגב שימור קידומת הגוף - u ליחיד ו-m לרבים: Useme (דבר בבקשה) ו-Mseme (דברו בבקשה).
- הציווי בסווהילי יכול לכלול כינוי מושא ישיר (כמו בעברית: ראהו, אכלוהו).
- שלילת הציווי זהה לשלילת הסובייקט שלהלן.
- הסובייקט (דרך השמא, subjunctive) הוא פועל שמביע חשש, תקווה, רצון, כוונה, ולמעשה כל מעורבות רגשית בקיומה או אי קיומה של פעולה ובתוצאותיה. הסובייקט אינו קיים בעברית במובן שהוא קיים בשפות אחרות, כולל סווהילי, דהיינו שהוא אינו מביא לשינוי בהטיית הפועל (בעברית אין הבדל בהטיית הפועל "לבוא" במשפטים "אני רוצה שתבוא" ו-"אמרת שתבוא", על אף שבראשון יש יסוד סובייקטיבי של רצייה, והשני הוא משפט חיווי עובדתי גרידא). הסובייקט אינו נחשב לזמן דקדוקי אלא למודוס, ובסווהילי הוא חסר זמן ממשי (בשפות רומאניות לדוגמה, לסובייקט זמנים משלו - אני מפחד שהוא ישיר (בעתיד), פחדתי שהוא ישיר (בעבר)). לכן הצורה שלו פשוטה יחסית וכוללת רק גוף ושינוי של הסיומת "a-" ל-"e-" בפעלים ממקור בנטו; פעלים זרים אינם משתנים. השלילה נעשית בתוספת "si":
a-ende - שילך (מ-enda ללכת) ni-ku-saidie? - שאעזור לך (ni - אני, ku - לך, saide - שאעזור מ-saidia) tu-le - שנאכל, הבה נאכל u-jaribu - (אני רוצה) שתנסה (פועל זר, אין שינוי) u-si-jaribu - (אני רוצה) שלא תנסה/אל תנסה (בבקשה)
- דיבור עקיף - בסווהילי, כמו בעברית, אין התאמת זמנים בדיבור עקיף, ולכן "אני אבוא" הופך ל"אני אמרתי שאבוא" או "הוא אמר שיבוא" (הפועל "לבוא" נותר בעתיד).
פעלים סבילים, גרימה, הדדיות ומקרים נוספים
- סבילות - פועל סביל הוא פועל בו הפעולה מבוצעת הלכה למעשה על ידי המושא (הוזמנתי למסיבה על ידיו, הבניין הוקם על ידי חברת הבנייה וכו'). בסווהילי מצוינת ההבחנה על ידי הוספת -w- או -liw- (לעיתים אגב שינוי נוסף) מיד אחרי השורש (לפני ה-a הסופית): alika- (להזמין), alikwa- (להיות מוזמן); unda- (להקים, לבנות), undwa- (להיות מוקם), uza- (למכור), uzwa- (להימכר); zaa- (ללדת), zaliwa- (להיוולד); samehe- (לסלוח), samehewa- (להיסלח, לזכות במחילה).
- גרימה - כדי לציין שהפועל גורם או מעודד אחרים לפעול, הצירופים sh, z או y, נוספים אל השורש, לעיתים אגב השמטת עיצורים אחרים, או בתוספת התנועות e או i: מ-chelew- (לאחר) בא הפועל -chelewesha- (לדחות); מ-kop- (ללוות (כסף) ממישהו) -kopesha- (להלוות (כסף) למישהו); מ-kata- (לסרב) -kataza- (לאסור); מ-ju- (לדעת) -julisha- (לידע). פעלים כאלה נוצרים פעמים רבות לא מפועל אחר, אלא משמות עצם ומשמות תואר: מהשם fupi (קצר) נוצר הפועל -fupisha- (לקצר); מתואר השם sahihi (נכון) בא הפועל sahihisha- (לתקן, להעמיד על טעות).
- הדדיות (להתראות (אחד עם השני), להתנצח, להתקוטט וכו') מובעת באמצעות המוספית -an- המוצמדת אל השורש: -ambi- (לספר), ambiana- (לספר אחד לשני); -pig- (להכות), pigana- (להתקוטט, לריב), -andik- (לכתוב למישהו), andikiana- (להתכתב); samehe- (לסלוח), sameheana- (לסלוח אחד לשני, "לעשות שולם"); saidia- (לעזור), saidiana- (לעזור זה לזה).
- המצב הסטטי של הפועל, המובע בעברית דרך כלל באמצעות הבינוני הפעול (הדלת סגורה), מבוטא בסווהילי על ידי הסיומות -ik- או -ek- (לעיתים אגב שינוי נוסף) המצטרפות לאחר השורש: -vunj- (לשבור), -vunjw- (להישבר), -vunjik- (שבור, להיות במצב שבור); sahau- (לשכוח), sahaulika- (שכוח, דבר-מה שנשכח). הבחנה דומה נוספת היא "חוסר מעש" - "להיות במצב קבוע של חוסר מעש" המובעת באמצעות -am-: funga- (לקשור), fungama- (להיות קשור/מקובע מבלי יכולת לזוז).
בסווהילי מספר הבחנות פעליות נוספות שאינן קיימות בעברית:
- אל/עבור מישהו - קיימת הבחנה בין פעולה רגילה לבין פעולה שבה הדגש הוא על כך שהיא מתבצעת אל מישהו אחר או עבורו: -andik- (לכתוב), andikia- (לכתוב אל/עבור מישהו); -let- (להביא), letea- (להביא משהו למישהו/עבורו); -som- (לקרוא), somea- (לקרוא/להקריא למישהו).
- להיעשות - כניסה למצב מובעת על ידי -p- המוספת לשם או שם תואר: משם העצם nene- (שמן), נוצר הפועל nenepa- (להשמין); משם התואר oga- (עצבני, מפוחד) נוצר הפועל ogopa- (להתעצבן, להיכנס למצב של פחד).
- המגע (contactive) - באמצעות -am- נוצרת הדגשה של מגע: kama- (ללחוץ), kamata- (לתפוס מישהו, לאסור מישהו); fumba- (לסגור מספר דברים שנפגשים אחד עם האחר - את העיניים, את השפתיים), fumbata- (לסגור ולהקיף, לדוגמה להקיף עם הידיים).
- העצמת הפעולה - מוספיות מסוימות מעניקות לפועל מובן של העצמה במקרים מסוימים: -shik- (להחזיק בחפץ/דעה), shikilia- (להצמד); tup- (לזרוק), tupilia- (להשליך מיד או הרחק); -og- (לרחוץ), ogelea- (לשחות); -va- (ללבוש), valia- (להתלבש יפה).
כינוי הזיקה
הזיקה (ש-) בסווהילי מובעת בדרך כלל כמוספית בפועל:
כינוי הזיקה (-o-) מוטה ומצטרף לפעלים שבהם תווית זמן רק בעבר (li), בהווה (na) ובעתיד הפשוט (ta או-taka). השלילה נעשית באמצעות si והיא חסרת מימד של זמן. ניתן לצרף לפועל גם כינוי מושא ישיר, והוא יופיע מיד לפני השורש:
nchi zi-na-zo-endelea - הווה, מדינות שמתקדמות maji ya-li-yo-chemshwa - עבר, מים שהורתחו wa-si-o-jiweza - שלילה, שלא יכלו/אינם יכולים/לא יוכלו ni-si-ye-wa-fahamu - אנשים (wa - "אותם") ש (ye) אני (ni) לא (si) הכרתי/מכיר/אכיר (fahamu)
בזמנים אחרים ובמשפטי שלילה שבהם קיימת חשיבות לזמן, נעשה שימוש במילה נפרדת כדי להביע את אלה - amba (ש-).
Usimwamshe mtoto ambaye amelala - אל תעיר את הילד ש (ambaye) עדיין (me) ישן Kazi ambayo sikuifanya, lazima niifanye leo - את העבודה שלא עשיתי (ku), אני צריך לעשות היום.
קיימת צורה לזיקה כללית חסרת זמן, עם או בלי כינוי מושא ישיר:
wa-winda-o - שצד/יצוד (ש - o, צד - wind, הם - wa) ni-ku-ambia-ye - אני (ni) ש (ye) אומר/אמרתי/אומר (ambia) לך (ku)
o מוחלף ב-po בתיאורי זמן (כש-/כאשר), ב-po, ko או mo בתיאורי מקום (היכן ש-, ב/ל/מהמקום בו) וב-vyo בתיאורי דופן (באופן ש-).
תואר הפועל
תואר הפועל בסווהילי מובע במספר דרכים:
- באמצעות מילים שזו הוראתן: upesi (מהר), zamani (מזמן).
- באמצעות הסיומת "ni-" המשמשת כתיאור מקום או זמן: mjini (בעיר), karibuni (זה מקרוב).
- באמצעות "pa", "ku" ו-"mu" לתיאורי מקום, "ki" לזהות או דמיון, ו-"vi" לאופן:
pengine - לעיתים kitoto - ילדותי vizuri - אם כן, טוב אז kwe-tu - המקום שלנו
- באמצעות מילות יחס תאוריות: Tangu asubuhi (מאז הבוקר), Kwa haraka (באופן/עם זריזות - בזריזות), Toka Tel-Aviv (מתל אביב).
- באמצעות "po" בתיאורי זמן (כש-/כאשר), "po", "ko" או "mo" בתיאורי מקום (היכן ש-, ב/ל/מהמקום בו) ו-"vyo" בתיאורי דופן (באופן ש-):
Tunapokaa (המקום) שבו אנחנו חיים Uwezavyo - באופן/כמה שאתה יכול
- באמצעות צלילים אונומטופאים כמו "fofofo" או "foooo" (מאוד, לגמרי).
מאפיינים תרבותיים
שירה - רוב המסמכים העתיקים שהשתמרו בסווהילי, מכילים שירה (mashairi), ובייחוד שירה אפית שהועברה מדור לדור בעל-פה, ואשר הועלתה על הכתב החל בתחילת המאה ה-18. שירה אפית זו מכונה בדרך כלל בשמות "Utenzi" (אוטנזי) או "Utendi" (אוטנדי - "מעשה"), והיא מבוססת על עקרונות השירה הערבית ושירת הבנטו. מקורה של שירה זו הוא באזור לאמו שבקניה, והיא נכתבה תחילה בניב האזורי המקומי[18]. תחילה עסקה השירה בנושאים דתיים מוסלמים, אך לאחר שהתפשטה דרומה לאזור מומבסה ולצפון טנזניה, החלה מתמקדת בסוגיות חברתיות. השירה הקלאסית עדיין תופסת מקום חשוב בתרבות הסווהילית, והיא מצוטטת באירועים מיוחדים וכן כעניין שבשגרה.
טאארב (Taarb, מערבית طرب - בקירוב "לשמוח במוזיקה") הם שירים בסווהילי הרווחים בעיקר בטנזניה ובקניה, והמבוססים על יסודות המוזיקה הערבית והצפון-אפריקאית. אלה חדרו למזרח אפריקה במחצית הראשונה של המאה ה-20, והתמזגו עם השפעות ערביות קודמות. בצורתם המסורתית, הטאארב מושרים באירועים מרכזיים כמו חתונות, אך בשנים האחרונות החל הטאארב הפופולרי (לדוגמה בהופעות בפאבים וכמוזיקה קלה ברדיו) לשלב אלמנטים של מוזיקה מסורתית אפריקאית מכל רחבי היבשת ואף מוזיקה מערבית.
מת'אלי (methali) הם משחקי מילים ומשפטים חרוזים, המופיעים באלגוריות, בפתגמים ובסיפורים קצרים עם מוסר השכל, הנטועים עמוק בתרבות המקומית: "Kila mwamba ngoma ,ngozi huivuta kwake" - "כל המותח עור על תוף, מותח אותו בכיוונו שלו"; "Kukopa harusi kulipa matanga" - "ללוות כמו חתונה, להחזיר כמו אבל"; "Mchele moja mapishi mengi" - "האורז הוא אחד, אך דרכי בישולו רבות" ועוד. חלק מהפתגמים משקפים אמונות טפלות רווחות: "Kufagia usiku kunakimbiza baraka" - "לנקות בלילה מבריח ברכות"; "Mwenye kufanya mazowea ya kukaa kizingitini atakawia kuoa" - "היושב על מפתן הדלת, יאחר להתחתן"; "Kukutana na paka mweusi usiku ni nuksi" - "פגישה בחתול שחור בלילה, מביאה מזל רע" ועוד.
השעון הסווהילי - מאפיין ייחודי של השפה הוא "השעון הסווהילי" המונה את השעות מזריחת השמש ומשקיעתה, ולא מצהרי היום או מחצות הלילה (שעה 12 בשעון המקובל). שעה 1 בבוקר בסווהילי מקבילה ל-7 בבוקר בשעון המקובל ביתר העולם, שכן ספירת השעות מתחילה בשעה 6, המקבילה, פחות או יותר, לזריחה. 1 בערב היא המקבילה הסווהילית ל-7 בערב, שכן שעות החשיכה נמנות משעה 6 בערב, סמוך לשקיעה. שיטה זו התפתחה בשל הרקע החקלאי של החברה המזרח אפריקנית, והודות לעובדה שבאזור קו המשווה אין שינויים גדולים באורך היום והלילה במשך השנה, ועל כן נותרות שעות הזריחה והשקיעה קבועות למדי. מאחר שמעולם לא יוצרו שעונים המראים את השעה בסווהילי, מאומנים דוברי השפה להשתמש בשעונים רגילים, אנלוגיים או דיגיטליים, ובעת דיבור להוסיף שש שעות לשעה שמראה השעון[23].
כן ולא - בסווהילי אין מקבילות מילוליות ל"כן" ול"לא", אבל משמעותה של "ndiyo" ("זה ככה"/"זה נכון") היא למעשה "כן"; ו-hapana ("אין שם", "אין להם") היא "לא". la הערבית (לא) קיימת בדמות הביטוי "בוודאי שלא"/"לגמרי לא".
ביטויים סווהיליים שחדרו אל התודעה העולמית
- קוואנזה (Kwanza, מילולית, "ראשון") הוא חג חילוני בן שבעה ימים שנחגג בקרב האפרו-אמריקנים בארצות הברית, ומטרתו לכבד את המורשת והתרבות האפרו-אמריקנית. מקור שמו של קוואנזה בביטוי הסווהילי "matunda ya kwanza" (הפרי הראשון).
- בוואנה (Bwana), מילולית, "אדון" ובצירוף שם "מר", היא מילה נייטרלית בסווהילי, אך בעולם המערבי היא נתפסה לעיתים ככינוי שלילי ל"מנהל" או "אדון", פעמים רבות לבן; ואשר לשימוש בה בפי שחורים, נלווה טעם של הבדלי מעמדות על רקע שייכות גזעית (ראו גם מזונגו).
- אוג'מאה (Ujamaa, מילולית, "משפחה מורחבת" או "חמולה", או הרעיון שניצב בבסיסן), הוא מודל כלכלי-חברתי שהנהיג נשיאה הראשון של טנזניה, ג'וליוס נייררה, בתקופת שלטונו במדינה.
- הרמבאה (Harambee) היא מילה שמשעותה "לצרף כוחות יחדיו", והיא מתארת מסורת מזרח-אפריקאית, בייחוד בקניה, של פעולה קהילתית משותפת למען מטרה מוגדרת, העשויה להימשך מספר ימים. מקורה של המילה בעבודת הסבלים בנמליה של המדינה[24], וב-1963 בחר בה ג'ומו קניאטה למוטו הלאומי של קניה.
- מרד המאג'י מאג'י (Maji הם מים בסווהילי) היה מרד של עשרות שבטים וקבוצות אתניות במזרח אפריקה הגרמנית, בין שנת 1905 ל-1907, נגד השלטון הקולוניאלי הגרמני. המרד קיבל את שמו משמה של כת שהאמינה כי בכוחם של מים להגן על חבריה מפני פגיעה.
- אסקרי (Askari) היא מילה סווהילית ממקור ערבי שמשמעותה "חייל" או "שוטר". באימפריה הגרמנית הוצמד הכינוי לכוחות שיטור מקומיים במזרח אפריקה הגרמנית. במלחמת העולם השנייה העניקו הנאצים את השם לעריקים או שבויים רוסים אשר עברו לצידם של הנאצים ושיתפו עימם פעולה[25].
- ג'מבו (Jambo, מילולית, "שלום" או "עניין") היה שמו של פיל אפריקני שיובא במחצית השנייה של המאה ה-19 מאפריקה ללונדון, וזכה לפרסום רב. על שמו הפכה המילה "ג'מבו" (Jumbo) למילה המתארת עצם גדול ממדים באנגלית, והוענקה מאוחר יותר ככינוי למטוס הבואינג 747 בשל גודלו.
- ספארי (safari, מילולית, "נסיעה") הוא מסע תיירותי בעל מאפיינים הרפתקניים לשם צפייה בנופי טבע ובחיות בר בסביבתן הטבעית. מקורה של המילה ב"ספר" (سفر) הערבית, שהוראתה זהה.
- הביטוי "האקונה מטטה - Hakuna matata" ("אין בעיות/דאגות") חדר לתודעה העולמית באמצעות הסרט "מלך האריות" ואחד משירי הנושא שלו המכונה כך.
טקסטים לדוגמה
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
נוסחם של סעיפים 1 ו-2 מההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (Tangazo kilimwengu la haki za binadamu) בעברית ובסווהילי:
"1. Watu wote wamezaliwa huru, hadhi na haki zao ni sawa. Wote wamejaliwa akili na dhamiri, hivyo yapasa watendeane kindugu.
2. Kila mtu anastahili kuwa na haki zote na uhuru wote ambao umeelezwa katika Taarifa hii bila ubaguzi wo wote. Yaani bila kubaguana kwa rangi, taifa, wanaume kwa wanawake, dini, siasa, fikara, asili ya taifa la mtu, mali, kwa kizazi au kwa hali nyingine yo yote.
Juu ya hayo usifanye ubaguzi kwa kutegemea siasa, utawala au kwa kutegemea uhusiano wa nchi fulani na mataifa mengine au nchi ya asili ya mtu, haidhuru nchi hiyo iwe inayojitawala, ya udhamini, isiyojitawala au inayotawaliwa na nchi nyingine kwa hali ya namna yo yote."[26]"1. כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.
2. כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר.
גדולה מזו, לא יופלה אדם על פי מעמדה המדיני, על פי סמכותה או על פי מעמדה הבינלאומי של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך. בין שהארץ היא עצמאית, ובין שהיא נתונה לנאמנות, בין שהיא נטולת שלטון עצמי ובין שריבונותה מוגבלת כל הגבלה אחרת."[27]
תפילת פאטר נוסטר
נוסחה של תפילת פאטר נוסטר (Baba Yetu) הקתולית בעברית ובסווהילי[28]:
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: סוואהילי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוואהילי |
אודות השפה
- סווהילי בטנזניה באתר אתנולוג
- סווהילי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו באתר אתנולוג
- סווהילי באתר אומניגלוט
- סווהילי האתר UCLA
- סווהילי אתמול, היום ומחר
- אתר על סווהילי
- אתר לתרבות ולחינוך סווהילי
- סווהילי online
- סווהילי באתר פאן-אפריקה
- אוסף של מת'אלי, פתגמים סווהיליים
- קובצי קול של שירי טאארב
מילונים
- מילון סווהילי
- מילון סווהילי
- מילון סווהילי-אנגלית
- מילון סווהילי-אנגלית
- כלי לתרגום סווהילי לאנגלית
- מילון רשת מסווהילי לאנגלית
- Wikamusi, מהדורת ויקימילון בסווהילי
- רשימת מילים ממוצא ערבי בסווהילי
שידורי רדיו חיים בסווהילי
- Bongo Radio בונגו רדיו בסווהילי
- חדשות ה-ΒΒC בסווהילי
- דויטשה ולה בסווהילי
- קול אמריקה בסווהילי
- רדיו סין הבינלאומי בסווהילי
- רדיו יפן הבינלאומי בסווהילי
הערות שוליים
- ^ כל הנתונים בחלק זה של הטבלה הם מאתר אתנולוג, והם מתייחסים לדוברי סווהילי כשפת אם.
- ^ לעיתים סוואהילי או קיסוואהילי, וכן סווהילית או סוואהילית.
- ^ Ethnologue
- ^ UCLA
- ^ Introduction
- ^ Swahili during the Precolonial Period: 900 - 1900 AD
- ^ Culture
- ^ כל שלוש הערים מוכרות כאתרי מורשת עולמית.
- ^ Swahili during the colonial period: 1900 - 1965
- ^ Swahili since independence: 1965 - 2000
- ^ 11.0 11.1 Introduction
- ^ Usage
- ^ Ugandan parliament approves Swahili as second official language
- ^ Mail and Guardia
- ^ Language variation
- ^ Ethnologue
- ^ Ethnologue
- ^ 18.0 18.1 History
- ^ 19.0 19.1 Omniglot
- ^ Swahili Pronunciation
- ^ [1]
- ^ Name
- ^ What is Swahili time
- ^ The harambee movement in Kenya
- ^ Witness to annihilation: surviving the Holocaust, a memoir, Samuel Drix, 1994, מסת"ב 0-02-881087-2, עמ' 58
- ^ Tangazo kilimwengu la haki za binadamu
- ^ ויקיטקסט
- ^ התפילה הולחנה בשנת 2005 עבור משחק המחשב Civilization IV.
23623149סוואהילי