מושא

בתחביר, המושא הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה. ההשלמה חייבת לבוא אחרי מילת יחס אחת או יותר המצטרפות לפועל והיא חלק מילוני של הפועל, לדוגמה: הבחין ב, האמין ל, השלים עם, אכל את.

את מילת היחס המוצרכת לא ניתן להמיר במילות יחס אחרות וכל המוצרך אינו ניתן להמרה בתוארי הפועל.

המושא מצטרף לנשוא פועלי, כלומר, ניתן לומר: "אכל תפוח" ולא "יוסי תפוח". ישנם פעלים המצריכים אחריהם מושא אחד או יותר (למשל "יוסי הודה לחברו על המעשה").

סוגי מושאים

בעברית קיימת הבחנה בין שני סוגי מושאים: מושא ישיר ומושא עקיף.

מושא ישיר

מושא ישיר הוא מושא המצטרף לנשוא בצורה ישירה, למשל: "יוסי אכל תפוח", כאשר המילה "תפוח" היא המושא, או באמצעות המילית "את". דוגמאות: "יוסי בנה בית", "יוסי בנה את הבית".

למעשה, כל תפקידה של המילה "את" בשפה העברית הוא ציונו של מושא ישיר מיודע.

מושא עקיף

מושא עקיף הוא מושא המצטרף לנשוא באמצעות מילת יחס המוצרכת לפועל, כלומר מילת היחס היחידה שיכולה לבוא עם פועל זה, או כזו שמשפיעה על משמעותו. דוגמאות: "יוסי הודה לחברו", "יוסי הודה במעשה".

מושא כולל

מספר מילים, הממלאות תפקיד של מושא, וניתן להחליפן אחת בשנייה, נקראות מושא כולל (למשל "יוסי קנה עפרונות, עטים ומחברות").

ראו גם

• תיאור (לשון)

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.