אנלוגיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֵנוֹלוֹגְיָהלעז; בעברית: היקש, הֶקֵּשׁ) היא יחס של דמיון, השוואה בין שני דברים ויותר. אנו משתמשים באנלוגיות בחלקים נרחבים של חיינו, מאחר שהן כלי חשיבה והבנה בסיסי. כל יצירת מושג חדש (קטגוריזציה) פירושה מתיחת קשר אנלוגי בין כמה דברים שונים. המונח ציפורים, לדוגמה, מאגד תחתיו סוגי ציפורים שונים על בסיס קשרי דמיון מסוימים ביניהם.

גם אנלוגיות ניגודיות, המבליטות את ההבדלים בין שני אלמנטים ויותר, מתבססות על קשר אנלוגי ראשוני. הניגודים טוב ורוע, למשל, נתפסים כשני קצוות של סקאלה מוסרית, סקאלה זו אינה אלא קשר אנלוגי. "טוב" ו"רע" מנוגדים על בסיס אתי.

מחקר האנלוגיה

תורת הספרות

אנלוגיות הן מתחומי המחקר המרכזיים בתורת הספרות, מאחר שהן עומדות בבסיס תופעות ספרותיות רבות, ממטאפורות ועד לאינטרטקסטואליות.

רומן יאקובסון במאמרו, "בלשנות ופואטיקה", טען כי אנלוגיות הן המייחד את לשון הספרות (הפונקציה הפואטית).

מחקר קוגניטיבי

המחקר הקוגניטיבי עוסק באנלוגיות מכמה הבטים שונים:

אנלוגיה בביולוגיה

באנלוגיה בביולוגיה הדמיון יכול להיות דמיון פיזי או דמיון תפקודי.

למשל, כנפי ציפורים וכנפי חרקים הן אנלוגיות: תפקידן זהה, אך הן בנויות בצורה שונה.

זאת בשונה מהומולוגיה בה אבר בעל מקור זהה יכול לתפקד בצורה שונה למשל, סנפיר של לויתן ורגל של סוס.

אנלוגיה בכימיה

בכימיה, אנלוגיה היא חומר שדומה לחומר אחר ולכן יכול לתפקד בצורה דומה לו. דוגמה לכך היא אנלוג של סובסטרט שיכול לשמש לייצור תרופות.

אנלוגיה בפיזיקה

בפיזיקה יש חשיבות רבה לשימוש באנלוגיות כדי לבנות השערות על אופן פעולתן של מערכות פיזיקליות שונות. דוגמה ידועה היא האנלוגיה שהציע חלוץ האטום ארנסט רתרפורד בין המודל ההליוצנטרי של מערכת השמש לבין המודל הפלנטרי של מבנה האטום, שפותח על ידיו כדי להסביר את תוצאות ניסוי רתרפורד. גרעין האטום במודל היה אנלוגי לשמש, האלקטרונים לכוכבי הלכת, והכוח החשמלי לכוח הכבידה.

אנלוגיה בבלשנות

בבלשנות המונח אנלוגיה מתייחס בעיקר לתופעות בתחום המורפולוגיה, אך לפעמים גם לתופעות בתחום התחביר או הפונולוגיה. אנלוגיה היא הסדרה של מערכות נטייה (פרדיגמות) של מילים, או האחדה של כללים תחביריים לכלל אחד, על ידי השוואה לא-מודעת שעורך הדובר בין מערכות נטייה שונות, או מבנים תחביריים שונים, ומיזוגם.

למשל, בעברית קיימים ארבעה דגמים של נטיית פעלים בבניין קל:

  1. כָּתַב, צורת הווה: כּוֹתֵב
  2. יָשַן, צורת הווה: יָשֵן
  3. יָכֹל, צורת הווה: יָכוֹל
  4. כָּתַב, צורת הווה: כָּתוּב

חלק גדול מדוברי העברית אומרים: יוֹשֵן כצורת ההווה של "ישן", מתוך אנלוגיה לצורה "כותב". כמו כן יש רבים האומרים: יָכַל מתוך אנלוגיה לצורה כָּתַב. אם מגמה זו תימשך, יש להניח שבמשך הזמן יתמזגו שלושת דגמי הנטייה הראשונים האלה לדגם אחד שיהיה דומה לדגם הנטייה של הפועל "כתב" כיום.

קיימת גם אנלוגיה בין גזרות, גזרת נל"א בבניין קל בצורת בינוני (הווה) יחיד נוטה בדומה לגזרת נל"י/ה, למשל: נשוי (השורש נ.ש.א), סמוי (ס.מ.א), חבוי (ח.ב.א), מצוי (מ.צ.א), קרוי (ק.ר.א).

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0